הי חברים
פוסט אחרון כיזמת השבוע , היה לי ממש תענוג אתכם. במהלך השבוע הזה גיליתי שאני ממש נהנית מהכתיבה, זו היתה הפתעה גדולה בשבילי ואני מאוד מודה ל
Avi Ben Mordechay על שפנה אלי וביקש שאכתוב כאן,
אז נראה לי שעוד אכתוב ????
משפחה, קריירה, איזונים ותודות
שאלת השאלות שרבים מאתנו מתקשים לענות עליה היא איך משלבים בין קריירה/ יזמות וזוגיות ומשפחה.
יש פה לופ קשוח שלפעמים מאלץ אותנו לבחור בין זמן עם האהובים שלנו לבין זמן עבודה.
היום אתם כבר יודעים עלי המון, לכן אתם יודעים שכל חיי הבוגרים עבדתי במשרה מלאה.
משרה מלאה זה קצת לשון המעטה מאחר ועבדתי הרבה הרבה מעבר לזה. העבודה תמיד הגיעה איתי הביתה ותוך כדי טיפול בתאומים האהובים שלי ודאגה לצרכיהם הפיזיים, רגשיים וכל דבר אחר שילדים צריכים גם עניתי לטלפונים, עבדתי מול המחשב ועוד.
אף פעם לא עשיתי הפרדה, גם בחופשות המשפחתיות, גם באירועים כולם ידעו שנטלי תמיד עובדת.
גם האקס שלי עבד עד שעות מאוחרות, בקיצור היינו עמוק בתוך מרוץ העכברים.
בינתיים התגרשנו ואז האחריות והקשיים היו כבדים יותר. הילדים היו איתי רוב הזמן ובו זמנית גם התקדמתי לתפקידים ניהוליים בכירים ושואבים יותר וכך המשכתי לאורך שנים בג׳ינגול מתמיד, ללא הפסקה ומלאה ברגשות אשמה. שלא נדבר על זמן לעצמי. נשמע מוכר? בטוחה שרבים מכם מרגישים שאני כותבת על החיים שלהם עכשיו, נכון?
כשהתחלתי בנדל״ן בארה״ב הילדים כבר היו גדולים יותר, בגיל ההתבגרות.
אנשים שקרובים אלי חשבו שהשתגעתי. מה? יש לך עודף זמן? מתי בכלל את מתכוונת לעשות את זה יחד עם העבודה שלך ועם הילדים. אז כן, אלה היו שנתיים מטורפות,
לשמחתי הייתי בהיי אז פחות הרגשתי עייפות, פחות צורך בשינה והמשכתי לג׳נגל.
למזלי בן הזוג המדהים שלי נמצא שם כדי לתמוך ולעזור ולפנות אותי לעבודה, אחרת לא ברור איך הייתי שורדת. כולנו יודעים שהעבודה בנדל״ן ארה״ב דורשת מאיתנו להיות בעבודה אחה״צ, ערב, לילה שזה בדיוק זמן המשפחה.
בשנה האחרונה, יחד עם התהליכים הרוחניים שאני עוברת אני מתחילה להבין ולהפנים דברים שלא הבנתי קודם ומנסה קצת לעשות שינוי בחיים שלי גם הקורונה תרמה לא מעט לעניין הזה. הבידודים ביחד בבית הביאו אותי להבנה שאף פעם לא באמת הייתי בבית ושמאוד כיף לי בבית, למען האמת גיליתי שהכי כיף לי בבית. במהלך התקופה הזו בשלה בי ההחלטה לצאת לחופשה ארוכה מהעבודה ולחשוב מה אני עושה הלאה. אלה הימים הכי טובים שלי. אני נמצאת המון עם הילדים ולמרות שהם גדולים הם אומרים לי אמא איזה כיף שאת בבית אולי לא תחזרי לעבודה…
מה בכל זאת עשיתי בשנים האלה שעזרו לי לשמור על מערכת יחסים מצוינת עם הבנים שלי ועל קשר קרוב ועמוק שבו הם מדברים ומשתפים אותי במה שעובר עליהם וכמה טיפים בעניין.
1. בשלב מסוים הפסקתי לריב/ להתווכח/ להילחם איתם. לא מתביישת לומר שגם פה נעזרתי במומחים, כי כמו שכבר סיפרתי לכם אני מעדיפה ללמוד בדרך הקצרה וגייסתי מומחים שיעזרו לי. קיבלתי החלטה שיחסים טובים עם הילדים ואווירה טובה בבית חשובים יותר מכל עבודה/ מבחן/ מקלחת וכו׳.
אז כן פשוט הפסקתי לריב איתם, בחרתי ערכים בודדים עליהם אין מצב שאני מוותרת ואלה יהיו הדברים היחידים שאם אין ברירה אני אאלץ להילחם עליהם. למרבה הפלא גם עליהם לא נאלצתי להילחם, כי כשהאווירה טובה אף אחד לא מעוניין להילחם.
2. שיתוף- התחלתי לשתף ולספר כל דבר שאני עושה, איך היה לי בעבודה, איך פתרתי בעיות, איך קיבלתי החלטות, איך גישרתי בין אנשים, מה הרגשתי בכל מיני סיטואציות. שאלתי לעצתם בדילמות מסוימות, אי הסכמות עם הבוס ועוד ועוד. תקשיבו הילדים שלנו מה זה חכמים, מסתבר שגם רגשית. קיבלתי עצות לא רעות בכלל שבחלקן גם השתמשתי. ו…. גם הם התחילו לשתף.
3. הבנתי שזמן המסך שלהם שכל כך מרגיז אותנו לא בהכרח כזה רע. הם רק צריכים הכוונה ושיחפרו להם כל הזמן בטפטופים מה טוב ומה רע, מה אמיתי ומה פייק.
כדאי מאוד לדון איתם ולהעלות סוגיות שעולות בחדשות, סוגיות מוסריות, דילמות ערכיות, לשמוע את דעתם וכמובן לכוון. למרות שהחפירות מעוררות התנגדויות גיליתי, שאם הן מטופטפות באופן שיטתי וכאילו בדרך אגב תוך כדי שיחה על נושאים אחרים ולא כזה טוב עכשיו חייבים לשבת לשיחה רצינית כדי להסביר לכם וכו׳ הם מפנימים. זה מדהים תנסו את זה.
בזמן המסך שלהם הם רוכשים גם מיומנויות שלנו אין והם כנראה יזדקקו להן בחיים המתקדמים שלהם.
מישהו ניסה לשחק פורטנייט (אני שואלת את המבוגרים יותר לא הילדים שבקבוצה)?
אין לנו מיומנויות כאלה, זה לא אפשרי, המוח שלנו לא עובד ככה.
יוטיוב? חוץ מהזבל שיש שם זוהי פלטפורמה נפלאה, אחת הגאוניות, בית הספר הכי טוב בכל נושא שתחפצו אי פעם ללמוד (כן גם מקרמה). אז אמרתי, רק הכוונה זה מה שהם צריכים, זמן המסך יכול להיות בית ספר נפלא.
4. תזונה- אוכל בריא תמיד היה חשוב לי ובשנים האחרונות עוד יותר.
אף פעם לא אכלנו ג׳אנק בבית אבל בשנים האחרונות התחלנו בתזונה עוד יותר מוקפדת. כרגיל, התנגדות מהילדים, למה הכל חייב להיות בריא? אצל אחרים אוכלים גם שניצלים חד פעמיים (ככה אנחנו קוראים לשניצלים המוכנים הקפואים).
טיף, טיף, טיף, טיף, דוגמא אישית, עוד קצת דיבורים בקטנה על חשיבות התזונה ומה שאנחנו מכניסים לגוף, עוד קצת לחם כוסמין, כוסמת, קינואה וכאלה, לאט לאט והופה אתם לא מבינים מה נהיה, הם הפכו להיות הרבה יותר קיצוניים ממני. קמים כל בוקר להתאמן, לא מוכנים לגעת בג׳אנק וכועסים עלי אם אני מציעה שניצל חד פעמי (מה את רוצה להרוג אותנו?). כן בסוף זה בא נגדי.
5. מודלינג- הילדים שלנו מסתכלים עלינו ובוחנים אותנו כל הזמן מגיל מאוד מאוד צעיר. בהתחלה הם מעריצים אותנו ואחר כך הם מתנגדים לכל מה שאנחנו אומרים (אבל כמו שכבר כתבתי הם כן מפנימים אז לא לוותר).
בואו נקפיד להיות מודל טוב כי את המודל שלנו הם ישדרגו ויהיו עוד יותר טובים.
בכל יום הולדת יש לנו מנהג, אנחנו הולכים למסעדה ולפני שהאוכל מגיע, בעל השמחה כותב על מפית את היעדים שהוא הולך להגשים בשנה הקרובה (על מפית כי בפעם הראשונה לא הבאנו נייר וכתבנו על מפית ומאז המנהג נשאר). נו מה חשבתם? בהתחלה כמובן התנגדות עד שהסכימו לכתוב איזה שני דברים והיום, אין מקום במפית כבר. אנחנו מקפידים להביא את המפית משנה שעברה ולסמן מה שהצלחנו להגשים, מה שלא, עובר למפית הבאה או נמחק אם לא רלוונטי.
ממליצה לכם מאוד מאוד. זה יכול להיות הדברים הכי פשוטים ותראו איך זה מתפתח. תתחילו בעצמכם (מודלינג כבר אמרתי) כולנו תולים את המפיות שלנו במקום בולט שתמיד נראה לנגד עינינו את היעדים שלנו. תתחילו בגיל מאוד צעיר ותראו לאורך השנים את המפיות שאני מקפידה לשמור זה כל כך מקסים, מזכרת נפלאה להתפתחות. היום לילדים שלי יש כבר לוח חזון ענק שתלוי להם על הקיר בחדר והם משפצים אותו כל הזמן.
6. גם קשור למודלינג אבל גם לביחד. כשהתחלתי לעסוק בנדל״ן ארה״ב סידרתי לי חדר עבודה כדי שאוכל כמובן לעבוד מהבית.
היה לי שקט ונעים אבל זה גרם לכך שלא ראיתי אף אחד. חזרתי מהעבודה, שלום שלום מה נשמע ונכנסתי לחדר לעבוד. הבנתי שאם אני רוצה לשמור על הזוגיות והמשפחה שלי זה לא יכול להימשך ככה.
בעזרת הרעיונת היצירתיים של בן זוגי המקסים העברנו את שולחן העבודה שלי והמחשב לסלון. כן לאמצע הבית. אני עובדת משם תוך כדי שאני חולשת על כל הבית ושותפה לכל מה שמתרחש. נכון, זה לא תמיד אופטימלי, זה קצת מפריע לריכוז אבל, הביחד חשוב יותר. וככה כל הערב, כולם משתתפים בשיחות שלי, מקשיבים לזומים, נותנים עצות, עושים נדל״ן ביחד.
זה עד כדי כך עבד שהילדים שלי החליטו להיות יזמי נדל״ן בארה״ב בעצמם.
בגיל 16 וקצת הם התחילו ללמוד נדל״ן לעומק, כן כן ביוטיוב המופלא, שם נמצאים כל המנטורים הגדולים בעולם, הכל בחינם ונגיש. הם צופים בהרצאות מטורפות על מיינדסט ועל נדל״ן, מכירים את כל משפטי ההשראה, שומעים פודקאסטים תוך כדי אימוני כושר, מבינים בנדל״ן מצוין (אפילו מכירים דברים שאני עדיין לא מכירה), שואלים המון שאלות ומתחילים כרגע את העסק שלהם בעצמם. כל אחד לחוד ובלעדי. לא מוכנים לעבוד איתי החליטו שהם רוצים להצליח בכוחות עצמם. אני שם רק כדי לתמוך ולענות על שאלות.
הם גם החליטו שבית הספר לא משרת יותר את מטרותיהם ושרוב המנטורים המצליחנים בעולם בכלל לא סיימו בית ספר. לאבא שלהם ולי היה קשה עם זה אבל הם נתנו לנו כזה נאום על מרוץ העכברים ואיך שהוא כבר לא משרת אף אחד שנותרנו פעורי פה.
אז הם עשו הסדר עם בית הספר שהם לומדים רק מקצועות בודדים כי מה לעשות, חוק חינוך חובה עד גיל 18.
הייתם צריכים לשמוע את השיחה שלהם עם מנהלי בית הספר, בצורה מכבדת ומכובדת אך ברורים ובטוחים במטרות שלהם. אמא׳לה אלה הילדים שלי? מה נהיה מהם. איזה גדולים רק אתמול סחבתי אותם בבטן בגודל של הר לא קטן.
אה… זוכרים את יוטיוב? יש להם אנגלית מטורפת, את כל ההרצאות הם שומעים באנגלית, הם למדו אנגלית ברמה שגם אני עם האנגלית הלא רעה בכלל שלי לא תמיד מכירה את כל המילים והמושגים.
טוב חברים זה היה אמור להיות פוסט סיכום, שבו אני גם אמורה לשווק את עצמי ואת הפרוייקטים שלי אבל כל כך הרבה אנשים פנו אלי בעקבות הפוסטים ושאלו איך אני מצליחה לשלב בין עבודה ומשפחה והייתי חייבת לכתוב על זה.
למרות שכל מה שכתבתי נראה כאילו מושלם, זה עדיין לא. היחסים עם הילדים שלי נפלאים אבל יש תקופות כמו זו עכשיו למשל שאני מוצפת בעבודה ואני לא מוצאת זמן למשפחה והם כמובן מתלוננים עלי. אני מקפידה אבל לא לפספס זמן איכות איתם. קבענו שבכל יום שישי אני יוצאת עם ילד אחר לזמן איכות בו הוא בוחר מה עושים ויש לנו זמן נהדר יחד. מומלץ בחום.
יש לי קושי עם תכנון זמן ולכן אני יכולה לקפוץ מדבר לדבר ולעשות הכל בו זמנית ולהרגיש שאני לא מספיקה כלום. עובדת גם על זה. למי שיש רעיונות/ המלצות אשמח לשמוע.
דבר אחרון לסיום, מזכירה לכם את שני המשפטים, סליחה שאני חופרת אבל זוכרים? טפטופים….
IT'S ALL ABOUT RELATIONSHIP
משפט חשוב ביותר, מערכות יחסים זה הכל. תזכרו במשפט הזה בכל פעם שמישהו מעצבן אתכם או לא עושה מה שאתם רוצים, כמו שאתם רוצים, תשנו את הגישה, אתם לא מבינים בכלל איך זה יחזור אליכם בטוב בכל התחומים, בבית , בעבודה, בנדל״ן יש לי אינספור דוגמאות לכך.
WHATEVER YOU THINK YOU ARE RIGHT
אז תגידו לי אם כל מה שאתם חושבים הוא נכון, כולל מה אתם יכולים או לא יכולים, אז מה אכפת לכם לחשוב טוב ולחשוב שאתם יכולים? זה בחינם וזה עובד. בדוק!!!!
יאללה באמת אוהבת אתכם, ריגשתם אותי כל השבוע הזה. מי שלא חזרתי אליו עדיין אני מתנצלת אבל מבטיחה לחזור לכולם.
תודה לקבוצה הנהדרת הזו ולפלטפורמה המשובחת של נדלן ולעניין על ההזדמנות.
תודה לבן זוג שלי ולבנים המקסימים שלי וגם לאקס שלי שמאמין בי ומשקיע אצלי.
תודה רבה לכם שהמשכתם לקרוא אותי למרות הפוסטים הארוכים בטירוף שיצאו לי.
ותודה לבורא עולם על כל השפע והיופי האדיר הזה.
סוף שבוע נפלא וחג אורים שמח
נטלי
Responses