## בס״ד
# “נתינה”
*“life’s most persistent and urgent question is what are you doing for others”*
**Martin Luther King jr.**
במהלך הפוסטים השבוע, דיברנו הרבה על מרכיבים שאני רואה בהם חשיבות להצלחה.
לתת. גם אם זה לא תמיד מהנשמה. זה מרכיב קריטי.
אתחיל בלספר סיפור מגיל 13-14 בערך.
אני זוכר את זה כאלו היה אתמול.
יום ירושלים, תנועות נוער ממלאים את רחובות ירושלים והעיר העתיקה, הכל כחול לבן וחגיגי.
קולות שירים וצהלה, תופים, משרוקיות, דגלים והמון גאווה שממלאת את הלב ואת רחובות העיר, בדרך לכותל.
ושם בין הסימטאות של העיר העתיקה, מספר קטן של פניות לפני עמדת הביטחון לכניסה לכותל, שוכבת ישנה על רצפה אישה זקנה, מתחתיה קרטון, ולרגליה ספל ובפנים מספר מעות.
ואני? נער צעיר שנכמרו רחמיו, עם דמי כיס מההורים, מוצא עצמי קרוע בין המבורגר של מקדונלדס למעשה טוב שימלא לי את הנפש.
כ100 מטר מהמקום הקדוש ביותר לעם היהודי.
אז לא שמתי את הכל, בואו אני לא צדיק הדור, אבל שמתי סכום שבהחלט לא צופה מילד שיוצא לריקוד דגלים בגיל 14.
כמובן שלרגע לא התחרטתי כשהגעתי ל-קיר.
אני יכול להגיד שעשיתי את זה מתוך אידלאלים גדולים?! לא.
אבל אין ספק שהרגשתי תחושת מיצוי.
אחרי שנסיים את התפקיד שלנו פה, ונרד אל מתחת לפני הקרקע, מה נקח איתנו? לגבי זה יש סוברים כל ויש כך…
אבל מה ישאר אחרינו?! רק המורשת.
החינוך של הילדים, האנשים שהשפענו עליהם, העמותות והחסדים שעשינו וכו׳
פעם בשבוע אני מתנדב בעמותה, אהבת חסד, וחלילה לא בשביל משהו… אני חושב שכל אחד צריך להקדיש זמן לעזור לזולת, ברוב כבר עושים את זה בלי לשים לב, אפילו אם זה בא ממקום אגואיסטי, זה ישנה את התפיסה עם הזמן.
ההגדרה המלונית למילה נתינה – עזרה וחסד שנעשות אהבה והתחשבות.
מתוך שלא לשמה, בא לשמה.
גם אם זה לא בא מהלב, זה יכנס אל הלב, וכנראה יחולל שינוי.
בתחום הנדל״ן והעסקים זה משהו שמוביל אותי מאז שהתחברתי עם השותף האלוף שלי Jonathan – הוא תמיד אמר ״שחרר מידע לכולם״
לפעמים אני מוצא את עצמי מקיים פגישות של מספר שעות כשכבר בדקות הראשונות לפגישה אני מרגיש לאן הולכות הרוחות.
פותח בשיחה קולחת, פותח חומרים על העסק, מסביר על השוק, מלמד כיצד אנחנו עושים נדל”ן, מעביר הדרכה על חישוב סיכונים, מציג תוכניות עיסקיות, שולח נכסים וכתובות רלוונטיות.ים, מערב משקיעים קיימים שיתנו חוות דעת ועוד.
באמת, לא חוסך כלום, נותן את כל כולי, ועדיין כשאני מסיים את הפגישה אני מבין שפה, עסקה, לא תצא לי.
ועדיין אני אומר לעצמי – ״הכל טוב, רק תרוויח מזה״.
מוניטין/הרגשה טובה/לימוד עצמי/תירגול, אבל מה שבטוח ללא ספק, להפסיד לא אפסיד.
אז לסיכום, יש שני סוגי אנשים: מקבלים, נותנים.
אני לא רואה אנשים שנופלים בין הכסאות.
והלוואי שלעד נהייה בצד הנותן.
בהצלחה לכולנו.
ונסיים בציטוט נוסף של ג’ם רוהן היזם הידוע
## *“Only by giving are you able to receive more than you already have”*
*עולם חסד יבנה.*
את התגובות המקוריות לפוסט ניתן לקרוא בתחתית דף הפוסט הנוכחי באתר או בקישור לפוסט בפייסבוק וכמובן שאתם מוזמנים להצטרף לדיון