פוסט היכרות – עדי ערד

#יזםהשבוע Adi Arad #פוסט1

שמי עדי ארד, נשוי לאולגה, האחת והיחידה (נשבע לכם שאין עוד אף אחת כמוהה), אבא להילי, רומי וטוהר – שלושת היצירות הכי טובות “ביי פאר” שיצרתי ואצור בחיים האלה. ארבע בנות בחיי – ארבעה אורות, מאירות לי את הדרך כדי שאדע תמיד לאן לצעוד!
אני חי ומתגורר במושב, אי שם באזור השרון, תואר ראשון בכלכלה וניהול, סיימתי לימודי הנדסאי בניין, טייס אזרחי, קבלן רשום ומנהל פרויקטים בתחום הבנייה והשיפוצים, יזם נדל”ן בארה”ב!!!
הכל התחיל אי שם ב – 1982, השנה בה הפכתי את אמי ואבי להורים בפעם השניה והשלישית בהתאמה. לפי מה שמספרים הייתי תינוק טכני, ילד טכני ואכן הממצאים, נכון להיום, מוכיחים שהסיפורים נכונים, כיוון שגם היום אני איש טכני.
הקריירה שלי בתחום הבנייה החלה בשנת 1990, עת הייתי בן 8, הייתי נוהג לבנות בתים מעץ בחצר ביתי (אחי, לעומת זאת, כנראה היה סוכן של מנהל מקרקעי ישראל, כי הוא תמיד היה הורס את מה שבניתי). למרות הפן ההיתולי של הדברים, בגיל 8 ידעתי שזה מה שאני אוהב לעשות, לבנות! ידעתי, שיגיע היום שבו הבתים האלה משאריות העץ שמצאתי בכל מיני מקומות, עם בד היוטה שעטפה אותם והגג שאני לא זוכר ממה היה עשוי, הם רק ההתחלה.
אבי היה קבלן בעצמו, למדתי ממנו המון, עוד כשהייתי נער, תלמיד תיכון, מצאתי עצמי לא אחת מסייע לו ולצוות העובדים שלו במגוון רחב של עבודות.
עולם יזמות הנדל”ן תמיד קסם לי ולבנות בית קסם לי כמו להחזיק את הסטיק במטוס ולמשוך אותו לכיוון החזה בדרך לעוד המראה עוצרת נשימה. מעניין הוא שתמיד עניין אותי לטוס מעל בניינים ועדיף כמה שיותר גבוהים ופחות מעל כל השאר.
אז בניתי את הבית שלי, ואחר כך בניתי מספר מצומצם של בתים ותוספות בנייה עבור אנשים שונים (רוב עבודתי בתחום הנה עבודות גמר, פנים וחוץ). אני זוכר שבניתי לאחי תוספת של 2 חדרים לביתו הקיים, לבד, ללא עובדים, החל מהיסודות ועד ארגז הרוח והגג. כשסיימתי, הסתכלתי על אחי ואמרתי: “תודה שהגשמת לי חלום לבנות משהו בסדר גודל הזה, לבד!”
אני חי את ענף הבניה בעורקיי, היום כבר לגמרי לא כאיש הביצוע אלא כמנהל שמנווט מספר פרויקטים במקביל.
ופתאום, “גיליתי” את אמריקה (הלוווו קולומבוס!) האמת שגיליתי אותה הרבה לפני. שיטת הבנייה משכה אותי ולמדתי אודותיה רבות. תהיתי תמיד, למה צריך את כל הבטון והלכלוך והטיח והטינופת כדי לבנות בית, כשיש דרך אחרת, פשוטה יותר, נקייה יותר.
בשלב מסוים ואחרי לבטים רבים ותוך בחינת האפשרויות העומדות מולי, החלטתי שהגיע הזמן לעשות מעשה. הגיע הזמן לקנות בית מעבר לים, לשפץ אותו, להשכיר ולמכור. הרעיון היה לעבור את הגלגולים הבסיסיים ביותר שעוברים משקיעי נדל”ן ולהרגיש אותם על בשרי.
התחלתי להשקיע כמו שאני אוהב, בכסף קטן, גם אם באזור לא נחשק, כדי להכיר את הדרך, לדעת איך זה עובד ובעיקר, לא לפחד (מהפחד). והיום אני מרגיש כאילו עברו שנות אור מאז התחלתי להשקיע בארה”ב. על זאת ועוד בפרקים הבאים!
שבוע מלא השראה לכולכם!