פוסט הדרן. קצר. הבטחתי לכתוב עוד אחד לפחות ובמילה חייבים לעמוד. אז הינה. נלך ע…
פוסט הדרן. קצר.
הבטחתי לכתוב עוד אחד לפחות ובמילה חייבים לעמוד. אז הינה.
נלך על התחלה קלאסית.
לפני שנים רבות, בארץ מופלאה בשם ישראל כתבתי את התזה שלי במסגרת הלימודים. מקובל בסוף התזה להוסיף רשימת תודות לכל אלה שמגיע להם ולאלה שלא מגיע אליהם אבל עדיין צריך להתחנף אליהם. אני כתבתי הקדשה אישית כל אחד בהתאם לתרומתו, רק הדגש היה אחר: תודה למנקה, לשרת לאלה במטבח שדואגים לקפה. משום מה זה הפתיע את הבוחנים. אני חשבתי שזה הכי טיבעי. נראה לי לעשות תזה שנתיים עם פח מלא זה לא נוח.
חשבתי הרבה על מה לכתוב. לספר שוב על איזו עסקה מעניינת שעשיתי? להטיף לאיזה הכיוון של לימוד או הכשרה? המלצות סרטים אפשר גם אבל זה בהזדמנות אחרת,אבל אז הגעתי להארה. היה לי ברור מה נכון לעשות, וכאן נשאר רק דבר אחד לעשות. למצוא זמן לכתוב.
פוסט לפרגן לאלה שמאפשרים לכל העניין הזה לקרות. מגיע להם, הם מאחורי הקלעים והעבודה שהם עושים היא חשוווובבבבההההה חבל על הזמן.
הראשונה היא שירה. חד משמעית. היא סובלת ונהנית אותי ואיתי כבר 20 שנה. איזה מחיר אתה שם על זה? 20 שנה. התחיל בללמוד ביחד, גרים ביחד עובדים ביחד. 20 שנה תקועים אחד לשני באחוריים ועדיין כיף לנו. תפקידה של שירה השתנה לאורך השנים. היא הייתה אחראים על הפירסום בעבר והייתה כל כך טובה ששלטה בקרייג'סליסט בימים הטובים. הם אשכרה הכירו אותה בשם והיו מתקשרים אליה להוריד הילוך כי אף אחד לא היה נותן עבודה כמוה. בהמשך הייתה אחראים על חיפוש ואיסוף אינפורמציה, ניהול המשרד והיום היא מנהלת את כל הנכסים ברמת היום יום. זו חתיכת עבודה. תו"כ זה שלושה ילדים ואני על הראש שלה. אני לא מגזים כשאומר שכלום ממה שעשיתי לא היה קורה כמו שקרה בלעדיה. אלופה שאין לכם מושג.
השני הוא השותף, אבי אכדרי. הוא האיש שטח שלנו. רץ בין הבתים, פותר בעיות, דואג לדיירים, נפגש עם האנשי מקצוע. הוא מדהים!כשמכבים את האור יש סביבו הילה. אין הרבה נשמות טהורות כמוהו. איש שכולו טוב לב ויושר. מדהים. הכישרון של אבי זה יחסים. הוא יכול ללכת בלוק וכשיגיע לסוף הוא דיבר עם כולם, מכיר את סיפור החיים שלהם ושניים כבר סגורים לארוחת ערב בשישי אצלו בבית. לא משנה מי את או אתה, הוא מצליח להתחבר אל כולם. זה די מדהים. ואני הצלחתי לתפוס אותו. איזה מזל יש לי?
עסקים זה ספורט קבוצתי. אפשר ורצוי להצליח לבנות סביבך סביבה תומכת ועוזרת. פשוט יש יותר מדי לעשות ויותר מידי לדעת . מכירים "בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום"? סקופ: זוהר באמת שר את זה אחרי העסקה הראשונה שלו.
אין בן אדם מצליח באמת שעושה את זה לבד. זה פשוט בילתי אפשרי. וורן באפט? לשותף קוראים צ'ארלי מונגר. שמעתם עליו פעם? שותף טוב משלים אותך, מגבה אותך ויורד עליך קלות כשאתה עושה פאדיחה. לא מרע אלא כדי להשתפר בפעם הבאה. עוזר לך להיות טוב יותר. הוא הסקוטי פיפן למייקל ג'ורדן שלך. ולהיפך.
שותפים זה לא קל למצוא, ואפילו אני שמרגיש עצמי בר מזל בעניין, יצא שחברתי לשותפים לא מתאימים בהזדמניות שונות. אז נפרדים, בצורה יפה אם אפשר, וממשיכים הלאה. גם בברצלונה מחליפים שחקנים, זה לגיטימי. החשוב זה לא להשליך. זה שלא עבד פעם אחת זה לא אומר שלא יעבוד בפעם הבאה. צריך לנסות. להזהר אולי, אבל לנסות לשתף פעולה. עם שיתוף פעולה ושותפות תספיקו יותר, תצליחו יותר ולא פחות חשוב, יהיה לכם עם מי לחגוג כשאפשר. כי מה שווה הצלחה אם אין עם מי לחלוק אותה?
דבר אחרון ואני מסיים. תדאגו שהשותפים יודעים שאתם אוהבים ומעריכים אותם. תנו להם את הקרדיט בפומבי, תקנו להם מתנות, תגידו תודה. הרבה פעמים ובקול רם. מגיע להם.
— with Shira Bar-lev.
קישור לפוסט המקורי בפייסבוק – עובד במחשב שולחני (לצפייה בפוסט יש להיות חברים שאושרו לפורום)
אין כמו אבי #1
אחלה פוסט! חשוב לדעת גם לפרגן!
אתה עובד עם אבי? צודק אחלה בן אדם וכמובן גם אשתו דיקלה! Dikla Ben Lulu
פוסט מעולה וחשוב!
בהזדמנות אשמח לשמוע על ההמלצות לסרטים, על הספרים כבר התחלתי לעבור 😉
אחלה אבי, אחד האנשים המקסימים!