פוסט מספר 2 שבו אני מציגה את הצוות שלי, בפינת #יזםהשבועמשפטים שאני לפעמים שומעת:…
פוסט מספר 2 שבו אני מציגה את הצוות שלי, בפינת #יזםהשבוע
משפטים שאני לפעמים שומעת:
"צריך אומץ לעשות נדל"ן בארה"ב כשזה כל כך רחוק, אני לא מעז/ה לחשוב על זה בגלל שאני לא שם"
או:
"מה שאני לא יכול/ה לראות ולפקח, אני לא משקיע/ה"
או:
"איך אני יודע שהכל מתנהל שם כמו שצריך?"
ועוד כהנה וכהנה בסגנון הזה…
התשובה המיידית שלי היא שהכל מתחיל ונגמר בניהול. כשניהלתי את סאני, לא בדיוק ישבתי כל היום ליד כל אחד מ 300 עובדי החברה, ובדקתי מה הם עושים. בסוף, כל מנהל צריך לפתח לעצמו כלי פיקוח ובקרה שבאמצעותם הוא יכול לנהל כמות בלתי מוגבלת של אנשים, מבלי להתחשב במקום הימצאם. מה זה משנה אם העובד נמצא בעיר אחרת לעומת בארץ אחרת או ביבשת אחרת?
נכון שטכנית, אנשי הצוות שלנו בארה"ב אינם באמת עובדי החברה, אבל אני מתייחסת אליהם ככאלה. זה אומר שיש להם משימות ואני עוקבת אחרי המשימות, מי שעושה עבודה טובה מקבל חיזוקים (לא רק בכסף), ומי שעושה עבודה גרועה מוחלף. כדי שתהיה ביננו מערכת יחסים ארוכת טווח, כל אחד מהם צריך להתחבר לחזון העסקי שלנו, ולרצות להיות שם לטווח הארוך. טיפוסים מהסוג של "זבנג וגמרנו" לא נשארים.
למה הכוונה?
בכל חברה שניהלתי, בניתי צוות הנהלה מצומצם, משהו כמו 4-5 אנשים, והם היו "המטבחון". אלה שידעו הכל. כל אחד בא עם תחום ההתמחות שלו (מכירות, כספים, תפעול וכו'), והיה שותף, כל אחד בתחומו, לכל החלטה. בכל התלבטות נהגתי לכנס אותם, להציג את הבעיה, ולשמוע את דעתם. לא תמיד פעלתי על פי עצתם, אבל ללא ספק מה ששמעתי מהם כיוון אותי ועזר לי לקבל החלטה אופטימלית.
מה זה נתן?
לי – תמונת מצב רחבה שאיפשרה לי קבלת החלטות מדוייקות יותר. להם – תחושת שותפות, שייכות ארגונית ומוטיבציה אדירה לגרום לעסק להצליח. Win-Win Situation.
באוהיו, יש לנו צוות הנהלה מצומצם הכולל מתווך ואינספקטור. שניהם איתי מהיום הראשון. היכרתי אותם במקרה, הכימיה עבדה, וכמו כל עובד ששרד איתי בגלגולים הקודמים, הם התחברו לחזון ולמטרות. מהיום הראשון הרגשתי שחשוב להם לראות את העסק מצליח, כי המשמעות היא שלטווח הארוך, גם הם יצליחו. זהות אינטרסים מוחלטת. נכון, לקח לי וגם להם זמן להגיע לרמת פתיחות שבה כל אחד אומר מה הוא חושב. לא תמיד פופולרי להגיד את דעתך, ובנוסף יש פערי תרבות ולוקח זמן לבנות יחסי אימון. אבל היו כמה דברים שסייעו לזה לקרות.
הדבר העיקרי והחשוב בעיני הוא הנוכחות שלי שם. אני מקפידה להגיע אחת לחודשיים לפחות. ביום הראשון לביקור אנחנו הולכים לראות את כל הנכסים. בכל נכס פוגש אותנו הקבלן המבצע, וביחד אנו דנים בשיפוץ, בתוכניות, וכמובן בבעיות ובפתרונות היעילים ביותר. כל אחד משמיע את דעתו המקצועית, ומתקדמים. את היום הארוך הזה אנחנו מסיימים במסעדה שאני מזמינה לשלושתנו, ושם על ארוחה טובה, אנחנו מתעדכנים בהתפתחויות, במטרות וביעדים לתקופה הקרובה. היום כחברה, אנחנו לא ניכנס לעסקה שהאינספקטור שלי יזהיר מפניה עקב בעיה מבנית, וגם לא ניכנס לעסקה שהמתווך יחשוב שיהיה קשה לתמוך במחיר המכירה המתוכנן.
די בהתחלה צירפתי לשורות גם חברת טייטל, קטנה ומשפחתית, ששומרת עלינו מבעיות מסוג אחר. בעלת החברה ואני התחברנו אישית, וגם איתה אני נוהגת להיפגש בכל פעם שאני מגיעה לעיר, לארוחת צהריים או ערב. אחד הדברים שהחיבור הזה פותר הוא לדוגמה חתימה נוטריונית. בעלת הטייטל נוטריונית מוסמכת באונליין, ומצילה אותי בכל עסקת מכירה או הלוואה, שמצריכות חתימה נוטריונית פיזית. למי שלא יודע, התחליף זה הנוטריון בשגרירות ארה"ב או אפוסטיל (כ- 50$ לחתימה, זמן, פדקס).
ואיך אפשר בלי להגיד מילה על הקבלנים?
מן הסתם I had my share of crappy contractors…. היו 3 כאלה ועוד תשמעו עליהם השבוע. לכל אחד היתה הבעיה המיוחדת שלו, אבל בשורה התחתונה עם אף אחד מהם זה לא עבד. היום יש לנו 4 צוותים, ואם אני צריכה להגדיר מה לדעתי הופך קבלן לכזה שנחשב מוצלח, אלו הדברים העיקריים הבאים:
– איכות – עדיף קבלן מעולה ויקר מ"חאפר" שאף אחד לא רוצה לגור בבתים שהוא שיפץ והעיריה חושבת שהוא הדבר הכי גרוע מאז מלחמת האזרחים.
– תחרות – גם אם יש לכם את הקבלן הכי תותח בעולם, הוא צריך לדעת שיש עוד אלף כמוהו, וכולם עסוקים.
– פיקוח – האח הגדול. מישהו בלתי תלוי שדוגם תמיד כל שלב ושלב בעבודת השיפוץ ושהדרך לתשלום הבא עוברת דרכו. אצלנו זה האינספקטור.
אין תחליף לאנושיות, כמו שאמר בנק אחד, ואת החומה בונים ביחד, בכל ביקור, עם הרבה פגישות, הרבה שיחות, וכמו שכבר הבנתם בין השורות, הרבה אוכל ????????
בתמונות כמה שיפוצים ממש מעולים ותמונה שלי מעקבה, לא קשורה בכלל, עפה על צב… ????
קישור לפוסט המקורי בפייסבוק – עובד במחשב שולחני (לצפייה בפוסט יש להיות חברים שאושרו לפורום)
אהבתי את הפוסט וגם את רמת השיפוץ. הגישה המקצועית שלך זה בדיוק מה שצריך בכל עסק, נדל”ן זה רק עוד עסק.
תודה על השיתוף
אלופה אמיתית!!
כל הכבוד. תמשיכי להצליח !
יפה, אחלה פוסט!!
תודה! תלוי במיקום. אלו שבאיזור של קליבלנד יהיו בטווח של 70-80, ואלו בקולומבוס באיזור ה 90-110
נשמעת מקצוענית אמיתית,
מחכה לפוסטים הבאים
מה טווחי מחיר הנכסים לרנטלים שאתם רוכשים?
כל מילה בסלע!
ממש מעניין תודה!
מה עושים עם המסים של המכירה? זה עדיין משתלם?
הצורה החכמה עבור ישראלים היושבים בארץ ורוצים להנות מנדל”ן בארה”ב – זה דרך השקעה בנוטס. כלומר כניסה לנכס כהמלווה ולא כבעל הנכס – רק כך באמת תהיה מוגן מפני חברות ניהול לא אמינות וכל מיני דרכים אחרות שניתן לגזור עליך קופון כשאתה יושב כל כך רחוק מהנכס שלך. על כן זה נקרא REAL estate….
איזה מקצוענית!! מזדהה עם כל מילה, בעיקר בהתמודדות עם קבלנים, חוליה חשובה ורגישה בשרשרת. איך את מתמודדת ב- 3חודשים האחרונים כאשר קשה לטוס לשם?
ענת, ואו!
מקצוענית אמיתית!
אבל אני רק שאלה…
איך התחלת ברמת התכלס??
צודקת השאלה . למה להשקיע ללא הכרות טובה וקרובה עם מנהל ההשקעה בארהב דבר שמביא לאחריות שכספך לא יעברו מהעולם בלי שתראה אותם.
אני משקיע רק אצל מי שהכרותי איתו קרובה והוא ערב לכספי. יותר מדי ישראלים עקצו ישראלים שחשבו שהכל תקין. חלק. מהישראלים שעוסקים בנושא מביאים לארהב את כללי המזרח התיכון ומהם יש להיזהר
כיף לקום בבוקר ודבר ראשון לקרא אותך!
מדהימה
מקצוענית ♥️?️