בדרך לחופש כלכלי

#יזםהשבוע גיא גלנטי #פוסט4

בדרך לחופש כלכלי

לנין אמר פעם: “יש עשורים שלא קורה בהם דבר, וישנם ימים שמעצבים עשורים שלמים”.

זה בדיוק מה שאני ונדיב הרגשנו בתחילת הקורונה. כמו ירידה של הלחץ הברומטרי הרגשנו את זה בעצמות. ידענו שאנחנו נכנסים מיוחדת. תקופה של הזדמנויות.

אני סגרתי את העסק. נדיב הפסיק להדריך טיולים.

יצאנו למסע לחפש הזדמנויות בתקופת הקורונה, ובהחלטה קטנה ומשנת גורל החלטנו להקליט את זה בלייב. לשתף את המסע שלנו בפודקאסט.

וקראנו לו “בדרך לחופש כלכלי”.

לא ידענו אם זה יעניין מישהו, אם יהיו מאזינים. אבל לפחות יהיה תיעוד של המסע שלנו

ואולי זה יעזור למישהו להימנע מטעויות.

אבל רגע לפני הרפתקאות הקורונה אני רוצה לדבר על הדירה הראשונה שלי

את הדירה הראשונה רכשתי בגיל 25. יום אחד נדיב מתקשר אלי. גיא תגיד, למה שלא תקנה דירה?

דרך מוזרה להתחיל שיחה אבל הוא בדיוק היה לקראת רכישת הדירה הראשונה שלו מקבלן

ורצה ספק לעזור לי, ספק לא לעשות מהלך כזה לבד.

כמו רוב הצעירים בני 25 לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. דירות זה לעשירים.

ואז הוא הסביר לי שלא צריך כזה הרבה כסף. יש משכנתא. אפשר לקחת הלוואה להשלמת ההון העצמי. אתה גם ככה חוסך כל חודש. לא חבל שאתה לא משקיע?

אז קניתי דירה.

דירת 4 חדרים בעיר שדרות ב525,000 ש”ח

השקעתי בדירה את כל הכסף שחסכתי. 120,000 ש”ח

לקחתי הלוואה נוספת של 100,000 ש”ח

משכנתא של 315,000 ש”ח

והייתי הבעלים הגאה של דירה גדולה שזקוקה לשיפוץ.

בלי כסף בצד. הוצאתי את הכל על הדירה

בלי חיסכון חודשי. כי הכל הולך להחזרי ההלוואה והמשכנתא

ואז התחילה אחת התקופות הכי מאתגרות בחיים שלי.

כי הייתי צריך לבצע עבודות שיפוץ לאחרים כדי להרוויח את הכסף לשיפוץ הדירה שלי בשדרות

במשך 3 חודשים אכלתי בוקר צהריים וערב לחמניה עם שמנת ב1.20 ש”ח כי פשוט לא היה לי כסף.

עשיתי את הדירה מושלמת.

הכנסתי תשתיות חשמל לקירות. החלקה לקירות ולתקרה ריהוט. קיצור הכל.

וקיבלתי את השוכרים הראשונים שלי. שלושה סטודנטים שמשלמים 950 ש”ח לחדר.

אין כמו לקבל צ’קים בפעם הראשונה. אתה מרגיש כאילו יש לך מכונת כסף

ועם כל האתגר שהיה ברכישה ובשיפוץ כבר נפתח לי התיאבון והתחלתי לחשוב איך אני מגיע לדירה הבאה.

כשהגענו לקורונה הייתה לי דירה כבר 3 שנים וחזרתי לעמוד על הרגליים כלכלית, אבל לא היה לי עדיין הרבה כסף פנוי להשקעה

העסקה שכמעט גמרה אותנו.

התחלנו את המסע שלנו בקורונה בירושלים. העיר שבה נדיב גדל.

ההיגיון היה פשוט. התיירות נפגעה. הקורונה תחלוף עוד כמה חודשים.

נשכור דירות ומלונות לתקופה ארוכה עקב המצב בחוזה ל 10 שנים.

נאכל קצת קש בשנה הראשונה ואז נעשה מיליונים כשהשוק יחזור לעצמו.

הכרנו ירקן בשוק מחנה יהודה שהסכים להשכיר לנו שלוש דירות.

ראינו בית בן 6 חדרים במיקום מרכזי שהיה צריך שיפוץ קומפלט.

עשינו מו”מ על בית מלון חדש עם 30 חדרים שהסכים לתקופה של 5 שנים בלבד.

עשינו חישובים ושיתפנו בפודקאסט. וחשבנו אם ואיך וכמה להציע על כל נכס.

אבל הייתה בעיה אחת גדולה שגילינו רק לאורך הדרך. כדי לעשות את זה חוקי צריכים לשלם המון מיסים, שמי שמחזיק דירה אחת לא מכיר בכלל, מה שהופך את כל הסיפור הזה ללא שווה את הסיכון.

מזל. אני לא רוצה לחשוב איפה היינו היום עם חוזי שכירות ארוכים על 30-40 דירות וכמעט בלי כסף פנוי עם כל מה שקרה מאז ועד היום.

אז בלב כבד ירדנו מעסקאות ההשכרה והחלטנו לחפש נדל”ן להשקעה.

הדירה השנייה

במהלך הקורונה הפרנו סגר מספר פעמים וקיבלנו קנסות אבל לא נתנו לשום דבר לעצור אותנו מהזדמנות של פעם בחיים. על האופנוע שלי נסעו לחיפה, לקריות, מטולה וקריית שמונה בחיפוש אחר עסקאות. נתנו הצעות מחיר על כל דבר שזז. היינו שמרנים (מאוד) בהצעות שלנו. חיפשנו את המוכר הנכון.

היו עסקאות מטורפות שחמקו לנו בין האצבעות כי לא היינו מהירים מספיק, או החלטיים מספיק.

אבל היינו זהירים וחיכינו לעסקה הנכונה.

תוך כדי המסע העמקנו את ההבנה שלנו במיסוי, מימון וקבלת החלטות ואני הבנתי שזו תהיה טעות לקנות דירה יקרה ולשלם מס רכישה בלי קודם למכור את הדירה הראשונה.

בזמן הזה נדיב קנה את הדירה השנייה שלו, לפינוי בינוי בבת ים ואני עשיתי מהלך משולש בו שכנעתי את ההורים למכור את הדירה שלהם בתל אביב, ולהשתמש בהון לרכוש 3 דירות עם מינוף, אחת בעבור כל אחד מהילדים, כאשר אני ואחים שלי נשלם להורים את השכירות שהם היו מקבלים מהדירה המקורית ואת החזרי המשכנתאות בכל חודש.

המהלכים האלה אפשרו לי ולאחים שלי להגדיל את ההון המשפחתי ולהגיע למצב ששווה לי יותר לשים את הפוקוס שלי על ההשקעות (כי שם הרווח הגדול) מאשר על העסק של הצבע, אותו בסופו של דבר סגרתי בשביל להתמקד בדבר הגדול הבא.

תוך כדי המסע שלנו התחילו לפנות אלינו מאזינים של הפודקאסט שאהבו את הגישה שלנו וביקשו שנעזור להם בהשקעות שלהם בארץ.

הבנו שיש פה צורך אמיתי וככה נולדה אתיקה פיננסים. החברה שאנחנו מנהלים היום. הייתי צריך להתחיל מאפס אחרי העסק של השיפוצים, בתחום שאני לא מכיר, בלי צוות ובלי מוניטין ולבנות את זה צעד אחר צעד. על מסע הצמיחה שלנו עם החברה בפוסט הבא