ਦ੍ਰਿੜਤਾ ਪ੍ਰਤਿਭਾ ਨੂੰ ਹਰਾਉਂਦੀ ਹੈ
ਹਫ਼ਤੇ ਦਾ #ਇਨੋਵੇਟਰ ਨਿਤਾਈ ਬਿਨਾਮਿਨੋਵ #ਪੋਸਟ3
התמדה
(או: החשיבות של ההנאה מהדרך. או: התמדה מנצחת כישרון. או: ניתוק התלות בתוצאות)
העסקה הראשונה שלי במילווקי נסגרה חודשיים בלבד אחרי שהתחלתי קורס של יזמות נדל”ן בארה״ב והיא היתה מורכבת מרכישה משותפת של 3 דירות. כביכול כישרון מטורף והתקדמות ממש מהירה. אבל זו אשליה.
למה אשליה?
כי המסע לעסקה הזו ממש לא התחיל חודשיים לפני כן. הוא התחיל הרבה הרבה קודם, בפוסט הקודם, כשהתחלתי להבין מה זה קרן פנסיה, ובעצם, כשהתחלתי לקחת אחריות על העתיד שלי.
העסקה הזו היא תוצאה של מוכנות והתבשלות; של מערכות יחסים שבניתי; של למידה וצבירת חוויות וניסיון בעולם ההשקעות; של מסע שלם שעברתי עד לאותה נקודה;
אם אתם מצפים להכנס לקורס נדלן ולצאת יזמי נדל״ן, זו גם אשליה.
למה אשליה?
כי קורס זו מעטפת שנותנת לכם קרקע פוריה לעבוד בה ועוטפת אתכם בסביבה ובכלים שעשויים לעזור לכם. קורס זה פלטפורמה להפגש בה כדי ללמוד לדבר את אותה השפה. אבל קורס הוא לא היזם. אתם היזם, והעבודה היא עליכם. הגדלת הראש היא עליכם. האחריות היא שלכם. קורס זה רק אקסלרטור.
מה שאיפשר לעסק הנדל״ני להתחיל זה ההתמדה בדרך; המשכתי ללמוד, לפגוש אנשים מהתחומים שעניינו אותי (שחלקם הפכו לשותפים מדהימים), ללכת לאירועים, לדבר על הדברים שלמדתי, וכמובן, גם לעשות פעולות ולנסות דברים בפועל. עד אותה עסקה ראשונה כיזם ניסיתי לעשות כל מיני פעולות קטנות וגדולות יותר שקשורות לכסף. ושוב, זה התחיל בפוסט הקודם כשהחלפתי מסלול בקרן פנסיה, והמשיך בזה שפתחתי עסק, ואז פתחתי קרן השתלמות, ואז השקעתי בשוק ההון, וקניתי מניות, וגם חסכתי כסף, ואז נכנסתי להשקעה בנדלן כמשקיע, ואז ואז ואז…
הייתי אובססיבי לדרך הזו.
ידעתי שאני עושה פעולות שמקדמות אותי. הייתי סקרן לגבי הדרך ומאוד נהניתי ממנה. לא עניין אותי שאני לא רואה מכל הדברים האלה רווחים בטווח המיידי, כי פשוט נהניתי מהחוויה עצמה, מהצעד-צעד שמוביל אותי לעתיד שכבר בניתי לעצמי בראש. לא חשבתי על ההתמדה ועל החשיבות שלה.
כן, היו רגעים מורכבים, מוזרים, לא ברורים ובטוח לא רווחיים. אבל ידעתי שאני בדרך המסוימת שנכונה לי, ולכן היה לי קל, יחסית, להתמיד. ניתקתי את התלות בתוצאות. הבנתי שהתוצאות הן תוצר לוואי של הדרך שאני עושה- אותה דרך שבה שמתי בווייז את היעדים לעוד 5, 10 שנים. ומהסיבה הזו לא ציפיתי לראות תוצאות כלשהן כבר אחרי חודש או שנה. וגם אם ראיתי תוצאות כלשהן אחרי חודש או שנה, אמרתי תודה והמשכתי. לא ציפיתי להן או חיכיתי להן שיהוו לי אישור שאני פועל נכון. אלה בונוסים. אני עסוק בדרך עצמה. באותה מידה יש מצב שעוד חודשיים אפסיד סכומים מסוימים של כסף. יש מצב. וזה כבר קרה, וימשיך לקרות. אבל זה רק שיעורים שבאים לתת לנו מראה כדי שנשאל את עצמנו אם יש לנו באמת כוח ומסוגלות להמשיך.
האם אני בנוי למחירים שאני צפוי לשלם בדרך שבחרתי? האם זה שאיבדתי כמה אלפי דולרים בודדים בעסקה, אומר שנדלן לא עובד? מה יקרה כשאנהל 100 עסקאות, ואאבד 100 אלף דולר באחת מהן?
אם היום יש ויכוחים על ניהול של נכס יחיד בתוך השותפות שלי, מה יקרה כשיהיה ויכוח על הניהול של 2000 נכסים?
הדברים האלה קורים בעולם הנדלן, ובכל עסק אחר. אבל זה לא אומר שעסקים לא עובדים ולא רווחיים. העסקאות הפחות טובות מאפשרות לנו לעשות עסקאות הרבה יותר טובות.
פשוט תמשיכו.
(בתמונה: מתנתק מהתוצ-הוט)
ਜਵਾਬ