#יזם השבוע פוסט3
למה אני אוהב להתעסק בנדל״ן בארה״ב
כבר מגיל 14 התעסקתי ביזמות, גם אם אז לא קראתי לזה ככה.
הייתי מפיק מסיבות — זה התחיל בפרדס בסביון ובבתים בקריית אונו, והמשיך בגיל 18 למועדונים בתל אביב.
מה שאהבתי בזה מעבר לאירוע, האנשים או המוזיקה,
אלא הסיכון המחושב:
לשים כסף על משהו שאני מאמין בו
לקנות שתייה, לשלם לדיג׳יי ,הגברה מה שצריך
ולהבין שאם הדברים עובדים נכון, אנשים קונים כרטיסים ואני מרוויח.
בעיניי זה היה הימור מודע.
ידעתי בדיוק כמה כסף אני שם ומה הסיכון שלי,
והכול היה תלוי ביכולת שלי לגרום לדברים לקרות.
מעבר לזה, תמיד היו המון פרטים לנהל:
לדאוג שהדיג׳יי יגיע בזמן, להביא שתייה, אישורים מהמשטרה,
ולטפל בבלת״מים שהיו אז בגיל 16,17
זה התחבר לי מאוד גם לתקופה שלי בצבא כמפקד טירונים
מצב שבו כל הזמן צריך לנהל אנשים,
לדאוג שדברים יקרו,
ולדעת להגיב מהר לבלת״מים.
שם גם הבנתי שאני טוב בעבודה עם אנשים:
יודע להניע, לשכנע, ולגרום לדברים להתבצע
גם כשלא כולם בהכרח בעד או ב־100% שיתוף פעולה.
אחרי שניסיתי כמה תחומים שלא באמת התחברתי אליהם,
הגעתי לנדל״ן בארה״ב.
ובנדל״ן — כל הדברים שאהבתי אז התחברו מחדש:
להשקיע כסף בסיכון מחושב,
ולדעת שאם העסקה נכונה נ
היא אמורה להחזיר יותר, כמו בעסקאות פליפ שעשיתי. ( כמובן שחלק לא כזה הצליחו – שכר לימוד)
גם הבלת״מים חזרו
רק בקנה מידה אחר:
צינור שמתפוצץ באמצע שיפוץ,
קצר במזגן, שצריך להזמין חשמלאי דחוף
ובמקביל עומס ניהולי
הלוואות, טייטל, מסמכים, משקיעים,
ולגרום להכול לקרות, בזמן, ובצד הכי טוב של העסקה.
אני אוהב גם לעבוד עם אנשים וגם בתקופות שהם פחות רוצים לעשות בשבילי או קבלנים שפחות משתפים פעולה כמו לתקן משהו אחרי שיפוץ שהם שכחו או לעשות עוד איזה אקסטרה שלא קבענו מראש אני יודע לשכנע ולגרום להם לעשות כי התייחסתי אליהם טוב כל הזמן
כל החלקים האלה יחד
זה מה שגרם לי לבחור בנדל״ן בארה״ב כעיסוק פול־טיים.
