Quvonch va mamnuniyat bilan hayot haqidagi tushunchalar

#יזםהשבוע ויקה הלד-קוזנצוב, #פוסט2

יום שני בשבוע, שלום! ?
תובנה שמחשבה יוצרת מציאות נחרטה בראשי עוד בשלב “המרוץ בכלוב” ועל כך מודה ליקום כל בוקר מחדש.

שתי דוגמאות להמחשה,
דוגמא 1:
לפני שקיבלתי הצעה לעבוד בארה”ב, היינו בתהליכים לעבור לקנדה. האמת, מאד רצינו להגר מהארץ, בעיקר עקב כך שהבנו שלמרות ששנינו משכילים ומשתכרים לא רע, לא נוכל להרשות לעצמינו רכישת בית בארץ עוד שנים רבות. העדפנו להגר לארה”ב , ארץ ההזדמנויות. אך לא היה איזה מסלול רשמי ונגיש לכך, כך רק חלמנו על זה. החלום התגשם ?

דוגמא 2:
שוב, בזמן שהתכוננו לעבור לבוסטון, היה לי רכב ליסינג פרטי , פחות משנה. בתור רכב חדש היה ביטוח מורחב שכלל קבלת מחיר מחירון במקרה ביטוחי. למה שאזכור זאת!. אבל…לפני עזיבת הארץ, שברנו ראש איך נמכור את הרכב, כאשר הוא משועבד לחברת ליסינג. מאד קיווינו שנמצא קונה שיסכים למרות שזמננו קצר.

ערב אחד נהגתי אחרי יום עבודה, פתאום הבלמים לא עבדו (או אולי מרב העייפות בזמן העצירה ברמזור התבלבלתי ולחצתי על גז במקום ברקס ?), הרכב באלגנטיות קוסמית במהירות נמוכה, פגע ברכב מקדימה…נפתחו כריות אוויר! נבהלתי ! מכירים את החוויה, מתחיל לצאת עשן , לא נעים במיוחד, הרגשתי לרגע שאולי אני כבר בגן עדן! יצאתי מהאוטו, לא מצאתי שום פגע עליו. התברר שהפגיעה הייתה בדיוק בנקודת החיישן של כריות האוויר. יצאתי ממש בזול , רק מבוהלת. ו… מבינים? הרכב טוטאל לוסט. מקבלים את ערך הרכב החדש מחברת ביטוח! הבעיה של מכירת הרכב נפתרה ובגדול!

אם לא השתכנעתם, יש לי לקט של דוגמאות נוספות, רק תבקשו ?

סיפור המשך מ#פוסט1..
שלב “הזדמנות”, אני כבר שנתיים עובדת במשרה מלאה, מאד מסורה לחברה, עובדת סביב השעון. אין לי זמן לכלום, עבודה, ילדים , דבר יחיד שמקפידה להמשיך לראות תכנים על התפתחות אישית והשקעות ולהשתתף פעם בכמה חודשים בסמינרים של מספר שעות וסדנאות של כמה ימים. באותה תקופה נחשפת להמון אפיקי השקעות. מתחילה להבין כי הכי כדאי להתמקד בהשקעות נדל”ן ארה”ב. איפה ללמוד? המון אפשרויות, אבל איך לבחור? יותר מזה, איך אוכל ללמוד, כאשר אין לי זמן? עוד שנה עוברת.
2020, העולם מתקדם, אך מגפה חדשה פורצת, קורונה! אני עובדת נחוצה, ממשיכה להתפרנס, תודה ליקום! סגר ראשון, שני, עובדת מהבית.
בבית, וואו! נוצר זמן! יוצאים לטייל עם הילדים במושב אחר הצהריים , אני רואה מקומות יפים, כמה מטרים מהבית… אנחנו גרים כאן שנה שלישית ואני מגלה מקומות אלה בפעם הראשונה! מתרגשת מאד מהתובנה הזו, מה פספסתי כל הזמן הזה!
יותר מזה, עכשיו יש לי זמן להתחיל ללמוד נדל”ן ארה”ב . מבררת שלומדים דרך ובינאריים וזום, חוסך לי נסיעות למרכז הארץ! מיד נרשמת לקורס ארוך והכי מקיף בנושא זה. מאד נהנית מהדרך ומהאנשים שפוגשת במציאות החדשה שלי. על כך ועל הכישלונות שהיוו מקפצות להצלחות בתחום יזמות נדל”ן ארה”ב ארחיב בהמשך השבוע.

איך הילדים מסתדרים בזמן שאני רב היום לא נמצאת?
גרים במושב בצפון: הבת בכיתה א’, הבן בכיתה ו’ ואנוכי. רק עברנו, בגלל מערכת חינוך טובה ואוכלוסייה איכותית. נחמד, אוהבים את המקום! אבל, יש בעיה, התרחקנו מסבא וסבתא, הילדה עוד קטנה, מי יאסוף אותה מ”חברתון” (כך נקרא צהרון ביישובנו ?) .
מארגנת ישיבה משפחתית, הילדים ואנוכי, מדברים וקובעים שהם מתחילים להיות שותפים לניהול הבית. הבן בן 11 מקבל משימה משמעותית – להוציא את אחותו מהמסגרת, כל יום ב-16:30. מבינה שנדרשת מוטיבציה על מנת שהמשימה תתבצע, מקווה כי על הצד הטוב ביותר.
קובעים שתמורת העבודה יקבל תשלום. שואלת מה מעדיף, תשלום שבועי או שאפתח תוכנית חסכון. לשמחתי הילד בוחר תוכנית חסכון.
בבוא הזמן מבינה כי הילד מוציא את אחותו מהמסגרת יום-יום ובזמן, מהר מאד מתחילה לסמוך עליו , באמת אולי ראוותני מצידי, אך לא היה אפילו צורך להזכיר.
בדיעבד, בהמשך מגלה שזה מהלך פסיכולוגי , לתת לילד משימה אחראית, אם הילד מצליח, הוא יודע שיכול! בכך גורמים לילד בטחון עצמי ועצמאות.
בארוחות ערב מתחלקים בחוויות ,לא תמיד הם משתפים פעולה, יש ימים מוצלחים יותר ופחות, אך הרבה מזכירה להם שאני לבד, ושהם שותפים שלי. כמובן שהאחריות שלהם מינימלית, למשל, להוציא אשפה, לסדר את המיטה (בנושא זה עדיין מזכירה להם מדי פעם ?) , אך במהלך הזמן למדו לבד לבשל, לכבס, לתלות ולהוריד כביסה. בזה עוזרים לי המון.
בנוסף, החיים במושב מאד נוחים, יש הרבה אירועי קהילה, מקובלת תמיכה הדדית בין ההורים בהסעות הילדים לחוגים, אירועים כיתתיים וכדו’. הילדים לומדים לחיות לא רק למען עצמם, אלא למען החברה. בבית הספר מאפשרים לילדים להיות המובילים, כל אחד בתחום שהוא חזק בו. למשל, הילדים המארגנים הפעילים של האירועים בבתי הספר ובקהילה. בבית ספר גם יוצרים הרבה הזדמנויות להופיע על במה ולהציג את הכישרון בפני קהל הורים וילדים.
בזמן שהילדים חוזרים הביתה, הבת שלי הרב נפגשת עם חברות, הבן מבלה לא מעט מול משחקי המחשב.
אני מאפשרת לו והפסקתי אף להילחם ולהגביל.
אחרי שחזרנו מארה”ב , היה לי מאד חשוב לשמר את האנגלית שהוא רכש. חיפשתי פתרונות, למשל, משפחות דוברות אנגלית שנוכל להיפגש איתם, אך לא מצאתי . יום אחד שהבן שיחק עוד “פורטנייט” (היום משחק משקים אחרים, נראה כי מתקדמים יותר ?) שמעתי שהוא משוחח עם ילדים מחו”ל, מדבר איתם אנגלית. בינגו! הבנתי שזאת כנראה הדרך לשמר את השפה. אין לנו טלוויזיה בבית , אז הסיכוי שלו כאן. מתברר היום שלא טעיתי.
בימים אלה , הבן נוהג לנסוע באוטובוס לכל מקום. הבת יודעת ללכת לישון לבד ואף להתעורר בבוקר , להתארגן ולצאת למסגרת.
עוד אשתף, השנה הבן ריגש אותי, הרוויח כסף הראשון שלו על ידי מתן שיעורים פרטים ב”מתמטיקה” . בשנה הבאה עולה לכיתה י, מתחיל להדריך בתנועת נוער ולעבוד ב”חברתון ” .
כך, הילדים המתוקים שלי, מאפשרים לי להמשיך לחיות את החיים ,לנהל את העסק הנדל”ן שלי ולקחת חלק בסדנאות ואירועים קהילתיים שמתקיימים הרב במרכז הארץ.

איך לנהל מקרים פחות נעימים
אנחנו חיים באמת בשיתוף פעולה, ברוגע ונחת, אך כמובן, מדי פעם מגיעים אירועים קשים או מתסכלים.
כך, למשל, לאחרונה הבת חטפה וירוס הקאות . בטח מכירים. התחילה להקיא בלילה ללא הפסקה. זה מבחיל, זה כואב, הילדה בהיסטריה, לא מפסיקה לבכות . אני לידה , מנסה להרגיע. בעצמי לא רגועה, איך יכולה לעזור? נזכרת בתובנה שלמדתי בסדנא האחרונה. בעת אירועה קשה או מתסכל, ראשית לקבל אותו, בהמשך להתחיל לחפש אור. איך?
כאשר הילדה המסכנה שלי צעקה “כואב לי” ובכתה בהיסטריה ביקשתי ממנה לנסות לצעוק במקום “נעים לי” , פשוט להחליף מילים.
הרי המחשבה יוצרת מציאות, אבל אם המחשבה יוצרת מציאות הורסת, רצוי להחליף אותה בעזרת, למשל, הצהרות חיוביות. בטח מכירים את זה, לשכנע את עצמך שאתה תצליח לפני המבחן בעזרת ” אני מצליח!” , לצעוק ולמלמל בלי סוף.
נחזור לילדה שלי, ממש לא נעים לה, אז היא בטח לא מיד הסכימה, אך כאשר הצליחה, התחילה לצעוק “נעים לי!” ולאט לאט הקול התחיל להירגע , הרגיעה המלאה הגיעה תוך כשתי דקות בודדות , הילדה נרדמה.
הסדנה האחרונה בה השתתפתי : 3 ימים מלאי התפתחות אישית, אצל דורון ליבשטיין.
להתראות!
מחר אספר על המסלול שלי לעצמאות ביזמות נדל”ן ארה”ב