* על התהום שבין עשייה להצלחה *
אתמול מכרנו ביום אחד 3 מהנכסים שעבדנו עליהם בחודשים האחרונים.
שלושת הפרויקטים לקחו פחות מ-5 חודשים, נמכרו מעל המחיר המשוער, בתשואה ממוצעת של למעלה מ-40%.
יעני, השקעתי 150k, קיבלתי 210k בחזרה, בכמה חודשים.
עד כאן נשמע נהדר, לא?
אז זהו..
שכן. זה באמת נהדר.
(איך עבדתי עליכם? חשבתם שאני אגיד לא, נכון?)
אבל הדרמה מתרחשת דווקא בזמן הזה שלפני ההצלחה.
משקיעים תמיד מדברים על הקושי בעסק הזה.
הקושי לנהל צוותים מרחוק, הקושי לנהל עסק שהוא 24/7, קושי להתמודד עם בלתמים שלא נגמרים.
אבל עבורי הקושי הכי גדול הוא דווקא הפער המטורף שאני חווה בחודשים האחרונים בין העשייה להצלחה.
בואו נגיד את האמת רגע..
אנחנו מדברים על השקעות, כן?
ה”דרך” לא מעניינת אף אחד, אם פרויקט בסוף נכשל.
ה”עשייה” לא רלוונטית, אם בסוף לא הרווחתי כסף.
זה מאתגר, ומלמד, ומפתח, ונותן הרבה חומר לפוסטים בפייסבוק..
אבל השורה התחתונה שנמצאת לי בראש 24/7 היא – שורת הרווח.
הכסף.
ההצלחה.
ולהצלחה פה אין כמה מדדים, יש רק מדד אחד.
והוא מדיד לגמרי, וברור כשמש.
ובפליפים, ההצלחה נוכחת ולא נוכחת כל הזמן.
נכס עולה על חוזה, ופתאום החוזה מתבטל.
שיפוץ מתקדם מדהים, ופתאום נתקע.
אני מרגישה שמצאתי קבלן מושלם, ואז הוא נעלם.
ההצלחה מתקרבת ומתרחקת.
חולפת על פניי לרגע, ונעלמת.
ואני רוצה לתת מקום (בעיקר עבור עצמי) אבל גם לכל מי שצריך את זה כמוני רגע..
למקום הרגשי המאוד לא פשוט של הפער הזה שבין עשייה להצלחה.
את התגובות המקוריות לפוסט ניתן לקרוא בתחתית דף הפוסט הנוכחי באתר או בקישור לפוסט בפייסבוק וכמובן שאתם מוזמנים להצטרף לדיון