לא תמיד צריך להיות בעשייה

#יזםהשבוע אלירן אמיתי #פוסט2
במהלך הקורס, אחרי שלמדנו איך לבחון אזורים להשקעה, נוצרו קבוצות שהשקיעו באותם אזורים.
החלטתי להתמקד ברנטלים באינדיאנאפוליס ובאופן טבעי חיפשתי אנשים לעבוד איתם, כי זה הרגיש לי יותר בטוח להתחיל את התהליך הזה עם עוד מישהו ואז הצטרפתי לקבוצה של 5 אנשים מהקורס שבחרו גם להתמקד גם באותו שוק.
כיאה לתלמידים מצטיינים ומפוצצים במוטיבציה, התחלנו להתקשר למתווכים, להצטרף לקבוצות פייסבוק של האזור, לשמוע פודקאסטים על אינדיאנאפוליס, לכתוב פוסטים בביגר פוקטס ועוד ועוד… והייתה תחושה של הרבה עשייה.
אבל עם זאת, די נשארנו במקום.
אחרי תקופה שראינו שאנחנו תלויים בתיאום לו”זים של 6 אנשים ושזה מעכב אותנו, החלטנו להתפצל לשתי קבוצות.
בהתחלה כדי לעשות לעצמנו סדר, דיברנו בעיקר עם מתווכים בשביל להכיר את האזור, למדנו את החוזה הסטנדרטי דרך טמפלייט של חוזה ריק וראיינו חברות ניהול.
כשהתחלנו לחפש נכסים, היינו מנתחים את הARV לאורכו ולרוחבו (עוד לפני שהגשנו הצעה) ומבקשים מהמתווכים להגיש הצעות על 70-80% ממחיר השוק במנותק מהמחיר המבוקש ובגלל שבאותה תקופה השוק היה של מוכרים (בקטע לא סביר), הרבה מתווכים גיחכו ואמרו לנו שאנחנו חיים בסרט כי אפילו הצעות של אנשים שמגישים 30K ו50K מעל המחיר המבוקש לא מתקבלות.
בנינו לנו מערכת למעקב אחר נכסים פוטנציאלים עם כל הפרמטרים החשובים עם הערות מפורטות עוד לפני שהגשנו עליהם הצעות. וכל פעם שאחד מאיתנו מצא עסקה פוטנציאלית, היינו מחכים לדעתם של שאר השותפים בשביל שנגיע להסכמה שמתקדמים (וגם אז לא תמיד היינו יודעים אם להגיש הצעה או לא ולפעמים זה היה מתמסמס) ובשוק כזה חם באותה תקופה, זה היה בזבוז זמן יקר (כי כמה שעות/יום אחרי הנכס היה כבר תחת חוזה של מישהו אחר).
בנוסף לזה לא קבענו לעצמנו כשותפים מטרות משותפות לטווח ארוך שינחו אותנו, במחשבה שזה בסדר לפעם ראשונה לקנות קודם כל נכס ביחד בלי יותר מידי תכנונים קדימה ולראות אם השותפות הזאת באמת עובדת.
לא הגדרנו באופן חד משמעי באיזה סכום אנחנו רוצים לקנות נכס, איזה תשואה תגרום לנו להיות או לחדול מעסקה וכמה כסף כל שותף יביא לשולחן.
אז אומנם התחושה שאנחנו ביחד בתהליך ושיתוף הידע אחד עם השני גרמו לנו לעשייה ובאמת הייתה הרבה עשייה כי כשאני גולל בקבוצת ווטסאפ להתכתבויות ישנות אני אפילו לא מצליח להגיע להודעות הראשונות שכתבנו שם, אבל העשייה הייתה סביב המטרה ולא לכיוונה – עשינו פעולות שיקלו עלינו לכשתגיע העסקה, אבל לא פעולות שיביאו לנו את העסקה.
איש חכם אמר לי פעם “אל תלך לקנות בגדי ספורט לפני שאתה מתחיל לעשות ספורט”.
אני חושב שיש הרבה משקל לסוג העשייה שלנו כשיש מטרה מול העיניים וכל פעולה צריכה להיות בתזמון המתאים כדי להיות יעילים ולא לבזבז זמן בייחוד כשנדל”ן זה לא הדיילי ג’וב.
איך אתם נמנעים מעשייה שלא לכיוון המטרה?
איך אתם מחלקים את הזמן כשהנדל”ן זה לא העבודה היומיומית שלכם?

Related News Real Estate Entrepreneurs

Responses