יזםהשבוע, רינת ראובני-לרנר #פוסט2

לפני המעבר לאוסטין, רוב השיחות היו בסגנון …
“אז מה תעשי שם כל היום?” – לא יודעת, אני בחל”ת, מחשבת מסלול מחדש…
“מה את לא תעבדי? את?” – אולי, אולי זה הזמן לגלות איזה עוד דברים אני יכולה לעשות…
גם שם תהיי רוקחת? – לא יודעת, אולי, כל האפשרויות פתוחות.. זה לא מפחיד…
ואז קניתי לילדים את הספר של ד”ר סוס “אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים….” התחלתי להקריא להם אותו וגם לעצמי… – ממליצה בחום להחזיק עותק שלו בבית!!
החלטתי להעסיק את עצמי ולקבל בברכה את כל החדשים שמגיעים לפה, וצריכים למצוא את עצמם מחדש, למצוא בית, בית ספר, גן ילדים, להוציא רישיון נהיגה ועוד ועוד… – הרי עשיתי את כל זה ויש לי 4 ילדים פה וכבר חקרתי את כל הגנים באזור…
מכל משפחה שהגיעה לכאן, שמעתי את אותו משפט: “רינת, חבל שלא גילינו אותך לפני שעברנו, חבל שאת לא מתווכת, חבל שאת לא Relocation Assistant… “
והרעיון התחיל להבשיל.. החלטתי להוציא רישיון תיווך ו”להתחיל בקטנה”, רק לעזור לישראלים שמחפשים מגורים וכמו כדור שלג, זה התגלגל והתגלגל.. ואלו שקנו למגורים רוצים גם להשקיע והם מספרים לחברים שלהם… וזה כבר לא כל כך קטן ????
אז עשיתי את ההסבה מרוקחת לסוכנת נדל”ן ושתדעו שמיום ליום אני מוצאת יותר ויותר נקודות משיקות…
ראשית, העזרה לאנשים. לדעת להקשיב ללקוח ולזקק את הצורך שלו ולהציע את העזרה הטובה ביותר – לפעמים עצה טובה עושה את כל ההבדל.
הליווי וההרגשה שאני חלק מ”אבן יסוד” כל כך חשובה למשפחה היא מבחינתי priceless .
ההרגשה בסוף היום, שהם קנו בית ואני הייתי שם ללוות אותם בדרך – היא מדהימה. וזה לא משנה אם הוא משקיע או קונה את בית חלומותיו. כמו ההרגשה שמישהו חוזר אלי בבית מרקחת ומספר שהעצה שלי עזרה לו כל כך.
שנית, האחריות ! תמיד התייחסתי לכל מרשם בכובד ראש אין סופי – אם זה אנטיביוטיקה לתינוק, מדללי דם לחולה לב או אפילו גלולת “היום שאחרי” לצעירה נבוכה ומבולבלת, מאחורי כל מרשם עומד בנאדם שסומך על המקצועיות שלי ועל היכולת שלי לדקדק בפרטים – ככה גם לימדתי וחנכתי את רוקחי העתיד והסטאז’רים שלי.
אותו דבר בנדל”ן – כאשר אני מכינה חוזה רכישה, שכירות, או מייצגת מוכר/ קונה, משכיר/שוכר, אני מבינה שהם הפקידו בידי את כספם ורכושם ועושה מאמצים לדקדק עד אחרון הפרטים לוודא שאין טעויות, רודפת אחרי האינספקשיין, אחרי הטייטל ואחרי ה lender ושמה את האינטרס שלהם בראש – טובת הלקוח חקוקה ב DNA.
שלישית, הימנעות מעבודה “על אוטומט” – הפחד הכי גדול שהיה לי כרוקחת אחראית זה שהרוקחים שלי יעבדו על אוטומט…אז קורות הטעויות… ככה גם בנדל”ן, כל עסקה היא משהו חדש, כל נכס הוא עולם חדש, ולכל בית יש את הסיפור שלו – צריך כל הזמן לבדוק מחדש, לפקוח עיניים ולבחון את הנכס לגופו – גם אם ראיתי כבר עשרות בתים באזור הזה ואני מכירה את הקבלן שבנה/ בונה שם.
האם עשיתי טעויות ? בוודאי ! (לא הרבה.. טפו, טפו..)האם למדתי מהן ? בוודאי! האם יקרו עוד טעויות? מקווה שלא, אבל כנראה שכן…
לא מזמן, הייתי צריכה להתקשר למשפחה ולספר להם שהקבלן הידוע פשט רגל ובית החלומות שלהם לא יהיה מוכן בזמן, אם בכלל. הם כבר חתמו על חוזה לפני חצי שנה,עשו selections לבית ,ראו בתים אחרים בשכונה, רשמו את הילדים לבתי ספר וכבר דמיינו את עצמם חיים בבית – כעסתי על עצמי קצת שלא עצרתי את החגיגה לפני, כי הייתי בשטח וראיתי שהוא לא מתקדם. והם כל כך רצו את הבית… כעסתי כי נתתי לקבלן ולכל הסובבים אותו להאכיל אותנו בתירוצים שונים של עיכובים בזמנים, משלוחים, permits וכאלה…עד שבסוף החלטתי להקשיב לבטן – לחקור לעומק מה קורה שם ולגלות את המצב הפיננסי שלו.
לדואגים, הוצאתי אותם מהחוזה והם אמורים להיכנס עוד שבועיים לבית חדש!
למדתי שאנחנו צריכים כל הזמן לתכנן אפשרויות חדשות ולהסתכל על זוויות וכיוונים שונים – זה הכל חלק מהדברים שבונים אותנו כאנשי מקצוע.
עוד נקודה משותפת לשני העולמות היא הצורך לקבל החלטות קריטיות במהירות גבוהה, דיברו פה על זה כבר הרבה לפני – השוק “רותח”, עסקאות טובות נחטפות מהר, צריך מישהו שיודע לזהות אותן במהירות ולפעול.
בדלפק בית המרקחת, יש לחץ, יש צעקות, יש תור -צריך לדעת לסנן את הרעשים מסביב, להתפקס ולזכור כל הזמן שאתה הקו האחרון בין האדם שמולך לחומר שהוא יכניס לפה / ימרח על הגוף ואם היתה איזו טעות בשרשרת (אצל האחות, הרופא, המזכירה, הלקוח) – אתה שם כדי לעצור אותה.
בפוסטים הבאים חוזרים לנדל”ן בכל הכח ! אספר לכם קצת על עולמי כסוכנת נדל”ן בארה”ב ועל אוסטין, טקסס – האם היא תהיה סיליקון ואלי הבא ? איך נראה השוק פה, והכי חשוב – האם עדיין יש פה הזדמנות למשקיעים ?
נתראה מחר ????
רינת