Off No Bank

#יזםהשבוע תומר מאור #פוסט4

טוב אחרי שנרגענו מהכותרת ההזויה הזו – אני רוצה בפוסט הזה לעשות קצת סדר במשהו שכולם נתקלים בו: בנקים. או יותר נכון – טעויות מאוד מסוכנות שאנשים עושים עם בנקים, למה הן מסוכנות וממה כדאי ממש ממש להיזהר ומה לעשות כדי לא להפוך לבן אדם שהבנק לא מאשר לו חשבון, סוגר לו חשבון, או פשוט לא רוצה לעבוד איתו.

במילים אחרות, הפוסט הזה הוא איך לא להיות ה… אתם רואים את זה מגיע כן?

Off No Bank

יאללה, מתחילים.

קודם כל, בשביל להבין מה לא לעשות, חשוב לגשת לדברים מנקודת מבט של הבנק. ובשביל זה אני פה. נעבור קצת על רגולציה (בתקווה לא תירדמו) ונבין מה לא כדאי בשום פנים ואופן לעשות.

הבנק הוא לא “אויב” שלנו. הוא לא מבקש מאיתנו דברים או דורש מאיתנו לעמוד בתנאים מסוימים סתם כי בא לו. הבנק פשוט מת מפחד (אבל ממש, ממש מת מפחד) מהרשויות.

נתחיל בבסיס. מאמין שלכולכם יצא לשמוע את המונחים:

CIP

BSA

Beneficial Ownership

CIP = Customer Identification Program

זה לא נוהל פנימי של בנק זה או אחר (כלומר, במידה מסוימת זה כן, תכף אגע בזה). זה חובה מכוח חוק פדרלי.

הבסיס שלו מגיע מהפטריוטס אקט (זה שהגיע בעקבות 9.11), שחייב את משרד האוצר להורות לבנקים לבדוק מי הלקוח שלהם לפני פתיחת חשבון. למה חשוב לציין שזה בעקבות 9.11? כי אם נבין שהמקור לכל החקיקה הזו זו פעולת הטרור הכי גדולה על אדמת ארה”ב, נוכל להפנים שהכללים האלה לא סתם באו להקשות עלינו וכדאי לנו לא לנסות להתחכם…

על בסיס החוק הזה יצאו תקנות שקבעו כי הבנקים חייבים לאסוף פרטי זיהוי מינימליים (שם, תאריך לידה, כתובת מגורים אמיתית, מספר מזהה), לאמת את הזהות (מסמכים/מאגרי מידע), לשמור תיעוד, להשוות את הלקוח מול רשימות ממשלתיות כשהדבר אפשרי.

במילים פשוטות:

בנק לא יכול לפתוח חשבון למי שהוא לא מזהה באופן מלא.

למה בכלל הם צריכים לדעת איפה אתם גרים? כי זה החוק. כתובת מגורים אמיתית היא תנאי בסיסי לזיהוי אדם.

בלי זה — מבחינת הבנק, אתם פיקציה. בגלל זה גם כשאתם באים לפתוח חשבון במרקיורי לדוגמא, מבקשים לדעת איפה אתם גרים. ולהוכיח את זה.

ואיך מוכיחים כתובת מגורים? חשבונות. מים, חשמל, ארנונה, גז. איך לא? כתובת על תעודת זהות; צילום של חבילה מאמזון; צילום של מעטפה ששלחה אליכם דודה מחו”ל.

אז איך זה שיש כללים אחרים לכל בנק? התשובה היא ש CIP הוא מבוסס סיכון, וכל בנק לוקח רמות סיכון אחרות. הכללים הפדרליים זהים לכולם. אבל היישום מבוסס הסיכון הוא אחר. לכן גם יכול להיות מצב שבו בנק אפשר, למשל, פתיחת חשבונות למי שלא גר בארה”ב, ואחר כך שינה את פרופיל הסיכון שלו והחליט שהוא סוגר חשבונות כאלה.

בסופו של יום, חשוב שנבין מה באמת מעניין את הבנק:

מאיפה הכסף מגיע, למה הוא מגיע, לאן הוא הולך ומי באמת שולט בחשבון.

כי זה בדיוק איפה שמתחילות הבעיות תחת ה BSA.

מוכנים להגדרה?

BSA = Bank Secrecy Act

זה החוק המרכזי בארה״ב למניעת הלבנת הון. החוק מחייב כל בנק להחזיק תוכנית מניעת הלבנת הון מלאה,

מנגנוני בקרה לזיהוי פעילות חריגה, הגשת דיווחים וכו’. ה-CIP הוא רק רכיב אחד מתוך התוכנית הזו.

אז בעצם, ה BSA בודק מה קורה עם הכסף, וה CIP הוא מי עושה את זה עם הכסף.

ומה קורה כשהמידע לא מדויק? כאן זה נהיה מעניין, ופה, אתם עלולים להפוך ל (כן כן, הולך להשתמש בזה שוב):

Off No Bank.

החוק קובע מפורשות: אם לבנק אין “reasonable belief” לגבי זהות הלקוח — החשבון יעצור, יוקפא או ייסגר.

ולקינוח: יוגש גם דוח פעילות חשודה – בלי לספר לכם על זה.

אז עכשיו ניקח את הידע הזה, ונתרגם את זה לפעולות נפוצות בפתיחת חשבונות:

1. נותן שירות רושם את עצמו כמנהל בחברה שלכם ופותח לכם חשבון בבנק. אחלה שירות, בן אדם נעים ואדיב. יש לו קשרים טובים בבנק, אותם הוא מנצל כדי לפתוח חשבונות רבים תחת שמו, אבל עבורכם. האמת, אולי אתם אפילו לא יודעים שזה מה שהוא עושה. אבל בפועל, הבנק מקבל פה מידע כוזב. ומבחינתו, אתם לא קיימים. אז כשייכנס כסף מכם לחשבון, הבנק עלול לחשוד. או אם תצטרכו משהו מהבנק, הבנק לא מכיר אתכם. הוא מכיר את אותו נותן שירות.

2. נותן שירות מכיר איזה פקיד. מעביר לו את הפרטים שלכם, חשבון נפתח. הבנק מקבל איזו כתובת שאתם לא מכירים, אומרים לו שאתם גרים נניח בנכס שרכשתם (ואז גם אחלה לג’ון סמית’ ששוכר מכם את הנכס שהוא הפך למאורת סמים באיזה פרבר, כי על הדרך הוא מקבל גם את כרטיס הדביט שלכם ויוצא לחגיגות).

מה משותף אגב לשתי הדוגמאות? בשתיהן לא תקבלו את פרטי החשבון שלכם מהבנק אלא מנותן השירות שהלכתם איתו.

עוד נקודה חשובה בעניין בנקים: חשבון פרטי/חשבון עסקי. אם הייתי מקבל דולר בכל פעם שהייתי מסביר את זה, היו לי היום, ובכן, הרבה דולרים…

אם יש לכם חשבון לחברה שלכם, החשבון הזה משמש רק לחברה. אתם לא קונים מהחשבון הזה מתנות לילדים באמזון, לא מזמינים להם שיעורים פרטיים ולא קונים לעצמכם כל מיני צ’ופרים.

בנוסף, אתם לא יכולים להפקיד בחשבון הזה שיקים שנכתבו אליכם באופן אישי. ולא יכולים להפקיד בהפקדה ישירה דברים שממוענים לכם באופן אישי. כך גם המקרה ההפוך (אגב, אתם יודעים שאין יותר שיקים מהממשל כן? מהיום רק הפקדות ישירות. אז אם אתם חושבים שתקבלו שיק ותפקידו אותו בארץ, טעות בידיכם. אתם צריכים חשבון בארה”ב).

לסיום: אל תזלזלו בעניינים הבנקאיים. הנזקים הם כל כך חמורים, שממש חבל. כבר יצא לי לחלץ כספים מ homeland security כי איזה גאון חשב שהוא יודע לפתוח חשבונות בבנק אוף אמריקה.

ויצא לי כבר לרדוף אחרי שיקים ברחבי ארה”ב כי איזה גאון אחר נתן כתובת באיזה חור, של איזה מישהו שהוא הכיר פעם ככתובת המגורים שלו. והבנק גילה שיש בעיה עם המסמכים המזהים אז הוא החליט לסגור את החשבון ולשלוח את השיק עם היתרה לכתובת שנתנו לו.

אל תהיו…

ה

Off No Bank

ועכשיו לתמונות (בסוף יחסמו אותי מג’פט עם רצח האופי שאני עושה לו. תראו את התמונה של המכונת כביסה. יעני הלבנת הון, מאני לאנדרי). בכוונה שמתי צילום מסך כי זה נורא הצחיק אותי.

Related News Real Estate Entrepreneurs

Related Articles

התמודדות עם לחצים ושינויים בעולם הנדל״ן

מה הולך קבוצה יקרה? אז השבוע אני נכנס לנעליים הגדולות של ״יזמי השבוע״, מודה לליאור על הבמה. אז בכמה מילים עליי ועלינו, אני בעלים משותף של חברת סייפטינט, פועלים בשמונה שנים האחרונות באורלנדו, פלורידה כסוכנות נדל״ן למשקיעים מקומיים ומשקיעים רחוקים. השבוע אתחיל עם פוסט מעט שונה מהתכנים הרגילים שלי, הנושא הוא התמודדות עם לחצים ושינויים…

תעופו על עצמכם

#יזמתהשבוע אליה חורש #פוסט6 “אַתָה מוֹצֵא שְׁלוֹשָׁה שֵׁמוֹת שֶׁנִקְרְאוּ לוֹ לָאָדָם: אֶחָד – מָה שֶׁקוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמוֹ, אֶחָד – מָה שֶׁקוֹרְאִים לוֹ בְּנֵי אָדָם,…

Responses