#יזםהשבוע אלעד רומנו ברזילי #פוסט1
שלום לכולם,
קוראים לי אלעד רומנו ברזילי, אני בן 23 מתל אביב, ואני בעלים של חברת RomanoRe חברה קטנה בתחילת
דרכה שכוללת שלושה עובדים ביינתים בתקווה לגדול ולפרוח בשנים הקרובות
והמסע שלי בעולם השקעות הנדל״ן החל כבר בגיל 17. אמא שלי, ברגע של השראה, שלחה אותי לכנס של רוברט שמין, שהגיע אז לארץ במסגרת סיבוב הרצאות עולמי
מצאתי את עצמי, ילד בכיתה י״א, יושב בקהל וסופג כל מילה. לא יכולתי להסיר את המחשבה מהמושגים החדשים שעלו בכנס ומהפוטנציאל האדיר שעמד מולי.
בתוך ילד שעבד אז בפיצרייה והרוויח 40 שקלים לשעה, לא הצלחתי להכיל את כל מה ששמעתי באותו יום . ולא הפסקתי לדמיין איך אני חוסך את 200 אלף השקלים הראשונים שלי ורוכש נכס שיכניס לי כסף גם כשאני ישן.
עשיתי חישוב מהיר: עם שכר ממוצע של 330 שקל למשמרת, ייקח לי בערך 600 משמרות להגיע ליעד. 600 משמרות! לא היה לי מושג אז על נדל”ן, מימון, מינוף או איך להתנהל נכון עם כסף. אפילו על המשמעות של עבודה קשה עוד לא הבנתי כלום.
אבל האמת? זה לא שינה לי. הייתי נחוש. מבחינתי, עד הגיוס – אני קונה בית.
מאותו רגע, הילד שהעביר אחר צהריים בצופים או בכדורגל עם חברים, נכנס למצב אחר לגמרי. החלטתי לעבוד בכל הכוח.
זה היה חודש מטורף. עבדתי כל יום בלי הפסקה, מונע מאיזה דרייב שהרגיש יותר חזק ממני. אבל בסוף החודש הבנתי משהו חשוב: עבודה קשה לבד זה לא מספיק. אם אני באמת רוצה להתקדם, אני חייב גם לחשוב ולתכנן את הדרך שלי.
כמה חודשים אחר כך, התחלתי להתעניין יותר במינוף והשקעות. חפרתי שעות ביוטיוב, קראתי חומרים, ובסוף החלטתי להירשם לקורס של פרויקט X.
באותה תקופה הצטרפתי לפרויקט עם בת דודה שלי, שהייתה גדולה ממני בשנה. התחלנו לחפש נכסים בדטרויט, מישיגן. עם אנגלית שבורה וקול של נער מתבגר, היינו מתקשרים למתווכים, עושים טבלאות, מחשבים מספרים ומגישים הצעות – כאילו אנחנו באים לקנות את כל העיר.
אבל האמת? בפנים הרגשתי כמו מישהו שמשחק משחק. מול המשפחה, החברים ואפילו האנשים שדיברתי איתם בטלפון, ניסיתי להציג את עצמי כמשקיע נדל”ן. אבל בתוכי לא באמת ידעתי מה אני עושה.
אחרי שלושה חודשים בת דודה שלי התגייסה, ופתאום הבנתי משהו מאכזב: את הנכס הראשון שלנו כנראה לא נקנה בקרוב. אחרי כמה ניסיונות כושלים, החלטנו להקפיא את הקורס.
מבחינתי, זו הייתה סטירה לא קלה. אולי הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי כישלון. מצאתי את עצמי מתחיל משהו ולא מסיים אותו. החלום לקנות נכס לפני הגיוס התרחק ממני, ולבסוף הבנתי – זה פשוט לא יקרה.
אחרי כמה חודשים התגייסתי, ומהר מאוד המסגרת החדשה שינתה הכול. הדחף הזה שהיה לי, הלהט הזה – פשוט נעלמו.
הייתי בטוח שהפרק הקצר שלי עם נדל”ן בארה”ב נגמר, ושזה הזמן למצוא חלום אחר.
אבל כמו תמיד, החיים יודעים להפתיע. המסע שלי רק התחיל…
נמשיך משם בפוסט של מחר.
