#יזםהשבוע ליאה אבישר #פוסט3 -פוסט על טעות- *** לפני שנתחיל אני רוצה להודות לכם…
-פוסט על טעות-
*** לפני שנתחיל אני רוצה להודות לכם על הלייקים, התגובות וההודעות בפרטי.
לא ציפיתי לקבל את כל האהבה והפירגון הזה, ואין לכם מושג כמה זה מרגש!
אלוהיםםםם זה הולך להיות כל כך קשה ללחוץ POST על הפוסט הזה.
אני מפחדת מלפרסם אותו,
בעיקר עכשיו שאני יודעת כמה אנשים קוראים את הפוסטים.
זה רק מגביר את החשש.
אבל קיבלתי תגובה על הפוסט של אתמול
“את נראה לי מהסוג שתצליחי לא משנה מה תעשי”
והאמת? לא.. זה לא נכון.
עם כל ההייפ והרגעים הטובים שסיפרתי לכם עליהם,
יש לי גם טעויות
בדיוק אתמול הרגשתי ממש חרא כשהבנתי שלקחתי פניה אחת לא נכונה.
וזה סופר מתנגש עם כל ה”כיף” הזה שמוצג פה בפייסבוק.
וזה מרגיש לי קצת צבוע להראות רק את הצד המוצלח.
אז יאללה אני הולכת לדבר פה גם על כישלון.
אמלה.
תובנות ומסקנות בסוף הפוסט.
רק לפני זה, הקדמה קצרה.
לפני כמה חודשים קראתי שוב את כל הסדרה של “אבא עשיר אבא עני”.
מכירים את זה שאתם קוראים משהו,
ואתם מרגישים איך הוא משחק לכם בתפיסה כמו פלסטלינה?
שדרך המחשבה שלכם מעוצבת מחדש אחרי שקראתם את זה?
או שזה רק אני וזה היה וידוי מביך ממש?
בקיצור, קראתי את הספר ואז הוא דיבר שם על כישלונות הפסדים וטעויות.
והוא תיאר את הדרך להצלחה.
והסביר שעל מנת להצליח, חייבים לעבור גם הפסדים.
ואם אנחנו לומדים מההפסדים האלו, אז זה בעצם שיעורים.
ואם אנחנו מכינים את עצמנו מראש לכך שיהיו גם הפסדים,
וגם זה חלק מהמשחק,
אז זה לא כזה נורא בעצם.
הרי, קבוצת כדורגל לא מתחילה את העונה במטרה לנצח את כל המשחקים.
היא מתחילה את העונה במטרה לקחת אליפות וזה אומר, שסיכום הניצחונות וההפסדים שלה יהיה הטוב ביותר בליגה.
היא צופה מראש שהיא תפסיד.
ואם מגיעים בגישה כזו, אז לא מתרסקים רגשית כאשר יש לנו ימים פחות טובים או אם אנחנו מבינים שעשינו טעות.
כמו אתמול לדוגמה, שהבנתי שעשיתי טעות.
ברגע הראשון היה לי קשה והרגשתי אכזבה,
אבל אז מיפיתי את הצעדים שאני צריכה לעשות בשביל לתקן את המצב,
ומיד יצאתי לפעולה.
כי מה שמשנה זו התמונה הגדולה,
וגם טעויות הן חלק ממנה, בעיקר אם לומדים מהם והם הופכים לשיעורים.
וואו. זאת הייתה הבנה כל כך משחררת.
אז עכשיו, בואו נדבר על טעויות?
יולי 2020 ארה”ב
ישבתי למשא ומתן על חבילה של ארבעה בתים.
בדרך כלל המו”מ מתנהל דרך מתווכים, או מיילים או שיחות טלפון
ועכשיו אני יושבת פיזית מולו. מול המוכר
האמת? היה לי הרבה הרבה יותר קשה.
אני צריכה להגיב להכל בזמן אמת,
וגם לשים לב לכל הפרטים הקטנים במהלך מספר שעות שאנחנו מסתובבים בשכונות ובנכסים.
לאחר שהחשיך, ישבנו כדי לסגור את פרטי העסקה.
האמת היא שאת כל החישובים כבר עשיתי מלפני
וידעתי בדיוק מה המספרים שלי, ומה טווח הפעולה שלי.
אנקדוטה-
פעם אחת שאלתי רילטורית שאני עובדת איתה, איך היא הייתה מתנהגת במשא ומתן מול אחד המוכרים.
ואז היא אמרה לי, זה יהיה לך קל, הוא בדיוק כמוך.
“מה זה אומר כמוני?”
“זה אומר שהוא יודע בדיוק מה המספרים שלו והוא לא יזוז מהם מילימטר.
אז או שתגרמי לו לשנות משהו בחישוב שלו, או שאין סיכוי שהוא יזוז”.
בלב חשבתי “וואו.. היא באמת מכירה אותי”.
אז.. אנחנו מגיעים לסגירת העסקה, קצת הלוך ושוב,
קצת טיעונים מפה ומשם,
קצת סימנים של ” לא בטוח שזה יעבוד”
והאמת שזה היה מרתק לעשות את זה בלייב, וגם מאתגר מאוד.
ואז סגרנו את העסקה! יששששש!
מתרגשת מאוד כי השגתי את המטרה שלי, חזרתי הביתה.
אני קונה את העסקה מהמוכר,
הקבלן שתיווך את העסקה מקבל עמלה בסגירה וגם משפץ את הנכסים.
יש לציין כי יש לי ניסיון עם הקבלן הזה מנכסים קודמים.
ואז עובר עוד חודש, ועוד חודש… ואני רואה שדברים מתעכבים.
ועוד חודש, ועוד קצת תירוצים.
ואני מתעקשת שהקבלן יעבוד במסגרת התקציב והסדרי התשלומים שקבענו
על אף שהוא אומר שהוא צריך עוד כסף. נשמע מוכר?
ועוד חודש.
ואז יום אחד קיבלתי כאפה.
מה אני עושה??
נחמד מאוד שאני מתעקשת והוא מקשיב לי וממשיך לעבוד,
אבל שורה תחתונה השיפוץ לא ממש מתקדם,
ואם אני לא אעשה משהו בנידון אני אמשיך להפסיד כל חודש עוד ועוד כסף על זה שהם עומדים ריקים.
וגם יכולים לפרוץ אליהם.
מצד אחד אני לא יכולה שיתרגל,
ועכשיו על כל דבר קטן יבוא אליי ויגיד שנגמר לו הכסף.
מצד שני אם אני לא עושה פה מהלך,
זה ימשיך להיגרר ככה עוד הרבה זמן.
בסוף התעשתתי על עצמי ועשיתי לו שיחה כנה לגבי המצב בנכס.
הוא באמת run out of budget
ומתעכב כי הוא מנסה לסיים פרוייקטים אחרים ומהרווח שלהם להמשיך לעבוד אצלי.
בגלל שסירבתי בעבר לתת לו עוד כסף ולחרוג מהתקציב,
הוא הביא לי תירוצים ולא רצה להגיד לי שנתקע, שוב. כי מה זה יעזור לו? הוא יודע שאני לא אביא עוד כסף.
שמתי את האגו בצד ושאלתי אותו –
אם היה לך את הכסף תוך כמה זמן היית מסיים?
“שבועיים”
וכמה אתה צריך בשביל לסיים?
עוד לא נגמרה השיחה והכסף כבר היה בחשבון שלו.
הוא סיים את העבודה בזמן ומיד אכלסתי את הנכסים.
אז מה היו הטעויות שלי פה לדעתי?
1. לחצתי אותם מאוד במהלך המו”מ והורדתי אותם הרבה במחיר המבוקש.
יצאתי מנקודת הנחה, שהוא יודע את המספרים שלו ולא ירד ויותר נמוך ממה שהם יכולים לתת לי, ולכן המשכתי ללחוץ אותם עד הנקודה שהרגשתי שהם מתקפלים.
למדתי, שאני צריכה גם לדעת לחשב את המספרים של הצד השני, ולא להניח שאם הצד השני מסכים להורדה במחיר, אז זה טוב בשבילי. אני צריכה שהאנשים שעובדים איתי ירוויחו טוב ויהיו מרוצים.
יש שיקראו לזה פרייארית? לא יודעת… אבל זה עובד לי מצויין.
וגם נזכרתי עכשיו שקיוסאקי כתב את זה בספר שלו.
2. אני יודעת את טווחי הזמנים שזה היה צריך לקחת, ולקח לי יותר מידי זמן להבין שיש משהו לא תקין. אומרים ש”אנשים מצליחים לוקחים החלטות מהר ומשנים אותם לאט”? אז פה הייתי יותר מידי איטית.
3. לגבי הנקודה הזו, אני לא בטוחה.
כי מצד אחד אני לא רוצה להרגיל אותם לבקש ממני יותר כסף מתוכנית השיפוץ המקורית, ומצד שני אם זה מישהו שאני עובדת איתו הרבה זמן והוא היה בסדר, אולי הייתי צריכה להבין שזה מקרה חריג כשהוא פנה אליי, וכן לגלות הבנה וגמישות.
מה אתם אומרים?
כרגיל.. דברו אליי בתגובות
את התגובות המקוריות לפוסט ניתן לקרוא בתחתית דף הפוסט הנוכחי באתר או בקישור לפוסט בפייסבוק וכמובן שאתם מוזמנים להצטרף לדיון
לא סתם אומרים שנדלן זה אנשים. איך נראה לך שהקבלן רואה אותך עכשיו אחרי האירוע הזה? מישהי שאפשר “לתחמן” או מישהי רצינית שכדאי לעבוד איתה?
נהניתי לקרוא וזה כל כך נכון שזה יכול להוות גם תזכורת ליזמים ותיקים שכבר שכחו את התובנה הזו
ואל זה נאמר שמכל אחד אפשר ללמוד גם ממישהי צעירה ממך בשנים
אין אשת נדל״ן שאני מעריך כמוך פשוט אין
גאה לראות את כל הדרך שאת עוברת
קודם כל פוסט מצוין!
בנוגע לנקודה הראשונה, לא ממש הבנתי אם זה טעות מבחינתך או לא…?
דבר אחד שמפריע לי זה צורת התשלום לקבלן. בתור אחד שגם נפל במקרה דומה עם קבלן שביקש עוד כסף למרות שלא התקדם, בדיוק המקרה שתיארת, בסוף החלטתי לא לשלם לו יותר ולפטר אותו. לקחת פה סיכון ענקי! כמו שהוא סיים תוך שבועיים הוא גם יכל לברוח לך לגמריי.
עכשיו, אני בטוח שיש לך מערכת יחסים איתו, וההחלטה שלך לא היתה פזיזה אלא לאחר מחשבה, אבל חשוב שלא כולם ילמדו מזה שכשקבלן מבקש כסף כי נגמר לו, צריך לשלם לו. הרי למה נגמר לו? אין שום סיבה הגיונית לכך שיגמר לו חוץ מזה שהוא משתמש בכסף שלך לפרויקטים אחרים ואז לא נשאר לו בשביל הפרויקט שלך….
תמשיכי לכתוב לנו 🙂
אכן פוסט אמיץ ! אדם שמספר על כשלונו הוא אדם כנה ישר וככל הנראה גם מפיק לקחים מטעויות . סתם אבן בדרך או מעידה בריצת מרתון. קורה קרה ויקרה לכולנו ( רק לא כולם יספרו על כך )