פוסט היכרות
שלום לכולם, שמי יולי מתתיהו ואני שמח לכתוב כאן השבוע, לשתף בדרך שעברתי ובתובנות שלמדתי.
לפניי שאני מתחיל, חשוב לי להגיד משהו. אני הולך לספר כאן בצורה אותנטית את הדרך שלי. אני לא מתיימר לדעת יותר ממישהו כזה או אחר, או שהדרך שלי היא הכי טובה או נכונה. אני פשוט הולך לרשום פה דברים מהחוויה האישית שלי, ומקווה שמי שיקרא, יקח לפחות משהו אחד מזה. אני לא ממש מהאנשים שכותבים פוסטים בפייסבוק, אבל מרגיש שגם את זה צריך לעשות מדי פעם 
אני בן 33 מתל אביב, נשוי ל Liah Avisar שחלקכם אולי מכירים וביחד אנחנו נשארים ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי למצוא את העסקאות הכי טובות בשוק שאנחנו עובדים.
אני יכול לכתוב פוסטים שלמים על איך זה לנהל זוגיות ביחד עם שותפות עסקית, אבל זה כבר לפעם אחרת.
שנינו מנהלים עסק הולסיילינג, כשאנחנו חיים ומתגוררים בארץ, וביחד עם פרטנר שגר בפלורידה סגרנו מאות עסקאות הולסייל מאז שיצאנו לדרך ב2020.
את האמת, נדל”ן אף פעם לא היה החלום שלי, ואם להיות כנה גם עכשיו הנדל”ן עצמו הוא לא מה שמעניין אותי. אלא האנשים שאני עובד איתם, הפיצוח בלסגור כל עסקה, והאתגר בלגרום למוכר לבחור בך מכל האחרים במחיר שמתאים לשני הצדדים. ללכת לראות בתים ושיפוצים לא מלהיב אותי בכלל. לדבר עם מוכר, להבין את הסיפור שלו ולמה הוא רוצה למכור, זה כבר מושך אותי הרבה יותר.
אני לגמרי בנאדם של אנשים.
נדל”ן הוא עולם כל כך גדול, שכל אחד יכול למצוא את הנישה שמתאימה לו ואת הדברים שהוא אוהב לעשות.
אז איך הגעתי לזה?
גדלתי כמושבניק, במושב קטן ליד רעננה, וכשהתחלתי להתבגר תמיד ידעתי שאני לא רוצה ללכת אחריי הזרם. מגיל צעיר התחלתי להקשיב למנטורים למיניהם ולפתח לאט לאט הבנה, שיש מסלול אחר לגמרי ממה שלימדו אותנו, שהוא ציונים טובים בבית ספר- תואר- עבודה טובה.
ידעתי והבנתי שאני רוצה לעשות משהו שאני אהנה ממנו, שאגיע לעבודה כל יום ואוהב את מה שאני עושה ולא רק בגלל שאני צריך לעבוד. חלק גדול מהזמן שלנו אנחנו עובדים, ותמיד ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שיש לי תשוקה אליו, ואני רואה בו הנאה ברוב הגדול של הזמן.
הסיפור שלי עם הנדל”ן התחיל במקרה לגמרי.
אחריי כמה שנים של עבודות כאיש מכירות בתחום ההשמה, הרגשתי מיצוי וחיפשתי שינוי. אמא שלי סיפרה לי שחברה שלה Orit Nachtomi Gordon מארגנת כנסים של מנטור אמריקאי שמגיע לארץ, רוברט שמין אחד, והם מחפשים אנשי מכירות. שמעתי פעם על הרוברט שמין הזה בעבר, וזו הייתה נראה לי הזדמנות מעניינת.
יצרתי קשר עם אורית, והיא הזמינה אותי לכנס שלו שקורה בדיוק עוד שבועיים.
אני הייתי בטוח שאני מגיע לראיון עבודה(אורית חשבה אחרת), ולא ממש הבנתי מה קורה ולמה לא מתייחסים אליי, אז פשוט ישבתי והקשבתי.
ושם הרגשתי משהו שלא הרגשתי הרבה זמן. הייתי מרותק לכל מה שאמרו שם, והרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אני רוצה להצטרף לפרויקט איקס. לא יודע איך להסביר, אבל פשוט הרגשתי שזה מה שאני צריך לעשות. תחושה פנימית חזקה שמצאתי מה שחיפשתי כל כך הרבה זמן.
טסתי לטיול של חודש במזרח, וכשחזרתי הצטרפתי לפרויקט איקס גם כתלמיד, וגם כאיש מכירות, או כמו שאורית אמרה לי אז בזמנו “הלכת לחפש אתונות ומצאת מלוכה”.
אבל כשהתחלתי את הפרויקט, הדברים לא הלכו לפי התכנון. מה בדיוק קרה? כל זה בפוסט של מחר..
Responses