חמש ורבע בוקר. בלאק פרייי ניו יורק. מגיע לשערי הום דיפו. שלושה אנשים כבר…
חמש ורבע בוקר. בלאק פרייי ניו יורק. מגיע לשערי הום דיפו. שלושה אנשים כבר בתור. מהר מאוד אני מבין שכולם מחכים למכשיר פיזור השלג. שישה מכשירים בלבד מחכים לזוכים המאושרים בפתח החנות הסגורה. הקור שבחוץ, מינוס שבע מעלות, לא נראה בניו יורק בחג ההודיה מאז 1901. אבל שום דבר לא יעצור אותנו. שיחה קולחת מתפתחת על הדגמים השונים ואין ספק שכולם ירוצו לתפוס מכשיר. שומע סיפור על כך שבחנות בסט באיי אנשים ישנים בחוץ כבר מיום רביעי בצהריים כדי לתפוס טלוויזיה בהנחה. שמח לחשוב שלמצב כזה עוד לא הגענו. אחת מעובדות החנות מרחמת עלינו ויוצאת להציע לנו קפה. הום דיפו בטוב ליבם כבר ארגנו שולחן עם כיבוד לכבוד החגיגה. אנחנו מסתכלים על המתרחש בחנות מבחוץ. העובדים מצטלמים בגאווה לקראת הפתיחה. יום עמוס לפניהם. החניון שהיה ריק כשהגעתי מתחיל להתמלא. בשעה שש, לפני פתיחת הדלתות, בחוץ יש כבר תור של כשלושים איש. אין ספק שמי שהגיע עכשיו כבר לא יזכה לשים את ידו על אחד ממכשירי הפלא שיעשו את חייו בניו יורק הקרה קלים יותר. ביני לבין בחור נוסף נוצרה “חברות עמוקה” תוך שיחה על איך אבא שלו הוריש לו מכשיר כזה שהחזיק שלושים שנה. אנחנו נכנסים לחנות ושמים את ידינו על המכשיר בגאווה. לחיצת יד. עשינו את זה. החנות מתמלאת במהרה כאילו היתה שעת צהריים, אבל רק אנחנו ועוד ארבעה אחרים זכינו. בלאק פריידי 2018. פרק נוסף מתוך חיי באמריקה. תרבות הצריכה של האמריקאים שבשנים הראשונות שלנו פה בזתי לה, כנראה החלה לחלחל גם אלינו. הכל זול. הכל נגיש. רק תיקח. תשדרג. תחליף. עוד כמה שעות יוצאים לנסיעה לארלינגטון לפגישות עסקים עם מספר יזמים, בנקים לגבי מימון וכו. נסיעה של כשבע שעות מניו יורק. תחושת הנצחון גורמת לבוקר להרגיש מתוק יותר גם עם זה רק באופן מלאכותי עד לזרם הסרוטונין הבא שיבוא בעוד מבצע מטורף. זה מעבר לכסף, וכנראה רק מי שחי פה יבין. זה פעם ראשונה שאני משתתף בחגיגות בשעות כאלה. כנראה שאני נהיה אמריקאי. שיהיה לכולם יום נפלא.
את התגובות המקוריות לפוסט ניתן לקרוא בתחתית דף הפוסט הנוכחי באתר או בקישור לפוסט בפייסבוק וכמובן שאתם מוזמנים להצטרף לדיון
Responses