תתעלמו מהכותרת – כתבה מרתקת שמתארת מגמת שטחי מסחר בארצות הברית, מתארת את נטיית…

תתעלמו מהכותרת – כתבה מרתקת שמתארת מגמת שטחי מסחר בארצות הברית, מתארת את נטיית ליבם של בני ה-30 בסגנונות מגורים, מסבירה למה אמזון לא איום מצד אחד ומצד שני למה בארה”ב היא מתאימה רק לחלק מהאוכלוסיה.
בקיצור, מזמן לא נהניתי כל כך מכתבה בנושא.

“השדרה החמישית רק תמשיך להידרדר”

המילניאלס צורכים יותר שירותים מחפצים, קניונים בארה”ב מתרוקנים ומותגים סוגרים סניפי דגל במנהטן • נינה קמפלר, מומחית לנדל”ן מסחרי שיעצה לסטארבקס, ראלף לורן וסמסונייט,…

קישור לפוסט המקורי בפורום נדל”ן ארצות הברית בפייסבוק – עובד במחשב שולחני (לצפייה בפוסט יש להיות חברים שאושרו לפורום)

את התגובות המקוריות לפוסט ניתן לקרוא בתחתית דף הפוסט הנוכחי באתר או בקישור לפוסט בפייסבוק וכמובן שאתם מוזמנים להצטרף לדיון

• תודה Amit Eshet מעניין מאוד לקרוא.
• מתרבים הדיווחים על סגירות של חנויות במנהטן, כולל סניפי דגל. עד כמה המצב חמור שם?
  “שלושת פרוזדורי הקניות המרכזיים של ניו יורק, לפני שהדאון טאון נהיה כל כך פופולרי, היו השדרה החמישית, שדרת מדיסון וטיימס סקוור. המספר שמדווחים כעת הוא ששיעור השטחים הפנויים עומד על 20%, אבל למעשה אני חושבת שזה לא משקף את המציאות. המשמעות היא ש־20% מהחנויות ריקות, אבל בהרבה שטחים פועלות חנויות פופ־אפ, או שהן מאוכלסות על ידי דייר שרוצה לצאת ומנהל משא ומתן עם בעל הבית שלו, או שהוא נמצא בהליכי פשיטת רגל. כשהרשויות בניו יורק מדווחות על מספר כזה, המשמעות היא שהמספר האמיתי גבוה הרבה יותר. אבל אף אחד לא רוצה לפרסם את המספר האמיתי”.
• המילניאלס דוחים את גיל הנישואים ואת רכישת הבית ומעדיפים להתגורר בשטח קטן יותר בעיר. הם לא רק קונים פחות נעליים, סוודרים ותיקים, הם קונים פחות ספות, כלים ומכשירי טלוויזיה, ולא קונים מכוניות”. כתוצאה, לדבריה, הרבה מאוד עסקים הופכים להיות קהילתיים. “ניקח למשל צעיר בן 28 שעובד שעות מטורפות. במגורים קהילתיים הוא לא צריך להוציא כסף על שטחים מיותרים. הוא יכול לקנות אוכל, להתעמל, להסתפר, הכל באותו מקום. זה הגיוני מאוד ומקל על החיים”.

  פרויקט המשרדים, הקמעונאות והמגורים הדסון יארדז שנחנך לאחרונה במנהטן. השילוב הזה של דיור, עבודה, בידור, זה המודל העתידי?
  “התשובה היא קרוב לוודאי כן, לפחות בטווח הנראה לעין. ראשית, הפרויקט הזה חדש, רענן ומרגש. אז אפשר לומר שזו רק ההתחלה, אבל יש סביב זה הרבה יותר התרגשות מאשר שני פרויקטים חדשים אחרים — קניוני ווסטפילד וברוקפילד בדאון טאון. הפרויקט תוכנן ביסודיות. הם עשו עבודה נפלאה באכלוסו בחברות מרגשות. אבל זה חדש, וצריך עדיין לחכות ולראות. בהנחה שהקמעונאות תשמור על חיותה, זה המודל הבא. קונספט עשוי היטב, ידידותי לשופינג, עם מסעדות נפלאות”.

  גם רשת סטארבקס, לקוחת עבר שלך, עוברת מהפכה ומתמקדת בשינוי חוויית הלקוח. לאן פניה מועדות?
  “סטארבקס זו חברה חכמה מאוד. הם לימדו את האמריקאים להוציא כסף על משהו שהיה להם כמעט בחינם בבית. בעבר, נשארנו בבית בשביל הקפה ויצאנו לעשות קניות. היום אנחנו עושים קניות מהבית ויוצאים כדי לשתות קפה.

  הסביבה שם מאוד ידידותית ואף אחד לא יזרוק אותך גם אם תשב כל היום על כוס קפה אחת. למעשה, אפשר לומר שהרעיון של ‘וויוורקינג’ התחיל שם. בכך שאתם מאפשרים לזרים לשבת סביב שולחנות, וכולם שולפים את הלפטופים שלהם, ואולי מחליפים כרטיסי ביקור, נראה שסטארבקס היו אחראיים במידה מסוימת להיווצרות הטרנד, גם אם באופן בלתי מכוון”.