ההבדל בין קורלציה לסיבתיות, ואיך זה קשור להשקעות שלנו?אהלן חברים, ממשיך בפוסטים …

ההבדל בין קורלציה לסיבתיות, ואיך זה קשור להשקעות שלנו?אהלן חברים, ממשיך בפוסטים ...
ההבדל בין קורלציה לסיבתיות, ואיך זה קשור להשקעות שלנו?
אהלן חברים, ממשיך בפוסטים עם טיפים והמלצות למשקיעים, והיום אני רוצה לדבר על הבחנה חשובה בין שני מונחים סטטיסטיים – קורלציה וסיבתיות, ולדון בחשיבות ההבחנה הזאת בכל הקשור בהשקעות.
רבים מהמשקיעים שיוצא לי לשוחח איתם או שאני נתקל בפוסטים שלהם גם בפורומים השונים, עושים לפעמים היקשים לא מדויקים בין סיבה ותוצאה, ולכן מגיעים, לא פעם, למסקנה שגויה בקשר להשקעות שלהם.
כשמדברים על התרחשויות שקרו במציאות נתונה, צריך להבחין בין קורלציה לבין סיבתיות.
קורלציה משמעה שקיים מתאם, או התאמה, בין אירוע א' לבין אירוע ב'. למשל, ירד גשם והיה קר בחוץ. כלומר, עצם העובדה שירד גשם כשהיה קר בחוץ, לא אומרת שירד גשם בגלל שהיה קר בחוץ, אלא זה פשוט מראה שיש קשר חיובי ביניהם, התאמה מסוימת. כש-א' קורה גם כנראה ב' יקרה.
סיבתיות היא קשר של סיבה ותוצאה. בסיבתיות המילה הרלוונטית היא מילת ה-בגלל. למשל, לא ירד גשם סתם כשהיו עננים בשמים, אלא ירד גשם בגלל שהיו עננים בשמיים.
רבים מכירים את ההבחנה הזאת לפי המשפט המוכר – "גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום" (שהסאבטקסט הוא שגם אם הוא צודק פעמיים, אין זה אומר שהוא לא מקולקל, משום שאולי זו רק קורלציה ולא סיבתיות).
ואיך כל זה קשור להשקעות? פשוט משום שמשקיעים רבים, בעיקר משקיעים מתחילים, מקישים באופן אוטומטי קשר של סיבתיות בין שני מאורעות, ולא קורלציה, גם כאשר יש רק קורלציה ביניהם.
לשם המחשה, שיזם מסוים הקים פרויקט והפיק למשקיעים תשואה מעולה של 10% לשנה. האם ניתן להסיק מכך בהכרח שהיזם הוא מוצלח? לכאורה, תשואה של 10% היא תשואה טובה מאוד, אבל למעשה, זאת הסתכלות חלקית מאוד על הסיפור.
התשובה לשאלה אם מדובר ביזם מוצלח, תלויה בשאלה אם ההצלחה של אותו יזם היא קורלטיבית לשוק או שקיימת כאן סיבתיות אמיתית. אם, למשל, ההשקעה בוצעה בשוק שעלה 10% באותה שנה, אז גם אם ההשקעה הזאת עלתה 10% אין מדובר בבשורה מיוחד. זה נראה כקורלציה בלבד, ואי אפשר להסיק דבר חיובי יוצא דופן על היזם (אפשר להסיק בעיקר שהוא לא "פקשש"). כמובן שהדבר עוד מקבל משנה תוקף אם השוק עלה 15% באותה שנה, כשאז ודאי שאי אפשר לזקוף ליזם הצלחה בכלל (אפשר היה פשוט לרכוש נכס ולשבת בשוק בלי להיכנס להרפתקאה יזמית, ולהצליח יותר).
אם, לעומת זאת, השוק עלה פחות באותה שנה, אז אכן אותו רכיב של עלייה עודפת ייוחס כהצלחה סיבתית ליזם הספציפי. למשל, אם השוק כולו עלה 6% והוא הצליח להפיק 10% על ההשקעה, אז יש כאן קורלציה של 6% וסיבתיות של 4% תשואה עודפת שאפשר לזקוף ליזם.
כמשקיעים, אתם צריכים לדעת "לנקות את רעשי הרקע" להבחין בין שני ההיבטים הללו – קורלציה וסיבתיות – ולהתבסס רק על היבטים סיבתיים לצורך החלטת ההשקעה שלכם.
איך מנקים את רעשי הרקע ומתייחסים להיבטים סיבתיים בלבד?
צריך לבצע "בידוד משתנים". כלומר לבודד את המשתנים בהשקעות שמציעים לכם ולבדוק אותם אחד אחד. למשל, אם מספרים לכם על השקעה קודמת שהניבה תשואה גבוהה, בדקו כמה יתר השוק עשה באותו זמן. אם היזם שמולכם מספר על רקורד עשיר של הצלחות, בדקו האם הוא פעל גם בתקופה שבה השוק כולו ירד ולא רק עלה (למשל אם הוא שרד תקופות משבריות בשוק), וכיוצא באלה.

קישור לפוסט המקורי בפייסבוק – עובד במחשב שולחני (לצפייה בפוסט יש להיות חברים שאושרו לפורום)

Related News Real Estate Entrepreneurs

Related Articles

התמודדות עם לחצים ושינויים בעולם הנדל״ן

מה הולך קבוצה יקרה? אז השבוע אני נכנס לנעליים הגדולות של ״יזמי השבוע״, מודה לליאור על הבמה. אז בכמה מילים עליי ועלינו, אני בעלים משותף של חברת סייפטינט, פועלים בשמונה שנים האחרונות באורלנדו, פלורידה כסוכנות נדל״ן למשקיעים מקומיים ומשקיעים רחוקים. השבוע אתחיל עם פוסט מעט שונה מהתכנים הרגילים שלי, הנושא הוא התמודדות עם לחצים ושינויים…

המקלות:

#יזם השבוע אדם אשכנזי #פוסט4 בפוסט הקודם, סיפרתי על בניין שרכשתי בן 4 יחידות, על הדיירים שם שלא שילמו שכירות, על שתי חברות ניהול שפיטרתי,…

Responses