התמודדות עם לחצים ושינויים בעולם הנדל״ן

מה הולך קבוצה יקרה? אז השבוע אני נכנס לנעליים הגדולות של ״יזמי השבוע״, מודה…

מה הולך קבוצה יקרה?
אז השבוע אני נכנס לנעליים הגדולות של ״יזמי השבוע״, מודה לליאור על הבמה.
אז בכמה מילים עליי ועלינו, אני בעלים משותף של חברת סייפטינט, פועלים בשמונה שנים האחרונות באורלנדו, פלורידה כסוכנות נדל״ן למשקיעים מקומיים ומשקיעים רחוקים.

השבוע אתחיל עם פוסט מעט שונה מהתכנים הרגילים שלי, הנושא הוא התמודדות עם לחצים ושינויים בעולם הנדל״ן בפרט ובעולם ההשקעות ככלל.

בניגוד לדרך החיים המקובלת בעולמנו, בה מסיימים צבא, עושים תואר ומשתלבים בעבודה מ 8:00-17:00, בחרתי במסלול שונה. מאז שאני זוכר את עצמי התקשתי לקבל את מודל החיים הטיפוסי, תמיד חיפשתי משהו אחר, משהו שיביא לי סיפוק מצד אחד וחופש מהצד שני. כשגיליתי את הנדל״ן הייתי בעננים, תחום מעניין ומאתגר בו אוכל להשתלב ולהוביל את הדרך שאבחר ללכת בה.
עם השנים הבנתי את המינוסים, להיות משקיע ובטח להיות יזם ומשקיע, טומן בתוכו קשיים רבים. לא, אני לא מדבר על הקשיים הרגילים כגון הפסדים או דרישה להון עצמי נוסף. אלא דווקא על הקשיים שפחות מדברים עליהם, הקשיים הפסיכולוגיים והנפשיים.
עולם ההשקעות הוא עולם הפכפך, עולם בו בלת”מים הם חלק מהלו”ז והתמודדות עם אכזבות היא חלק מהיום יום. מהר מאוד גיליתי שהדרך היחידה להגיע ליעדים ולעבור אותם היא התמודדות עם הפן הפסיכולוגי, מלחמה על הרוגע, על השקט והשלווה.
כמנהל פרויקטים שבתוכם משקיעים מצד אחד, ספקים מצד שני ותוכנית עבודה שלכל חריגה ממנה יש משמעות גדולה מבחינת המעורבים, למדתי שכדי להצליח צריך להישאר רגוע, בכל מחיר. לא משנה מה המצב סביבי, כי אם אני לא רגוע, הצוות שאיתי כבר מזמן בכאוס.
לצערי, לא התכוננתי לחלק הזה בתחום שבחרתי. והלחץ השפיע, החל מחוסר שינה, איבוד שיער, קריזות ועצבים או לחץ, חוסר סבלנות, חרדה והרשימה עוד ארוכה. אני חושב שחוויתי הכל מהכל ושרדתי, שרדתי כדי לספר, לעזור ולתמוך.

אז קודם כל, שני משפטים שמלווים אותי ברגעים הקשים ביותר ״תצפה לטוב ותתכונן לגרוע ביותר״ (Expect the best, plan for the worst, and prepare to be surprised), ו ״האדם מתכנן ואלוהים צוחק״
שני משפטים שמגדירים את העולם שלנו, והבנה היא 50% מהתמודדות.
אחרי שהבנתי, שככה התחום הזה יהיה, הנה כמה טיפים פרקטיים להתמודדות עם לחצים. פעולות שאני מנסה ליישם גם כשקשה, גם כשהלחץ חונק והגוף מתחנן לטיפת שלווה ומנוחה.

1. הפרדת של עבודה מהחיים אישיים – משהו שלמדתי מאשתי (יותר נכון, הוכרחתי ללמוד), שלמזלה הגדול עובדת כשכירה, יש להילחם על הפרדה בכל מחיר! תמיד לזכור ולהזכיר שזאת העבודה שלנו ובעבודה כמו בעבודה לפעמים הלחץ עולה. הפרדה שבאה כמובן מאליו לחברנו השכירים, אך נשכחת לעיתים מהעצמאים שבינינו. תשאירו זמן לעצמכם, למשפחה שלכם, תלחמו על רגעים שלא חושבים על עבודה או על השקעות, וברגעים האלה תכבו את הראש ותיהנו מהרגע.

2. תגובות מחושבות – כמה שפחות רגש ויותר שכל. אני מאמין שאנו כבני אדם יכולים להתמודד עם הכל ברמה השכלתנית. הבעיה מתחילה כשנכנס רגש לתערובת. פה נוכל לעשות טעויות ולא נגיב בצורה הטובה ביותר. מרגישים שהרגש נכנס לכם לפעולות ולהחלטות? עצרו, נשמו וצאו לריצה או הליכה. העולם יחכה.

3. חשיבה חיובית בכל מחיר – הטיפ האחרון שלי להיום, גם כשהמצב בקרשים ונראה שהאור רחוק מכם, תלחמו עם עצמכם למציאת הצד החיובי. מניסיון, לכל התרחשות יש שני צדדים, הגדולה היא למצוא את הצד הורוד ולהתעמק בו. התגובות יהיו חדות ומדויקות יותר. לאט לאט תראו איך הצרה נעלמת ונפתרת.
עכשיו הבמה שלכם.

איך אתם מתמודדים עם לחצים? איך אתם מצליחים להישיר מבט לטירוף בו אנחנו עובדים ולא לברוח לעולם הבטוח?


 

  • פוסט מעולה ואמיתי. גם לשכירים בתפקידים מסוימים יש לחץ וכפי שציינת חייבים ללמוד לשחרר.
  • בום! ההתמודדות היא אינסופית. אחלה פוסט. כאילו אני כתבתי אותו ?
  • הי מיכאל. פוסט נהדר שנוגע בנקודות מאוד חשובות. בהחלט מתחבר לכל מה שכתבת. יש בהחלט תקופות לחוצות יותר ותקופות לחוצות פחות.אני משתדל לעשות הרבה ספורט כדי לשחרר מהמתחים. לבלות הרבה זמן איכות עם הילדים שאיתם הקשר הוא הכי תמים ונקי וזה עוזר לשים את המתחים בצד, ובסופו של דבר אומנם יש את הצדדים הפחות נעימים בנדל”ן כמו בלתמ”ים שונים אבל ברגע שאתה אוהב וחי את התחום רוב הפעילות לא מרגישה לך כמו עבודה – למשל ניהול הפורום, בניית פלטפורמות לקהילה, איתור וניתוח של נכסים ושווקים חדשים, עבודה עם הבנקים השונים על מימון וכו – הרבה מהדברים זה עניין של הגישה של איך לוקחים את ההתמודדיות – אני רואה בהכל אלמנט לימודי שישפר את הידע והביצועים שלי ושל הקהילה – אני כל יום לומד המון מהקהילה ונהנה מהעזרה ההדית שאנשים נותנים אחד לשני וכמובן שכל פידבק חיובי מעודד לעשייה. אני חושב שהרבה יותר קל להתמודד עם דברים יחדיו ובזה הפורום הזה מצויין. אני לא מרגיש שאני מתמודד לבד עם כל מיני בעיות חדשות שאני עדיין לא יודע את התשובה עליהן וזה נותן הרבה נחת לדעת שיש גב של קהילה מדהימה שכזאת! ???
  • היי מיכאל, מזדהה עם כל מילה. אין כמו היצירתיות להתגבר על מכשולים וכמובן הסיפוק אחרי שהתגברנו עליו.
  • פוסט מדהים. מזדהה מאוד. נושא שלא מדובר ובעיקר מודחק
  • אגב בתוכנית של רוברט שמין עובדים גם על הצד המנטלי והריגשי קצת מעולם ה NLP ורוברט בעצמו נותן הרבה מקום לצד הזה בכל המיפגשים
  • אכן נושא חשוב, תודה על הטיפים המעולים!
    אני בעיקר משתמש ב- “חשיבה חיובית בכל מחיר”, זה דיי מחזיק אותי
  • אמת ?
  • פוסט חשוב.תודה.
  • מילים כדורבנות. תודה
  • פוסט חשוב. לדעתי הטיפ הכי חשוב שמיישם בעצמי ביום יום זה אופטימיות תמידית תמיד להסתכל על הטוב באופק
  • יפה מיכאל ! תודה על השיתוף….?
  • BOOM פשוט פצצה לעניין ,תכלס זה הכל מיינדסט שממנו אתה בורא את מי שאתה ואת הלחימה שלך, יפה כתבת
  • פוסט מעולה וכל כך נכון. מאוד התחברתי בעיקר לסעיף 2 שמדבר על קבלת החלטות ממקום שכלתני ולא מהמקום הרגשי. אנחנו נוטים לקבל החלטות קודם כל מהמקום האינטואטיבי: חוקרים מדברים על כך שב99% אנחנו פועלים מהמערכת האינטואטיבית ורק ב1% אנו פועלים מהמערכת השכלית. ואם נעצור רגע וניתן למערכת 1 (המערכת האינטואטיבית) לחלוף נוכל לפנות מקום למערכת 2 (המערכת השכלית). אני מוצא את זה כמשימה מאתגרת תמיד אך חשובה כל כך. בהחלט אחת המתנות שאנו כיזמים צריכים לפרגן לעצמנו
  • אהבתי את הפוסט הזה כל כך!
    קוראת את זה שוב ושוב
    מיכאל תודה
  • פוסט מעולה
    תודה רבה
    מאוד חשוב להראות גם את הצדדים הפחות נחמדים.
    אני שנה בהשקעות בארהב (בארץ יש לי פזם ארוך יותר) ובשנה הזאת חוויתי כל כך הרבה קשיים שאפילו קשה לי להאמין שזה נורמלי
    והנה אתה כותב כזה פוסט, ונותן להבין שכולנו באותה הסירה
    אז תודה לך
  • ואוו איזה כיף לנחות ולראות כל כל הרבה תגובות, שמח שהרבה התחברו :))
  • אחלה פוסט מיכאל,
    ממש מתאר את המצב בתחום שלנו, ובאמת חשוב לעבור תהליכים ולהיות מוכן נפשית לגרוע מכל כדי לקבל כל מה שקורה בקור רוח
    וקורים דברים כל הזמן.
    גם אני כשהתחלתי, חשבתי שהכל ורוד, “האמריקאים הם לא כמו הישראלים, אין רמאים, מילה זו מילה, קבלנים עושים עבודה רצינית…”
    וחשבתי שרק אני נתקלתי בבעיות כאלה, עד שנכנסתי לשיחות עומק עם עמיתים ומתברר שכולם חווים את אותם אתגרים.
    לכן חשוב מאוד להיות מוכנים בקטע המנטלי.
  • מיכאל פוסט מעולה, משקף מאוד את המצב השוטף.
    לגבי סעיף 1 כמה חשוב וכל כך קשה ליישם במיוחד בהתחלה שמרגישים שנותנים גז בניוטרל.
    לגבי דרכי התמודדות ומשיק לסעיף 3, אולי קצת קלישאתי אבל באמת שבכל סיטואציה גרועה יכול להיות יותר גרוע והגישה לסיטואציה היא זאת שתוציא אותנו על הצד הטוב ביותר, גם כאן, קל לרשום את זה וקשה ליישם את זה.
    כל הכבוד לך ?
  • תודה. יש לרובנו נטייה לחשוב שרק אנחנו נלחצים ואצל כל היתר, הכל מתקתק ברמה כזו או אחרת. לא שזה אמור לעודד באיזה אופן, אך הידיעה שיש אנשים שיבינו את הדרך שלך (כולל את החיבה הסמויה ליצירתיות בפתרון בלת”מים), מקל קצת.אז לשאלתך איך אנחנו מתמודדים : (ואני עוד בשלב צעדים ראשוניים)1. כדי להתמודד בכל שלב, כשצפים אצלי פחדים מהצעד הבא או מבחירה שעשיתי ועדייין לא בטוחה בה, בתור מי שגדלה בבית פסימי מאוד, שלא לומר רואה שחורות, אני מזכירה לעצמי שזה לא שלי! אלו דפוסי חשיבה שאימצתי ואם הם לא שלי, אני ממש לא חייבת לבחור בהם.
    2. כשצריך לקבל החלטה ויש סביבי כמה קולות וכל אחד מושך לכיוון שלו, אני מתמקדת בזה שכל מה שעל אחד אומר או חושב, כולל אני, זו רק נקודת מבט. זו אמת ‘סובייקטיבית’. מה שמזכיר לי מייד שבסופו של דבר, להקשיב לכולם אבל לסמוך על מה שנכון לי.
    ואחרון חביב, להקיף את עצמי באנשים מעצימים, שמהווים השראה ומדרבנים אותי להתקדם.
    לשמחתי זכיתי לכאלו וזה מוביל לאחד הדברים שהכי מחזקים וזה
    4. להיות כל רגע בהכרת תודה. על הכל.

    יצא לי קצת ‘רוחניקי’, אבל מאמינה שיש בנו מהכל.
    וגם כבוגרת פרוג’קט איקס של רוברט, אני מאוד אוהבת את הגישה שלו לעשיית עסקים עם כבוד הדדי לכולם, וחיוביות.

    תודה על הפוסט
    על הקבוצה הנהדרת
    ולחיי עסקים מוצלחים ומחוייכים לכולנו ?

  • מיכאל הוא יזם בעל ידע וזוית ניתוחית מעניינת
  • Michael Zalkind
    פוסט מעולה.
    יש לי מספר דירות (בעיקר באירופה) שבאופן טבעי יש מדי פעם בעיות עם דיירים או תיקונים. כשזה היה קורה, זה היה מטריד אותי ולכן החלטתי את ההחלטות הבאות:1. הסתכלות חיובית – הפרוטפוליו עובד בצורה טובה ויוצר תשואה ממוצעת מספקת ולכן כל תקלה, היא לא משנה משמעותית את התשואה הממוצעת.2. לצפות שלפחות פעם בחודש תיהיה תקלה. לא קרתה איזה יופי. קרתה, אז כמו שציפיתי לכך.

    3. בעיות מטרידות אפשר לפתור בכסף. לפעמים מעדיף לשלם ושמישהו אחר יטפל בבעיה. השקט שלי , שווה לי לפעמים יותר.

    4. לא נותן לתקלות להטריד אותי. מסיט את המחשבה ממחשבה טורדנית למחשבה על כלום (בתקופה האחרונה מתרגל מדיטציה).

    5. בתקופה האחרונה בקרתי אדם בבית חולים, דבר שנותן פרופורציה על החיים.

    6. ספורט ספורט ועוד פעם ספורט

 

  • פוסט מעולה, תודה, זה צד שבאמת לא מדברים עליו…
    מסכים איתך בכל מה שכתבת…
  • פוסט מעולה תודה
  • הי מיכאל, תודה על השיתוף שנכון כל כך בכל עסק של עצמאי ולא רק בנדלן. מתחבר מאוד לדברים שכתבת
  • פוסט נהדר – בהחלט מזדהה .
    רגעי לחץ לא חסרים באמת החוכמה היא לנשום ולפעול רגועים ולא תחת לחץ
  • תודה מיכאל וכל הכבוד על השיתוף ?.
    בהחלט מזדהה ומנסה תמיד לעשות הפרדה לחיי המשפחה.
    ספורט?‍♂️ זה בהחלט הדבר שעוזר.
  • פוסט מעולה-תודה
  • מיכאל פוסט כל כך חשוב ונכון! מתחברת לדברים, לתחושות ולמסר שלך. הצלחה מקורה במיינד-סט, גמישות ויצירתיות בעיני. לא משנה באיזה תחום. ואני מגלה כל פעם מחדש כמה דפוסי החשיבה והרגלי החיים שלנו לעיתים תוקעים לנו מקל בגלגלים.
    כמה דברים שאני עושה כדי להתמודד עם כל מה שרשמת:
    1. אני מתרגלת מיינדפולנס כל בוקר. זה מאפשר לי לא להיות מנותקת מהרגשות והמחשבות שלי אבל גם לא להסחף אחריהן ולהיות במערבולת. מודעת בצורה שמאפשרת התבוננות יציבה. זה מאפשר לי השהיה של תגובה אוטומטית, ובעיקר לא לבוא בשיפוטיות אל עצמי ואל אחרים. מדהים כמה זה מאפשר את הבסיס להכול אצלי…
    2. אני משתדלת להקיף עצמי באנשים שמחזיקים השקפת עולם דומה לשלי, שמאוד מזכירה את שלך וחבריי ובני משפחתי שלא שם- ולעיתים דואגים יתר על המידה, ומחלחלים פחד בלי שישימו לב- אני משתדלת לא לשתף בעשייה העסקית. לא לכולם זה מתאים, וצריך לדעת איך לנקות מעצמינו קולות פחד מיותרים שמעכבים את הדרך.
    3. מאוד מאמינה במידורים בחיים. כלומר אם אני עכשיו בטיול- אני בטיול. אם אני בחתונה, אני לא אקרא מיילים, ואם אני במפגש כלשהו אני לא עונה לטלפון. אני נותנת לעצמי ולאחרים את הכבוד הראוי בלהיות נוכחת ברגע, ולהבין שדברים וגם אנשים יכולים לחכות. גם אם זה נראה לנו שזה דחוף- לרוב זה לא עניין של חיים ומוות .
    4. אני שואפת השראה בכל יום (באמת בכל יום) מלתזכר עצמי בסיפורי חיים ודרך ששמעתי, באנשים שצמחו משאול למקומות מדהימים, מכך שגם פרס הלוטוס היפהפה צומח מהביצות הכי קשות, וגם לבמבוק לוקח 5 שנים לצמוח מתחת לאדמה אם משקים ומטפחים אותו יומיום. מה קורה אחרי 5 שנים? תוך 5 שבועות הוא צומח לעשרות מטרים. נקודה למחשבה…לא תמיד מה שאנחנו זורעים רואים תוצאות מיידית. אבל הכול זה דרך חשובה.אני אגיד ואוסיף שאני מגיעה ממשפחה של סוחרים ועצמאים שחוו עליות ונפילות..ויחד עם זאת החשיבה של פעם לא תמיד מותאמת למציאות של היום, לכן אני נוהגת לשמור על ערכים של נתינה ושיתוף פעולה אבל גם להיות פתוחה ללמידה כל פעם, ולהקל על עצמי שזה בסדר לטעות, להתבלבל ולא להיות במקום שיודע.
    אלה החיים בעצם :)מה עוד? אני באה מתחום הטיפול הקליני ןבמקביל לומדת ומתרגלת בודהיזם, אז אני מאמינה גדולה בחשיבה יוצרת מציאות, ובאיך לצמוח ממקומות של כאב לצמיחה, ובעיקר במשפט שאני הכי מאמינה בו- למצוא את הדרך להפוך כל לימון ללימונדה. זאת למעשה צמיחה פוסט טראומטית במהותה.

    זכיתי לשמוע ולסייע לאנשים שהיו וחוו את המקומות הכי קשים בחייהם, באמת דברים ששומעים בסרטים ולא מאמינים איך האדם יושב כרגע ומעוניין לקבל עזרה.
    שם..דווקא שם יש את התקווה והאופטימיות הגדולה ביותר…משם אני מקבלת פרופורציות והבנה כמה לפעמים יש קשיים, אבל הכול בפרופורציות…כמה הוקרת תודה היא חשובה..ולתזכר את עצמינו בדברים החשובים לנו ובמה שקיים ונוכח בחיינו. וכמה הנפש האנושית חזקה יותר ממה שאנחנו חושבים.
    משתדלת להקשיב לאנשים כאלה כל הזמן.

    יש לי עוד הרבה מה לומר על זה, אבל רק אוסיף ואומר שלמצוא את הדרכים כפי שרשמת, לעצב את מחשבותינו וכיוצא בזאת את הרגלי החיים וההתנהלות שלנו- זה המתכון בעיני לרווחה ושלווה נפשית. משם- הכול אפשרי.
    ותודה. שוב. על האפשרות לרשום זאת. פוסט מקסים וחשוב מאין כמותו.

  • מיכאל, נהדר! פוסט סופר חשוב.הדרך להצלחה (בכל תחום) מחייבת שליטה על העולם הרגשי!
  • תודה על השיתוף, אני מסכים עם כל מילה. אני עד עכשיו זוכר בית ראשון שלנו, כשה שלחנו הצעה והיא התקבלה וקיבלתי הסכם לחתימה הייתי בפרק עם הילדים, נכנסתי ללחץ לקרוא את ההסכם ולתת תשובה מהירה ומדויקת. היה מיותר לחלוטין. למדתי לקחת נשימה, לחשוב, לשקול, כמו שכתבת בלי רגש, הכל זה מכשולים קטנים בדרך,יש פתרון לכל בעיה. לא לתת להיגרר לעבודה עד שעות מאוחרות וליפול בחוסר שינה.טיולים וזמן איכות עם משפחה, ספורט, מדיטציה, תכנים טובים מרכיבים מינדסט, מכניסים אוויר הם במקום הראשון, הם הדלק שלנו בשביל להצליח ולא הפוך.
  • מעניין ביותר.
  • ההביט הפסיכולוגי אכן לא מודבר הרבה אבל מסכימה איתך שהוא מאוד חשוב , תודה רבה
  • פוסט מדהים והתגובות אליו מוסיפות עוד ועוד נדבכים. רמות השיתוף בקבוצה תמיד מרגשות ומפתיעות מחדש.
  • תודה?
  • פוסט מעניין ומעלה, עם תובנות חשובות ביותר,תודה .
  • תמי,
    בהחלט נגעת וריגשת.כל כך נכון, וכל כך מדוייק-תודה,
    תענוג לקרוא
    ??????????
  • פוסט מעולה. ממש מדבר אלי גם כמשקיעה. כל פעם שיש הפתעות אני נלחצת בצורה חסרת פרופורציה לצערי עדיין לא למדתי להתמודד עם זה וממש פוגע לי באיכות החיים. הדבר היחיד שמרגיע אותי זה שאני מחליטה על תוכנית עבודה לפתרון הבעיה ומתחילה לפעול.
  • 🙂
  • פוסט מצוין! רוחבי וחשוב בכל מצב, וגם הניסוח מעולה ומדויק! תודה רבה.
  • פוסט מעולה כל כך צודק זה באמת צד שאף אחד לא מדבר עליו אבל בהחלט קיים אצל כולנו. תודה רבה ?
  • כל כך נכון. מרתק לקרוא את זה מהצד של היזמים והמלווים. מעניין לשמוע עוד על סיטואציות שעברת ואיך הן הסתיימו
  • Roni
  • כל כך נכון! כללים לחיים..
Related News Real Estate Entrepreneurs

Responses

  1. פוסט מעולה. ממש מדבר אלי גם כמשקיעה. כל פעם שיש הפתעות אני נלחצת בצורה חסרת פרופורציה לצערי עדיין לא למדתי להתמודד עם זה וממש פוגע לי באיכות החיים. הדבר היחיד שמרגיע אותי זה שאני מחליטה על תוכנית עבודה לפתרון הבעיה ומתחילה לפעול.

  2. פוסט מעולה. ממש מדבר אלי גם כמשקיעה. כל פעם שיש הפתעות אני נלחצת בצורה חסרת פרופורציה לצערי עדיין לא למדתי להתמודד עם זה וממש פוגע לי באיכות החיים. הדבר היחיד שמרגיע אותי זה שאני מחליטה על תוכנית עבודה לפתרון הבעיה ומתחילה לפעול.

  3. תודה על השיתוף, אני מסכים עם כל מילה. אני עד עכשיו זוכר בית ראשון שלנו, כשה שלחנו הצעה והיא התקבלה וקיבלתי הסכם לחתימה הייתי בפרק עם הילדים, נכנסתי ללחץ לקרוא את ההסכם ולתת תשובה מהירה ומדויקת. היה מיותר לחלוטין. למדתי לקחת נשימה, לחשוב, לשקול, כמו שכתבת בלי רגש, הכל זה מכשולים קטנים בדרך,יש פתרון לכל בעיה. לא לתת להיגרר לעבודה עד שעות מאוחרות וליפול בחוסר שינה.טיולים וזמן איכות עם משפחה, ספורט, מדיטציה, תכנים טובים מרכיבים מינדסט, מכניסים אוויר הם במקום הראשון, הם הדלק שלנו בשביל להצליח ולא הפוך.

  4. תודה על השיתוף, אני מסכים עם כל מילה. אני עד עכשיו זוכר בית ראשון שלנו, כשה שלחנו הצעה והיא התקבלה וקיבלתי הסכם לחתימה הייתי בפרק עם הילדים, נכנסתי ללחץ לקרוא את ההסכם ולתת תשובה מהירה ומדויקת. היה מיותר לחלוטין. למדתי לקחת נשימה, לחשוב, לשקול, כמו שכתבת בלי רגש, הכל זה מכשולים קטנים בדרך,יש פתרון לכל בעיה. לא לתת להיגרר לעבודה עד שעות מאוחרות וליפול בחוסר שינה.טיולים וזמן איכות עם משפחה, ספורט, מדיטציה, תכנים טובים מרכיבים מינדסט, מכניסים אוויר הם במקום הראשון, הם הדלק שלנו בשביל להצליח ולא הפוך.

  5. מיכאל פוסט כל כך חשוב ונכון! מתחברת לדברים, לתחושות ולמסר שלך. הצלחה מקורה במיינד-סט, גמישות ויצירתיות בעיני. לא משנה באיזה תחום. ואני מגלה כל פעם מחדש כמה דפוסי החשיבה והרגלי החיים שלנו לעיתים תוקעים לנו מקל בגלגלים.
    כמה דברים שאני עושה כדי להתמודד עם כל מה שרשמת:
    1. אני מתרגלת מיינדפולנס כל בוקר. זה מאפשר לי לא להיות מנותקת מהרגשות והמחשבות שלי אבל גם לא להסחף אחריהן ולהיות במערבולת. מודעת בצורה שמאפשרת התבוננות יציבה. זה מאפשר לי השהיה של תגובה אוטומטית, ובעיקר לא לבוא בשיפוטיות אל עצמי ואל אחרים. מדהים כמה זה מאפשר את הבסיס להכול אצלי…
    2. אני משתדלת להקיף עצמי באנשים שמחזיקים השקפת עולם דומה לשלי, שמאוד מזכירה את שלך וחבריי ובני משפחתי שלא שם- ולעיתים דואגים יתר על המידה, ומחלחלים פחד בלי שישימו לב- אני משתדלת לא לשתף בעשייה העסקית. לא לכולם זה מתאים, וצריך לדעת איך לנקות מעצמינו קולות פחד מיותרים שמעכבים את הדרך.
    3. מאוד מאמינה במידורים בחיים. כלומר אם אני עכשיו בטיול- אני בטיול. אם אני בחתונה, אני לא אקרא מיילים, ואם אני במפגש כלשהו אני לא עונה לטלפון. אני נותנת לעצמי ולאחרים את הכבוד הראוי בלהיות נוכחת ברגע, ולהבין שדברים וגם אנשים יכולים לחכות. גם אם זה נראה לנו שזה דחוף- לרוב זה לא עניין של חיים ומוות .
    4. אני שואפת השראה בכל יום (באמת בכל יום) מלתזכר עצמי בסיפורי חיים ודרך ששמעתי, באנשים שצמחו משאול למקומות מדהימים, מכך שגם פרס הלוטוס היפהפה צומח מהביצות הכי קשות, וגם לבמבוק לוקח 5 שנים לצמוח מתחת לאדמה אם משקים ומטפחים אותו יומיום. מה קורה אחרי 5 שנים? תוך 5 שבועות הוא צומח לעשרות מטרים. נקודה למחשבה…לא תמיד מה שאנחנו זורעים רואים תוצאות מיידית. אבל הכול זה דרך חשובה.

    אני אגיד ואוסיף שאני מגיעה ממשפחה של סוחרים ועצמאים שחוו עליות ונפילות..ויחד עם זאת החשיבה של פעם לא תמיד מותאמת למציאות של היום, לכן אני נוהגת לשמור על ערכים של נתינה ושיתוף פעולה אבל גם להיות פתוחה ללמידה כל פעם, ולהקל על עצמי שזה בסדר לטעות, להתבלבל ולא להיות במקום שיודע.
    אלה החיים בעצם 🙂

    מה עוד? אני באה מתחום הטיפול הקליני ןבמקביל לומדת ומתרגלת בודהיזם, אז אני מאמינה גדולה בחשיבה יוצרת מציאות, ובאיך לצמוח ממקומות של כאב לצמיחה, ובעיקר במשפט שאני הכי מאמינה בו- למצוא את הדרך להפוך כל לימון ללימונדה. זאת למעשה צמיחה פוסט טראומטית במהותה.

    זכיתי לשמוע ולסייע לאנשים שהיו וחוו את המקומות הכי קשים בחייהם, באמת דברים ששומעים בסרטים ולא מאמינים איך האדם יושב כרגע ומעוניין לקבל עזרה.
    שם..דווקא שם יש את התקווה והאופטימיות הגדולה ביותר…משם אני מקבלת פרופורציות והבנה כמה לפעמים יש קשיים, אבל הכול בפרופורציות…כמה הוקרת תודה היא חשובה..ולתזכר את עצמינו בדברים החשובים לנו ובמה שקיים ונוכח בחיינו. וכמה הנפש האנושית חזקה יותר ממה שאנחנו חושבים.
    משתדלת להקשיב לאנשים כאלה כל הזמן.

    יש לי עוד הרבה מה לומר על זה, אבל רק אוסיף ואומר שלמצוא את הדרכים כפי שרשמת, לעצב את מחשבותינו וכיוצא בזאת את הרגלי החיים וההתנהלות שלנו- זה המתכון בעיני לרווחה ושלווה נפשית. משם- הכול אפשרי.
    ותודה. שוב. על האפשרות לרשום זאת. פוסט מקסים וחשוב מאין כמותו.

  6. מיכאל פוסט כל כך חשוב ונכון! מתחברת לדברים, לתחושות ולמסר שלך. הצלחה מקורה במיינד-סט, גמישות ויצירתיות בעיני. לא משנה באיזה תחום. ואני מגלה כל פעם מחדש כמה דפוסי החשיבה והרגלי החיים שלנו לעיתים תוקעים לנו מקל בגלגלים.
    כמה דברים שאני עושה כדי להתמודד עם כל מה שרשמת:
    1. אני מתרגלת מיינדפולנס כל בוקר. זה מאפשר לי לא להיות מנותקת מהרגשות והמחשבות שלי אבל גם לא להסחף אחריהן ולהיות במערבולת. מודעת בצורה שמאפשרת התבוננות יציבה. זה מאפשר לי השהיה של תגובה אוטומטית, ובעיקר לא לבוא בשיפוטיות אל עצמי ואל אחרים. מדהים כמה זה מאפשר את הבסיס להכול אצלי…
    2. אני משתדלת להקיף עצמי באנשים שמחזיקים השקפת עולם דומה לשלי, שמאוד מזכירה את שלך וחבריי ובני משפחתי שלא שם- ולעיתים דואגים יתר על המידה, ומחלחלים פחד בלי שישימו לב- אני משתדלת לא לשתף בעשייה העסקית. לא לכולם זה מתאים, וצריך לדעת איך לנקות מעצמינו קולות פחד מיותרים שמעכבים את הדרך.
    3. מאוד מאמינה במידורים בחיים. כלומר אם אני עכשיו בטיול- אני בטיול. אם אני בחתונה, אני לא אקרא מיילים, ואם אני במפגש כלשהו אני לא עונה לטלפון. אני נותנת לעצמי ולאחרים את הכבוד הראוי בלהיות נוכחת ברגע, ולהבין שדברים וגם אנשים יכולים לחכות. גם אם זה נראה לנו שזה דחוף- לרוב זה לא עניין של חיים ומוות .
    4. אני שואפת השראה בכל יום (באמת בכל יום) מלתזכר עצמי בסיפורי חיים ודרך ששמעתי, באנשים שצמחו משאול למקומות מדהימים, מכך שגם פרס הלוטוס היפהפה צומח מהביצות הכי קשות, וגם לבמבוק לוקח 5 שנים לצמוח מתחת לאדמה אם משקים ומטפחים אותו יומיום. מה קורה אחרי 5 שנים? תוך 5 שבועות הוא צומח לעשרות מטרים. נקודה למחשבה…לא תמיד מה שאנחנו זורעים רואים תוצאות מיידית. אבל הכול זה דרך חשובה.

    אני אגיד ואוסיף שאני מגיעה ממשפחה של סוחרים ועצמאים שחוו עליות ונפילות..ויחד עם זאת החשיבה של פעם לא תמיד מותאמת למציאות של היום, לכן אני נוהגת לשמור על ערכים של נתינה ושיתוף פעולה אבל גם להיות פתוחה ללמידה כל פעם, ולהקל על עצמי שזה בסדר לטעות, להתבלבל ולא להיות במקום שיודע.
    אלה החיים בעצם 🙂

    מה עוד? אני באה מתחום הטיפול הקליני ןבמקביל לומדת ומתרגלת בודהיזם, אז אני מאמינה גדולה בחשיבה יוצרת מציאות, ובאיך לצמוח ממקומות של כאב לצמיחה, ובעיקר במשפט שאני הכי מאמינה בו- למצוא את הדרך להפוך כל לימון ללימונדה. זאת למעשה צמיחה פוסט טראומטית במהותה.

    זכיתי לשמוע ולסייע לאנשים שהיו וחוו את המקומות הכי קשים בחייהם, באמת דברים ששומעים בסרטים ולא מאמינים איך האדם יושב כרגע ומעוניין לקבל עזרה.
    שם..דווקא שם יש את התקווה והאופטימיות הגדולה ביותר…משם אני מקבלת פרופורציות והבנה כמה לפעמים יש קשיים, אבל הכול בפרופורציות…כמה הוקרת תודה היא חשובה..ולתזכר את עצמינו בדברים החשובים לנו ובמה שקיים ונוכח בחיינו. וכמה הנפש האנושית חזקה יותר ממה שאנחנו חושבים.
    משתדלת להקשיב לאנשים כאלה כל הזמן.

    יש לי עוד הרבה מה לומר על זה, אבל רק אוסיף ואומר שלמצוא את הדרכים כפי שרשמת, לעצב את מחשבותינו וכיוצא בזאת את הרגלי החיים וההתנהלות שלנו- זה המתכון בעיני לרווחה ושלווה נפשית. משם- הכול אפשרי.
    ותודה. שוב. על האפשרות לרשום זאת. פוסט מקסים וחשוב מאין כמותו.

  7. Michael Zalkind
    פוסט מעולה.
    יש לי מספר דירות (בעיקר באירופה) שבאופן טבעי יש מדי פעם בעיות עם דיירים או תיקונים. כשזה היה קורה, זה היה מטריד אותי ולכן החלטתי את ההחלטות הבאות:

    1. הסתכלות חיובית – הפרוטפוליו עובד בצורה טובה ויוצר תשואה ממוצעת מספקת ולכן כל תקלה, היא לא משנה משמעותית את התשואה הממוצעת.

    2. לצפות שלפחות פעם בחודש תיהיה תקלה. לא קרתה איזה יופי. קרתה, אז כמו שציפיתי לכך.

    3. בעיות מטרידות אפשר לפתור בכסף. לפעמים מעדיף לשלם ושמישהו אחר יטפל בבעיה. השקט שלי , שווה לי לפעמים יותר.

    4. לא נותן לתקלות להטריד אותי. מסיט את המחשבה ממחשבה טורדנית למחשבה על כלום (בתקופה האחרונה מתרגל מדיטציה).

    5. בתקופה האחרונה בקרתי אדם בבית חולים, דבר שנותן פרופורציה על החיים.

    6. ספורט ספורט ועוד פעם ספורט

  8. Michael Zalkind
    פוסט מעולה.
    יש לי מספר דירות (בעיקר באירופה) שבאופן טבעי יש מדי פעם בעיות עם דיירים או תיקונים. כשזה היה קורה, זה היה מטריד אותי ולכן החלטתי את ההחלטות הבאות:

    1. הסתכלות חיובית – הפרוטפוליו עובד בצורה טובה ויוצר תשואה ממוצעת מספקת ולכן כל תקלה, היא לא משנה משמעותית את התשואה הממוצעת.

    2. לצפות שלפחות פעם בחודש תיהיה תקלה. לא קרתה איזה יופי. קרתה, אז כמו שציפיתי לכך.

    3. בעיות מטרידות אפשר לפתור בכסף. לפעמים מעדיף לשלם ושמישהו אחר יטפל בבעיה. השקט שלי , שווה לי לפעמים יותר.

    4. לא נותן לתקלות להטריד אותי. מסיט את המחשבה ממחשבה טורדנית למחשבה על כלום (בתקופה האחרונה מתרגל מדיטציה).

    5. בתקופה האחרונה בקרתי אדם בבית חולים, דבר שנותן פרופורציה על החיים.

    6. ספורט ספורט ועוד פעם ספורט

  9. תודה. יש לרובנו נטייה לחשוב שרק אנחנו נלחצים ואצל כל היתר, הכל מתקתק ברמה כזו או אחרת. לא שזה אמור לעודד באיזה אופן, אך הידיעה שיש אנשים שיבינו את הדרך שלך (כולל את החיבה הסמויה ליצירתיות בפתרון בלת”מים), מקל קצת.

    אז לשאלתך איך אנחנו מתמודדים : (ואני עוד בשלב צעדים ראשוניים)

    1. כדי להתמודד בכל שלב, כשצפים אצלי פחדים מהצעד הבא או מבחירה שעשיתי ועדייין לא בטוחה בה, בתור מי שגדלה בבית פסימי מאוד, שלא לומר רואה שחורות, אני מזכירה לעצמי שזה לא שלי! אלו דפוסי חשיבה שאימצתי ואם הם לא שלי, אני ממש לא חייבת לבחור בהם.
    2. כשצריך לקבל החלטה ויש סביבי כמה קולות וכל אחד מושך לכיוון שלו, אני מתמקדת בזה שכל מה שעל אחד אומר או חושב, כולל אני, זו רק נקודת מבט. זו אמת ‘סובייקטיבית’. מה שמזכיר לי מייד שבסופו של דבר, להקשיב לכולם אבל לסמוך על מה שנכון לי.
    ואחרון חביב, להקיף את עצמי באנשים מעצימים, שמהווים השראה ומדרבנים אותי להתקדם.
    לשמחתי זכיתי לכאלו וזה מוביל לאחד הדברים שהכי מחזקים וזה
    4. להיות כל רגע בהכרת תודה. על הכל.

    יצא לי קצת ‘רוחניקי’, אבל מאמינה שיש בנו מהכל.
    וגם כבוגרת פרוג’קט איקס של רוברט, אני מאוד אוהבת את הגישה שלו לעשיית עסקים עם כבוד הדדי לכולם, וחיוביות.

    תודה על הפוסט
    על הקבוצה הנהדרת
    ולחיי עסקים מוצלחים ומחוייכים לכולנו ?

  10. תודה. יש לרובנו נטייה לחשוב שרק אנחנו נלחצים ואצל כל היתר, הכל מתקתק ברמה כזו או אחרת. לא שזה אמור לעודד באיזה אופן, אך הידיעה שיש אנשים שיבינו את הדרך שלך (כולל את החיבה הסמויה ליצירתיות בפתרון בלת”מים), מקל קצת.

    אז לשאלתך איך אנחנו מתמודדים : (ואני עוד בשלב צעדים ראשוניים)

    1. כדי להתמודד בכל שלב, כשצפים אצלי פחדים מהצעד הבא או מבחירה שעשיתי ועדייין לא בטוחה בה, בתור מי שגדלה בבית פסימי מאוד, שלא לומר רואה שחורות, אני מזכירה לעצמי שזה לא שלי! אלו דפוסי חשיבה שאימצתי ואם הם לא שלי, אני ממש לא חייבת לבחור בהם.
    2. כשצריך לקבל החלטה ויש סביבי כמה קולות וכל אחד מושך לכיוון שלו, אני מתמקדת בזה שכל מה שעל אחד אומר או חושב, כולל אני, זו רק נקודת מבט. זו אמת ‘סובייקטיבית’. מה שמזכיר לי מייד שבסופו של דבר, להקשיב לכולם אבל לסמוך על מה שנכון לי.
    ואחרון חביב, להקיף את עצמי באנשים מעצימים, שמהווים השראה ומדרבנים אותי להתקדם.
    לשמחתי זכיתי לכאלו וזה מוביל לאחד הדברים שהכי מחזקים וזה
    4. להיות כל רגע בהכרת תודה. על הכל.

    יצא לי קצת ‘רוחניקי’, אבל מאמינה שיש בנו מהכל.
    וגם כבוגרת פרוג’קט איקס של רוברט, אני מאוד אוהבת את הגישה שלו לעשיית עסקים עם כבוד הדדי לכולם, וחיוביות.

    תודה על הפוסט
    על הקבוצה הנהדרת
    ולחיי עסקים מוצלחים ומחוייכים לכולנו ?

  11. מיכאל פוסט מעולה, משקף מאוד את המצב השוטף.
    לגבי סעיף 1 כמה חשוב וכל כך קשה ליישם במיוחד בהתחלה שמרגישים שנותנים גז בניוטרל.
    לגבי דרכי התמודדות ומשיק לסעיף 3, אולי קצת קלישאתי אבל באמת שבכל סיטואציה גרועה יכול להיות יותר גרוע והגישה לסיטואציה היא זאת שתוציא אותנו על הצד הטוב ביותר, גם כאן, קל לרשום את זה וקשה ליישם את זה.
    כל הכבוד לך ?

  12. מיכאל פוסט מעולה, משקף מאוד את המצב השוטף.
    לגבי סעיף 1 כמה חשוב וכל כך קשה ליישם במיוחד בהתחלה שמרגישים שנותנים גז בניוטרל.
    לגבי דרכי התמודדות ומשיק לסעיף 3, אולי קצת קלישאתי אבל באמת שבכל סיטואציה גרועה יכול להיות יותר גרוע והגישה לסיטואציה היא זאת שתוציא אותנו על הצד הטוב ביותר, גם כאן, קל לרשום את זה וקשה ליישם את זה.
    כל הכבוד לך ?

  13. אחלה פוסט מיכאל,
    ממש מתאר את המצב בתחום שלנו, ובאמת חשוב לעבור תהליכים ולהיות מוכן נפשית לגרוע מכל כדי לקבל כל מה שקורה בקור רוח
    וקורים דברים כל הזמן.
    גם אני כשהתחלתי, חשבתי שהכל ורוד, “האמריקאים הם לא כמו הישראלים, אין רמאים, מילה זו מילה, קבלנים עושים עבודה רצינית…”
    וחשבתי שרק אני נתקלתי בבעיות כאלה, עד שנכנסתי לשיחות עומק עם עמיתים ומתברר שכולם חווים את אותם אתגרים.
    לכן חשוב מאוד להיות מוכנים בקטע המנטלי.

  14. אחלה פוסט מיכאל,
    ממש מתאר את המצב בתחום שלנו, ובאמת חשוב לעבור תהליכים ולהיות מוכן נפשית לגרוע מכל כדי לקבל כל מה שקורה בקור רוח
    וקורים דברים כל הזמן.
    גם אני כשהתחלתי, חשבתי שהכל ורוד, “האמריקאים הם לא כמו הישראלים, אין רמאים, מילה זו מילה, קבלנים עושים עבודה רצינית…”
    וחשבתי שרק אני נתקלתי בבעיות כאלה, עד שנכנסתי לשיחות עומק עם עמיתים ומתברר שכולם חווים את אותם אתגרים.
    לכן חשוב מאוד להיות מוכנים בקטע המנטלי.

  15. פוסט מעולה
    תודה רבה
    מאוד חשוב להראות גם את הצדדים הפחות נחמדים.
    אני שנה בהשקעות בארהב (בארץ יש לי פזם ארוך יותר) ובשנה הזאת חוויתי כל כך הרבה קשיים שאפילו קשה לי להאמין שזה נורמלי
    והנה אתה כותב כזה פוסט, ונותן להבין שכולנו באותה הסירה
    אז תודה לך

  16. פוסט מעולה
    תודה רבה
    מאוד חשוב להראות גם את הצדדים הפחות נחמדים.
    אני שנה בהשקעות בארהב (בארץ יש לי פזם ארוך יותר) ובשנה הזאת חוויתי כל כך הרבה קשיים שאפילו קשה לי להאמין שזה נורמלי
    והנה אתה כותב כזה פוסט, ונותן להבין שכולנו באותה הסירה
    אז תודה לך

  17. פוסט מעולה וכל כך נכון. מאוד התחברתי בעיקר לסעיף 2 שמדבר על קבלת החלטות ממקום שכלתני ולא מהמקום הרגשי. אנחנו נוטים לקבל החלטות קודם כל מהמקום האינטואטיבי: חוקרים מדברים על כך שב99% אנחנו פועלים מהמערכת האינטואטיבית ורק ב1% אנו פועלים מהמערכת השכלית. ואם נעצור רגע וניתן למערכת 1 (המערכת האינטואטיבית) לחלוף נוכל לפנות מקום למערכת 2 (המערכת השכלית). אני מוצא את זה כמשימה מאתגרת תמיד אך חשובה כל כך. בהחלט אחת המתנות שאנו כיזמים צריכים לפרגן לעצמנו

  18. פוסט מעולה וכל כך נכון. מאוד התחברתי בעיקר לסעיף 2 שמדבר על קבלת החלטות ממקום שכלתני ולא מהמקום הרגשי. אנחנו נוטים לקבל החלטות קודם כל מהמקום האינטואטיבי: חוקרים מדברים על כך שב99% אנחנו פועלים מהמערכת האינטואטיבית ורק ב1% אנו פועלים מהמערכת השכלית. ואם נעצור רגע וניתן למערכת 1 (המערכת האינטואטיבית) לחלוף נוכל לפנות מקום למערכת 2 (המערכת השכלית). אני מוצא את זה כמשימה מאתגרת תמיד אך חשובה כל כך. בהחלט אחת המתנות שאנו כיזמים צריכים לפרגן לעצמנו

  19. הי מיכאל. פוסט נהדר שנוגע בנקודות מאוד חשובות. בהחלט מתחבר לכל מה שכתבת. יש בהחלט תקופות לחוצות יותר ותקופות לחוצות פחות.אני משתדל לעשות הרבה ספורט כדי לשחרר מהמתחים. לבלות הרבה זמן איכות עם הילדים שאיתם הקשר הוא הכי תמים ונקי וזה עוזר לשים את המתחים בצד, ובסופו של דבר אומנם יש את הצדדים הפחות נעימים בנדל”ן כמו בלתמ”ים שונים אבל ברגע שאתה אוהב וחי את התחום רוב הפעילות לא מרגישה לך כמו עבודה – למשל ניהול הפורום, בניית פלטפורמות לקהילה, איתור וניתוח של נכסים ושווקים חדשים, עבודה עם הבנקים השונים על מימון וכו – הרבה מהדברים זה עניין של הגישה של איך לוקחים את ההתמודדיות – אני רואה בהכל אלמנט לימודי שישפר את הידע והביצועים שלי ושל הקהילה – אני כל יום לומד המון מהקהילה ונהנה מהעזרה ההדית שאנשים נותנים אחד לשני וכמובן שכל פידבק חיובי מעודד לעשייה. אני חושב שהרבה יותר קל להתמודד עם דברים יחדיו ובזה הפורום הזה מצויין. אני לא מרגיש שאני מתמודד לבד עם כל מיני בעיות חדשות שאני עדיין לא יודע את התשובה עליהן וזה נותן הרבה נחת לדעת שיש גב של קהילה מדהימה שכזאת! ???

  20. הי מיכאל. פוסט נהדר שנוגע בנקודות מאוד חשובות. בהחלט מתחבר לכל מה שכתבת. יש בהחלט תקופות לחוצות יותר ותקופות לחוצות פחות.אני משתדל לעשות הרבה ספורט כדי לשחרר מהמתחים. לבלות הרבה זמן איכות עם הילדים שאיתם הקשר הוא הכי תמים ונקי וזה עוזר לשים את המתחים בצד, ובסופו של דבר אומנם יש את הצדדים הפחות נעימים בנדל”ן כמו בלתמ”ים שונים אבל ברגע שאתה אוהב וחי את התחום רוב הפעילות לא מרגישה לך כמו עבודה – למשל ניהול הפורום, בניית פלטפורמות לקהילה, איתור וניתוח של נכסים ושווקים חדשים, עבודה עם הבנקים השונים על מימון וכו – הרבה מהדברים זה עניין של הגישה של איך לוקחים את ההתמודדיות – אני רואה בהכל אלמנט לימודי שישפר את הידע והביצועים שלי ושל הקהילה – אני כל יום לומד המון מהקהילה ונהנה מהעזרה ההדית שאנשים נותנים אחד לשני וכמובן שכל פידבק חיובי מעודד לעשייה. אני חושב שהרבה יותר קל להתמודד עם דברים יחדיו ובזה הפורום הזה מצויין. אני לא מרגיש שאני מתמודד לבד עם כל מיני בעיות חדשות שאני עדיין לא יודע את התשובה עליהן וזה נותן הרבה נחת לדעת שיש גב של קהילה מדהימה שכזאת! ???