#פוסט רביעי – אמונה בצדקת הדרך…

#פוסט רביעי – אמונה בצדקת הדרך

בפוסט היום ניגע במעבר מזיכרונות העבר בדרך לעצמאות שבחרנו לנו.

את ההשקעות הראשונות שלנו בנדל"ן התחלנו עוד ב 2010. לקחנו את ההון העצמי שהיה לנו, פלוס הלוואה קטנה וקנינו את 2 הדירות במזומן !
תבינו, הדירות עלו באזור 215K כשהשכירות הייתה 2000 ₪ עם דייר שכבר היה שם. בתוספת שיפוץ קוסמטי, היינו יכולים לקחת הרבה יותר – עסקה חלומית לכל הדעות.
אם היינו יודעים את המשמעות של מינוף, בקלות יכולנו לקחת הלוואות / משכנתאות / משקיעים, ובכך להגדיל את כמות הנכסים.
אנחנו עבדנו בלוד והדירות היו זולות עם אחוזי תשואה גבוהים. וכמובן, ערך הדירות שעלה בהתמדה במשך שנים.

אבל פחדנו, חששנו, מה יהיה אם לא נצליח להשכיר? אם יהיו תיקונים?
בואו נאמר שהשאלות היו יותר מהתשובות, ופשוט לא עשינו כלום. הייתה לנו הכנסה יפה מהצד אבל בחרנו להישאב כל אחד בקריירה שפיתח במקביל.
לאחר שנה וחצי הוספנו חטא על פשע כשמכרנו את הדירות ברווח של 150K והשקענו את הכסף בקבוצת רכישה כושלת. (חינוך פיננסי כבר אמרנו?)
בקבוצה זו התנקזו כל פשעי הנדל"ן הידועים בארץ, מהבירוקרטיה, חישובי הרווח של היזם למול טובת הרוכשים, הצוות שסביבו, מפת האינטרסים של המייצגים למול היזם, המיסוי וכו'. כל אלה הביאו אותנו לתובנה שנדל"ן זה מסוכן, יותר מדי משתנים שלא תלויים בנו מביאים לתוצאה שבה הכסף הגדול ששמנו לא מניב כהוא זה, ועוד יש אפשרות שביום מן הימים יירד לטמיון.

למה אני מספר את זה?
אחרי המכה הכואבת, במקום ללמוד מזה ולנסות לצמוח מתוך הכישלון, נפלנו אל תוך המקום שאומר לך שלא תצליח, הרי כבר נכשלת…

כשחידשנו פעילות והתחלנו לעבוד בארה"ב, הלקח העיקרי היה, ללמוד ולחקור את כל טעויות העבר, לחזור "לחטט בפצע" כך שנדע איפה טעינו ומה נדע לא לעשות. אין יותר אפשרות שנעביר כסף ללא ידיעה מפורטת על מהות העברה וביטחונות, אין יותר אפשרות שנקנה נכס שאנו לא הגוף שאחראי על כל התהליך, ויש לנו יכולת לנהל את כל התהליך ולבצע את כל הבדיקות.
אנחנו היזמים ואנחנו אלה שמבצעים את הבדיקות.
מעבר לזה לנצל כל הזדמנות שתבוא מבלי לפחד יותר מדי. אם יש לך System שבנוי מכל הפרמטרים הנדרשים כל מה שנשאר הוא לבצע את ההתאמה של הפעולות הנדרשות עד להגעת העסקה.

ואכן, איך שסגרנו את העסקה הראשונה, בדקנו את הפרטים של המוכר ב County ומסתבר שהבחור היה חרוץ ומחזיק תחתיו כמה חברות השקעה מקומיות שבבעלותם נכסים לרוב.
בנסיעה הראשונה שלנו לשם (נרחיב על כך בהמשך ????) ביקשנו להיפגש אתו, האי נעימות – מה פתאום, זה לא אתי מול הסוכן, אולי הוא בכלל לא רוצה וכו, אולי אנחנו עדיין לא "בשלים" להתעסק עם כמות גדולה של נכסים – הכל פשוט נעלם. החלטנו שאנו רוצים לדבר אתו על שאר הנכסים, ולבדוק את האופציה לקנות את כולם. מבחינתנו, אם תהיה כאן הזדמנות עסקית – ננצל אותה.
כשהגענו אליו עוד בטלפון, שמענו סיפור מרתק.
הבן אדם בן 70+ ניצל את המשבר של 2008 וקנה עשרות נכסים במחירי רצפה, הקים חברת ניהול משלו ניהל את הנכסים, ועכשיו הוא רוצה לפרוש, ועושה את זה בהדרגה.

מעבר להשראה שהוא נתן לנו והחברות שרכשנו, קיבלנו שיעור מקרוב של רכשית Portfolio נכסים – שהיום אנחנו עובדים על רכישתם.

המסר הוא: בתור יזם מתחיל אנחנו מונעים לפעמים מפחדים שאין בהם ממש אלא בעיקר אי נעימות כזו או אחרת לא מעבר, אולם הפוטנציאל הגדול שטמון בהזדמנויות אלו יכול להיות מה שיקדם משמעותית את העסק.
בכל מקום שיש הזדמנות, קודם לקום ולעשות מעשה, לנטרל פחדים וחשיבה מונעת, ולא לתת לכישלונות העבר לנהל את חיינו.
"השגיאה הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות בחייך היא לחשוש תמיד פן תשגה".

אפרופו הזדמנויות, אי אפשר בלי כמה מילים על המשבר שפוקד אותנו בימים אלה.
אין לאף אחד יכולת להעריך מה יהיה אחרי הקורונה, ראינו דעות לפה ולפה, לעניות דעתנו משבר הקורונה חמור מהמשבר של 2008 והמשמעות עבורנו היא שהפוטנציאל יכול להיות גדול יותר עבור אנשים שיש להם יכולת. ב 2008 המשבר היה של הבנקים בלבד, היום המשבר הוא גלובלי, והבנקים במקרה הזה עוד יכולים להיות חלק מהפתרון.
דווקא בגלל זה, במיוחד עבורנו, יותר חשוב לשים פוקוס בזמן הזה, ולהתאים את עצמנו למצב השוק. לכן בימים אלה אנו עובדים במרץ וחוקרים את כל נושא ה Pre-Foreclosure.
הנושא הזה עבורנו הוא מקום שאנחנו חוקרים בימים אלה, במיוחד בתקופה זו, כדי לדעת האם יש יכולת עבורנו לחלץ את הצד המשפטי להביא את הנכס למשקיע במחיר מעולה, ולצאת אתו יחד למכירה מידית לאחר שיפוץ קטן. הנושא מורכב אמנם, ויש דרכים רבות, מה שחשוב עבורנו זה לשמור על גמישות מחשבתית, ולהתפתח כל הזמן למקומות נוספים.

נסיים בזה שאתמול עברנו מיום הזיכרון ליום העצמאות ה72 למדינה.
נאחל לכולכם עצמאות שמח, כללית ופרטית????