ההשקעה ששינתה את חיי
יזםהשבוע מאור סתיו #פוסט2
אז מצאתי את ההשקעה שבדיעבד תשנה את מסלול חיי.
דירה, בחיפה גשר פז, אזור לא משהו, class c בהשוואה לארהב, בניין לא חדש, אך מאוד שמור, 3 חדרים, יש שוכר שגר שם 6 שנים, 2500 שח בחודש, 400,000 ש”ח, מתוכם 150,000 שמתי מזומן והשאר משכנתא. המשפחה הפולנית שלי, שונאת הסיכונים ישר התנגדה, “בשביל מה את צריכה את כל זה” אבל אני הייתי נחושה.
אחרי החזר המשכנתא נשארתי עם 1000 שח ביד כל חודש, 12,000 שח בשנה, 8% תשואה שנתית על הכסף שלי מהבית, עסקה פנטסטית!
אבל שום דבר לא הכין אותי לזה…כעבור כשנה וחצי פנה אלי מתווך ואמר שאם אני רוצה למכור, יש לו קונה, הסתקרנתי, למרות שזאת לא היתה התוכנית שלי, ואחרי מו”מ סגרתי את הקונה ב 550,000 שח. בום! עשיתי 150,000 שח בשנה וחצי (וגם לא היה מס שבח), תצרפו את התשואה השנתית, יצא שעשיתי 120% על הכסף שלי.
זו היתה תחושה של זכיה בלוטו שרק פתחה לי את התיאבון והאומץ לעשות עסקאות ולקחת סיכונים.
ואז במקביל ללימודים והעבודה, אי שם בשנת 2015, התחלתי להבין שאם אני באמת אוהבת לעשות עסקאות עם תשואות גבוהות, ארה”ב היא היעד שלי. התחלתי לרחרח קצת בשוק, בשנת 2015 לא היו הרבה חברות שעושות נדל”ן בארה”ב כמו שיש היום, והבנתי שבסך הכל כל החברות מוכרות לי את אותו השטאנץ, הם קונות את הבית, משפצות אותו ואני קונה את הבית מהם, יש חברת ניהול, יש צ’קים כל חודש, לפעמים צ’קים מובטחים מראש, לפעמים לא (הטריק הידוע) בבדיקות שעשיתי גיליתי שכל הבתים ללא יוצא מן הכלל נמכרים לי במחיר גבוה ממחיר השוק. כלומר, המוכר/ החברה, גוזרים עלי קופון שמן מאוד, עד כדי כך שכשארצה למכור את הבית, כנראה שאצא מופסדת. טוב, אני ישראלית טובה, ופריארית אני בטח לא… מהר מאוד הבנתי שכמו בכל תחום אם אין אני לי מי לי, הבנתי מה החברות הללו עושות, השוק במישיגן, שחלק מהחברות הציגו לי היה נשמע מבטיח, והחלטתי לעשות גם, מצאתי סוכן טוב מלא מוטיבציה, (אחרי שליחת מיילים ליותר מ 30 סוכנים) שקישר אותי לחברת ניהול, שחיברה אותי לקבלן וככה מצאתי את הנכס הראשון שלי, בעיר לנסינג בארה”ב. קניתי את הנכס, שיפצתי, נכנס שוכר, השכירות דפקה, הכל באמת דפק כמו שעון, ועם האוכל בא התיאבון, קניתי עוד נכס, גם הוא היה מוצלח
פתאום ההורים הפולנים שלי, גם מסתכלים על הפעילות שלי ואפילו הם אוזרים אומץ, טסנו ביחד וקניתי להם גם נכס אחד, שעד היום השכירות ממנו דופקת כמו שעון וכבונוס הוא גם שילש את ערכו.
אני עושה קפיצה קדימה בזמן, זוכרים מהפוסט הקודם שמחלקת המיסים בה עבדתי נסגרה?
אז אני ראיתי בפיטורין הללו הזדמנות, דלת אחת נסגרת, אבל נפתחה לי דלת חדשה, ואחרי שכבר קניתי כמה נכסים לי ולמשפחה שלי החלטתי ללכת על הנדלן בארה”ב בכל הכח. והפניות לא איחרו לבוא, התחלתי ללוות משקיעים בקניית הבית הראשון, והשני שלהם, לחברים מהמעגל הראשון והשני, כל הנכסים בלי יוצא מן הכלל נכון להיום שילשו את ערכם ועד היום מושכרים, כעבור זמן מה שאני מלווה משקיעים לרכישת נכסים מניבים, אני מגלה את עולם הפליפים, אין צורך שארחיב כאן מהו פליפ, אני מניחה שכולכם כבר מכירים, התחום הזה ריתק אותי, הרגשתי שנולדתי לעשות פליפים, יצירת היש מאין הטריפה אותי, לקחת נכס מוזנח ונטוש, היו כאלו שגם 15 שנה איש לא גר בהם ולהפוך אותו לבית שובה לב, חדש, מעוצב ויפה, עשתה לי פרפרים בבטן, כל בית הוא התרגשות גדולה.
בפליפ הראשון שלי עשיתי 20,000 דולר בחודשיים, והשקעתי פחות מ 50,000 דולר. פיליפ שני עשיתי 45,000 דולר, תוך 3 חודשים והשקעתי 120,000 דולר. הרגשתי שגיליתי את אמריקה תרתי משמע.. והתחלתי להשקיע את כל מה שיש לי רק בפליפים! יצאתי למסעות קניות בmls, באוקשנים של העיריה, באוקשנים און לין, כל מה שעשה שכל במספרים נקנה, והתחרות אז לא היתה רבה כמו היום. זה היה ממש מגרש המשחקים שלי.
בין השנים 2017-2019 עשיתי למעלה מ- 40 פליפים במישיגן, וגם קצת בארקנסו לאחרונה, גם בעצמי וגם עם משקיעים יחידים, גם עם קבוצות משקיעים קטנות וגם עם גדולות, רוב הזמן ניהלתי יותר מ- 15 פרויקטים בו זמנית, הייתי בכל הכובעים, גם בגיוס המשקיעים, גם באיתור הנכסים, הפקת דוחות, הרכישה, השיפוץ, עיצוב הנכס (החלק האהוב עלי), ניהול, פיקוח, מכירה (טוב זה בעצם החלק האהוב עלי).
שלא תחשבו שהכל הלך חלק, אני מאמינה שכל יזם טוב, הוא יזם שכבר נכשל, ואכן יש לי גם כשלונות בילקוט, שכמובן לא אחסוך אותם מכם ???? ספוילר- היה גם שותף שבגד בי וגרם לי לא לישון לילות שלמים.
אז מה המוסר השכל מכל סיפור שלי שאני מקווה שעניין אותכם, למרות שלא חסכתי במילים-
- לכו תלמדו ותעשו, מה שעושה לכם טוב, ולא כדי לרצות משהו אחר, למרות שבדיעבד גם היותי עורכת דין שמתמחה במיסים, עזרה לי מאוד בעולם הנדל”ן, עדיין אלו שנים שאני חושבת שיכולתי לתעל אותם עבור ההצלחה שלי בצורה אחרת.
- תעזו! נכון, הסיכון תמיד קיים, אבל אם תמיד תסתכלו על הסיכון אתם פשוט תשארו תקועים במקום
בתמונה, אני והבית הראשון שלי במישיגן, תמיד יהיה לו מקום חם בלב
Responses