#יזםהשבוע אלחנן מגידוביץ' **פוסט 3- **הפוסט הזה הוא פוסט ארוך, על עיסקה אמי…

#יזםהשבוע אלחנן מגידוביץ' **פוסט 3-
**הפוסט הזה הוא פוסט ארוך, על עיסקה אמיתית, וככל שהוא מוזר הוא אמיתי. מי מכם שיקרא עד הסוף, יהנה.

תוך כדי שעמום בעבודה על המחשב, החלטתי קצת להתנתק ונכנסתי לאחד מלוחות הנדל"ן באינטרנט, נתקלו עיני במודעה על נכס בשכונת הדר בחיפה אזור שהכרתי היטב על נכס במחיר של 180,000 ש"ח.

הייתי בטוח שזה באג באתר, מאחר ואני מכיר את הדירות שם ואת המחירים ונכון לאותה שנה 2017 המחירים של נכסים בפרופיל הזה היו בטווח של 380-450,000 ש"ח תלוי במצבם.

יצאתי מהאתר, סגרתי את הדף ונכנסתי שוב, רק בכדי להיות בטוח שלא מדובר בבאג, להפתעתי המודעה שוב קיימת באותו המחיר. הייתי חייב לבדוק, לכן החלטתי להרים טלפון למפרסם המודעה.

היה לי ברור שאני הולך לדבר עם המפרסמים, אך לא רציתי לומר את המחיר, הייתי חייב לשמוע מהם בצורה אובייקטיבית, על הדירה, על המיקום וכמובן לוודא את המחיר.

התקשרתי, מהצד השני של הקו ענה לי קול נשי, הצגתי את עצמי בזהירות תוך כדי שאני מנסה להסוות את עובדת היותי משקיע מיומן (זה בד"כ ניכר בשאלות ובסגנון הדיבור) השתדלתי להישמע מהוסס ולא בטוח, כדי להסוות זאת, שאלתי על הדירה פרטים כללים לוודא שאכן מדובר באותו הרחוב ושאר הפרטים היבשים, ואז אמרתי לגברת שאני מחפש דירה באזור ועברתי על הרבה מודעות ושאמנם את מספר הטלפון שלה רשמתי אך שכחתי מה המחיר שהיא פרסמה.

היא אמרה לי: 180,000 ש"ח.

שמחתי, אין כאן פולישטיק❗

אמרתי לה שאני רוצה לבוא ולראות את הנכס, אך מכיוון שאני בא מהדרום, האם במידה והוא ימצא חן בעיני היא תהיה מוכנה לשוחח על המחיר ולהתגמש?
ביננו הייתי קונה גם ב- 180,000 ש"ח אפילו ב 280,000 ש"ח.

השאלה הזו קריטית משני טעמים עיקריים:

קבעתי איתה שעה לאותו היום.

הייתי בבעיה, הדירה מפורסמת באינטרנט, רק חסר לי שכעת כל העולם ואשתו יתחילו לצלצל, זה לא טוב לי המוכרת עלולה להבין שאם יש ביקוש אולי המחיר לא נכון.

שכנעתי את אשתי שאני חייב….אבל חייב להגיע לחיפה, כל התוכניות בוטלו, עליתי לרכב ונסעתי שעתיים ורבע לפאקינג חיפה (סליחה על המילה) אני מתגורר ביישוב לא רחוק מב"ש.עליתי על כביש 6 ואחרי שעתיים הייתי בנכס.

כבר בנסיעה היה לי ברור שאני קונה את הנכס, אפילו אם הנכס בפנים היה מלא בערימה של גופות וסחלה תוצרת השטן. את הכל ניתן לפתור אמרתי לעצמי, ועם השטן….תמיד אפשר להגיע לעיסקה❗** **למזלי לא היו גופות ולא היה שטן.

היתה דירה ברמת תחזוקה ירודה, אבל לא משהו שגרם לי לרעד בפוני שאין לי.

אם היו מחברים לי אק"ג היו רואים שיש לי דופק של 240 לדקה עם חשש כבד להתקף לב, אני גם חושב שאפילו ראיתי מטושטש את הנכס, אולי זה בגלל שלא הגיע לי חמצן לעיניים.
שחקתי אותה מבועאס מזה שטרחתי לנהוג שעתיים ועוד לחזור שעתיים הביתה, וזרקתי לכיוונה מחיר של 140,000 ש"ח בקטע של כבר טרחתי ואני כאן אז יאללה בואי נסגור.

היא כמובן סרבה אך הסכימה לסגור ב 160,000 ש"ח- לחצנו ידיים.

שכנעתי אותה להוריד את הפרסום מהלוח האינטרנטי כי רק זה היה חסר לי שיבוא מישהו ויתן הצעה נגדית, לשמחתי היא הסכימה ועשתה זאת.

מתברר שהמוכרת הינה אחת מ- 17 יורשים, והיא מטפלת במכירה יחד עם אחותה. הן מודעות לעניין שהנכס אינו במחיר שוק. המטרה שלהן למכור אותו.

**צרה של אחד הינה הזדמנות לאחר-
**מתברר שהן לא ידעו שהן יחד עם עוד 15 יורשים ירשו נכס.

בנכס גרה קרובת משפחה רחוקה מבוגרת וערירית, היא נפטרה והדירה עמדה שנים ריקה. בנתיים חובות הארנונה נצברו על הנכס והגיעו עם הפיגורים, הקנסות, וההצמדות לכמה עשרות אלפי ש"ח, העיריה במרדף אחר החוב, הגיעה ליורשים ובאה אליהם בדרישה- כך הן קיבלו את הידיעה שהן היורשות של נכס.

בד"כ חדשות באות בזוגות יש את הטובות יחד עם הרעות.
הטובות היו שהן יורשות נכס, הרעות שהן גם יורשות את החוב, לא היה להן זמן, כסף ובעיקר עצבים לסלק את זה, הן ראו את הדירה כצרה ולא כהזדמנות.

צריך להבין הן לא משקיעות אלא הן נשים בגיל 60 + במצב כלכלי לא הכי טוב וקיבלו צרה והוצאה כספית.

הרמתי טלפון לעו"ד שיתקתק את העיסקה הזו מהר, כי אני חייב לבצע החתמה לפני שמישהו יתן הצעה או יזרוק איזו עצה לא נכונה למוכרים.

למזלי הרע, בצד המוכרים העו"ד היא קרובת משפחה, שטיפלה בעיסקה בחינם ומבחינתה זה היה תיק מבולגן שנפל עליה, לא היה לה החשק ולא את הסבלנות לעסוק בזה, לכן הכל התנהל בעצלתיים- וכשזה קורה…..אתה מתחיל לתלוש שיער ולקסוס ציפורניים.

עם כל העיכובים יש חוזה עם שתי חתימות ראשונות של האחיות, כעת חסרות לי עוד 15 חתימות יורשים.

היורשים היו פזורים בכל הארץ, אין בינהם קשר רציף מאחר והם קרובי משפחה מדרגה שניה שלישית וצפונה מכך.
התחלתי לעשות אילן יוחסין של כתובות וטלפונים ולאתר את היורשים הרלוונטים לחתימה.

אלו שהצלחתי לאתר לחלקם נסעתי בעצמי ולחלקם שלחתי שליחים לאחר שיחת טלפון.

יש כאלו שידעו מזה ושיתפו פעולה, אחרים בכלל לא ידעו מזה, לכן תארו לכם, בן-אדם זר שקונה את הנכס מסביר להם ומספר להם את השתלשלות הארועים ולמה הם צריכים לחתום על הדירה, חלקם אפילו רצו לאמת את הסיפור שלי, ובצדק, ולכן הרימו טלפונים לקרובי משפחה, הקטע שלא היה להם את הטלפונים כי הם לא בקשר, ולי היה הכל. יוצא שעסקתי באיחוד ואיחוי קשרים משפחתיים יותר מאשר ביצוע עיסקת נדל"ן.

היורשים בארץ היו טרחה, אך הבעיה האמיתית חיכתה לי מעבר לפינה או יותר מדוייק- מעבר לים, אחת היורשות היא בת 91 ומתגוררת בארה"ב. השארתי אותה לשלב מאוחר יותר ובמקביל המשכתי להחתים.

בשלב כלשהו הבנתי שאני חמור, למה אני ממתין עם היורשת בארה"ב, אמנם אני מאחל לה עד 120, אבל קיבינימט היא בת 91, במידה והיא תזדכה על הציוד ותחליט לצאת לדייט עם בורא עולם אני אהיה בבעיה, כי כעת אאלץ לאתר כמה יורשים בארה"ב במקום אחת. מתברר שקצת המעטתי בקושי של החתמתה בארה"ב.

כדי להחתים אותה כל שהייתי צריך הוא שהיא תיגש לקונסוליה, יאמתו את זהותה, ואז שהיא תחתום בפני הקונסול על החוזה.

אבל, החיים לא פשוטים לאנשי הנדל"ן. רצה הגורל והיורשת גרה באיזו עיירה, שאפילו גדולי משוררי הקאנטרי בארה"ב לא שמעו עליה והיא רחוקה מרחק טיסה מהקונסוליות בניו יורק/וושינגטון/לוס אנג'לס, וגם אם היתה קרובה למה שתטרח למעני?

הבנתי שיש כאן בעיה אקוטית ושאם היא לא חותמת, אין עסקה.
עזבתי את זה בנתיים, אמרתי שהפתרון בוא יבוא….. רק חשבתי לשחרר כי אולי תבוא לי הברקה בנושא בהמשך…. הפתרון לא איחר להגיע.

תשמעו זה קטע, זה אשכרה הסתדר… החיים חייכו אלי והקארמה היוותה לי רוח גבית. בשיחת חולין עם עו"ד של המוכרים נפלט לה שהיורשת מארה"ב מגיע לארץ לכבוד ליל הסדר של אותה שנה. זהו ידעתי, אני מארגן מבצע ברמת ביצוע כירורגית של יחידת עלית בצבא, כדי להחתים אותה.

הבנתי שאם אני מפספס את ההזדמנות הזו, אז העסקה לא מגיע לי כי אני חמאר.

התבייתתי על המטרה- זהו ידעתי שבליל הסדר אני אצלהם חוגג איתם וחותם על העיסקה, גם ידעתי שאני לא מתאם עמם, כדי שלא יתחמקו.

ההיגיון היה פשוט, בליל הסדר ידעתי היכן היא תהיה, אם הייתי מפספס אותו, הייתי צריך לתפוס אותה בדילוגים וביקורים בזמן שהותה בארץ וזה כבר מסובך, יותר קל לצוד ארנבת יושבת מארנבת שרצה.

שכנעתי את אשתי שאני מאחר לליל הסדר, מי שלא מכיר את אשתי הטוניסאית, לליל הסדר יש חשיבות קדושה שהיא שניה רק לבורא עולם. התארגנתי לליל הסדר, התלבשתי יפה, הכנתי בקבוק יין משובח, חולצה לבנה, חוזה וחבילת עטים.

**למה חבילת עטים?
**כי הבנתי שאם אגיע לשם ללא עט, וחוק מרפי יגרום לזה שלא יהיה להם עט בבית, אז יצאתי חמור. הבאתי חבילה כדי שמרפי לא ידפוק אותי עם עט מקולקל ואם היה דופק אותי בחבילה, אז כנראה שהעיסקה לא שלי.

ערב החג הגיע, נסעתי לחדרה/נתניה, האמת- אני א זוכר לאן נסעתי מרוב התעסקות בעיסקה הזו, העיקר שהגעתי. הגעתי לדלת והם כבר היו עמוק בליל הסדר, בזמירות החג ואז…. הנקישות שלי על הדלת.

השתררה דממה.

הדלת נפתחה 30 ומשהו אנשים מביטים בי בעיני עגל, ספק בהשתאות ספק בבלבול, אני חושב שכולם היו שם בדילמה, האם זה אליהו הנביא שהגיע לביקור לכבוד הפסח או שהרגע הגיע עב"מ?

ניסיתי לשבור את הקרח, אני לא זוכר מה אמרתי אני רק זוכר שדברתי בבלבול, גמגמתי ולפי דעתי לא היה היגיון או רצף הבנתי במשפטים שלי.

קיבלתי כבונוס חיבוק ונשיקה וגם מנת גפילטע לדרך…. וגם עיסקה מעולה.

למדתי רבות מהעיסקה הזו-

האם העיסקה אמיתית?
מודה זה נשמע סיפור הזוי, לכן אני מצרף את חוזה הרכישה של העיסקה.