ריצה ונדל”ן – מיקרו קוסמוס להצלחה
#יזםהשבוע יונתן פבין #פוסט5
מודה ומתוודה שלפני גיל 30 מעולם לא חשבתי שאזכה להצלחה, מעולם לא יצרתי משהו בעל ערך אמיתי בשבילי – כזה שארצה לספר לילדים שלי עליו. לא ידעתי איך, והאמת שלא כל כך עניין אותי. אם להיות כנה, אחוז מאוד קטן מהאוכלוסייה זוכה להרגיש הצלחה אמיתית בחייו הבוגרים. כזאת שזוכרים במשך שנים ואולי אפילו מספרים עליה לילדים. הסיבה לכך היא פשוטה, רוב האנשים לא יוצרים מגדרם כדי לייצר משהו מדהים בחיים שלהם. אני אגלה לכם סוד – רוב האנשים לא יודעים איך ומאיפה אפילו להתחיל. עצוב, נכון?
את הריצה גיליתי לפני כ-3 שנים. לא, לא החלטתי פתאום לרוץ כי חיפשתי ענף ספורט חדש אלא כי בפעם הראשונה ראיתי במו עיני אנשים שעושים שינוי ענק בחיים שלהם ומגיעים לתוצאות בלתי נתפסות. אנשים שהופכים מרובצי ספות לרצי מרתון תוך פחות משנה. לא האמנתי שזה אפשרי בכלל, 42 ק”מ זה מרחקים בסקאלה של 4 גלגלים ומנוע.
הדבר שהכי ריגש אותי בהחלטה להתחיל לרוץ (וגרם לי גם לשקשק מפחד) הוא שעוד לפני שעשיתי צעד כלשהו בדמות ריצה, נרשמתי למקצה ה42.2 קילומטרים במרתון טבריה. בעצם התחייבתי לתהליך שאין לי מושג איך להתחיל אותו.
הדבר הראשון שהבנתי הוא שלבד אני לא אצליח להגיע לשם, אני חייב מאמן. מישהו שיתווה לי את הדרך הפרקטית שתכלול תוכנית אימונים, התוויית טכניקה נכונה, ייעוץ בנוגע לאביזרים, בגדים, וכל היוצא בזאת. דבר נוסף שחיפשתי במאמן זה היכולת לתמוך בי מנטלית – מישהו שידחוף כשקשה, שימקד אותי במטרה ושיגרום לי לצאת לרוץ ב4 בבוקר ביום שבת כשיורד גשם (כי זה מה שרשום בתוכנית). למעשה, חיפשתי מנטור.
לאחר חודש של חיפושים ו3 קבוצות ריצה, מצאתי את המנטור שלי. אדם עם סיפור חיים מרתק שניצח את מחלת הסרטן ושינה את חייו בעזרת ריצה (מוזמנים לחפש אותו – עדי שי – רצים עכשיו).
תוך פחות משבוע הייתי חמוש בתוכנית אימונים, תוכנית תזונה ורעל בעיניים.
אבל כל זה מסתבר לא היה מספיק. דבר נוסף שגיליתי דווקא לאחר שהתחלתי את התהליך הוא שאני לא היחידי שהציב את המטרה הזו. ישנה קהילה שלמה של מטורפים שקמים ב4 לרוץ. יותר מזה, הריצה יחד עם אדם נוסף/ קבוצה החדירה בי אפילו יותר כוח/אנרגיה להתמודד עם האתגר.
עכשיו כשהמערכת הייתה שלמה, מנטור, תוכנית, פרקטיקה וקהילה המטרה הפכה להיות ברורה מתמיד. שבעה חודשים לאחר מכן סיימתי את מרתון טבריה בתוצאה אפילו טובה משהצבתי לעצמי.
אבל איך כל זה קשור לנדל”ן?
אמנם האימונים לריצת המרתון לקחו 7 חודשים, זמן קצר לכל הדעות בכדי לייצר כל סוג של הצלחה. אבל החוויה חשפה אותי לתהליך שלא הכרתי עד אז. תהליך סדור שבו בניתי מערכת שלמה סביב מטרה אחת מוגדרת בזמן, מקום, והאמונה שבעוד X זמן אוכל להשיג אותה. בעצם בניתי מה שאני קורא לו “מיקרו קוסמוס להצלחה”. דרך אגב, ריצה זה אחד מתחומי הספורט שהכי קל לייצר בו תוצאות מהירות גם אם אין רקע בתחום.
כידוע, רומא לא נבנתה ביום אחד ולא השליתי את עצמי שאוכל לייצר עסק נדל”ני מצליח תוך זמן קצר. מי שרוצה להצליח בנדל”ן צריך קודם כל להפוך לתלמיד, להבין את הפרקטיקה, לייצר מטרות ברורות, לעמוד באתגרים, לחצים, סביבה שלא מאמינה או תומכת, כשלונות בדרך ואולי, אחרי לא מעט ניסיונות והתחלה צנועה רואים את האור בקצה המנהרה.
אני יכול לומר בלב שלם שחווית המרתון לימדה אותי לא מעט על התהליך שאדם עובר בדרכו לכל סוג של הצלחה. קודם כל, ששום דבר לא קורה במקרה! אם רוצים להשיג משהו צריך ללמוד את הנושא לעומק, להעזר במומחים, מנטורים וקהילה. להיות מוכן להקריב ולעמוד באתגרים בדרך. אף אחד לא לימד אותי איך לעשות את זה עד אז. לא בבית ספר ולא בחיי כשכיר.
את השיעור הזה למדתי דרך הרגליים ?.
תמונה: אני והמנטור Adi Shay בסוף היעד.
Responses