פוסט הכרות דימה וזינוביץ׳ יזם השבוע

#יזםהשבוע דימה וזינוביץ׳ #פוסט1

היי לכולם, אז אני דימה וזינוביץ׳ (עד לא מזמן הייתי וזנובאץ׳ אבל חצי מהעולם לא ידע לבטא את זה אז עשינו את חיי כולם קלים ושינינו), בן 32, נשוי בדיוק אתמול חגגנו 4 שנות נישואים, + בן אחד והשני בדרך.

אז את מערכת היחסים שלי עם נדלן התחלתי תכלס לפני כ 6 שנים בזכות אמא שלי שדי לחצה,

אבל אחזור רגע כמה שנים אחורה כדי להביך איך בכלל הגעתי לזה ולמה.
ראשית כל אגיד תודה לאבי שהציע לי את ההזדמנות הזו למרות שרבות חשבתי על זה ולא ידעתי בכלל מה אוכל לחדש ולכתוב על התהליך שלי והאני מאמין שלי לאנשים שעושים את זה כבר שנים ואני כל פעם רק לומד ולומד.

ועוד יותר התרגשתי מהמעמד כשאבי ביקש להקדים קצת כי התבטל לו משהו והוא ישמח אם אוכל להקדים, בתור מי שאוהב אתגרים אמרתי נלך על זה.

אז נחזור רגע קצת אחורה,

עד לא מזמן בכללי לא קראתי לעצמי יזם, תמיד הסתכלתי על חבר׳ה שמתעסקים בבנייה, בפרויקטים ענקיים וכל חברה הייתה ״יזמות  בע״מ״, ומה לי ולזה תכלס?,

אבל אם השנים הבנתי שלהיות יזם זה לא ההגדרה או איך שאתה קורא לעצמך, אלה משהו שנמצא בתוכך כל הזמן, זה ההרגשה הזו שפתאום באמצע שאתה בארוחת ערב עם אשתך צץ לך רעיון משוגע ככ שאתה לא מפסיק לחייך וחייב לשתף אותה!, ועם כמה שהיא לא מבינה מה לעזאזל קשור עכשיו להתחיל לייבא משהו שהיא לא שמעה עליו בחיים או שבאמצע גידול ילד חדש וקורונה אתה מחליט לטוס לשבועיים למקום הזוי בארה״ב שגם אם הייתי טועה בטיסה לא הייתי נוחת שם, וכל זה רק על מנת ״להכיר את השטח״.

להיות יזם זה הרצון ליצור, ולעשות, הצורך הזה שאתה לא יכול לשבת בשקט וחייב להיות כל הזמן בעשיה ולתת למחשבות ולדמיון שלך לקחת אותך לאן שרק תרצה .

אז אחזור רגע אחורה,

כשהייתי בן 15 התחלתי לצלם, היה לי מצלמת פילם שחבר של ההורים הביא לי מתנה וככ התחלתי שצילמתי פשוט הכל, למדתי לפתח לבד, להכיר את הצמצם, העדשה האהובה עליי, הפילם, ממש הכל.

בהמשך קנו לי מצלמה דיגיטלית זולה ואיתה צילמתי כל פעם מה שרק יכולתי, עם השנים כבר ראיתי את עצמי מרוויח מזה פה גרוש, שם עוד מה מאות שקלים, למרות שלהורים רוסים היה קשה לקבל שהבן שלהם לא הולך להיות עורך דין או רופא או משהו שהם יוכלו תכלס להתגאות בו, היה לי חשוב ללכת בדרך שלי והדרך כללה גם המון בעיות והמון כאב ראש בשבילהם.

מפה לשם בגיל 21 שהשתחררתי מהצבא (ששם שירתתי כצלם צבאי שתכלס לא באמת עשינו מדי) החלטתי שאני הולך אחרי החלום, וזה להתמקד בצילום עיתונאות, התחלתי לדבר עם אנשים, להגיע להפגנות, ולהכיר את ״הסצנה״ של צלמי העיתונות בארץ על מנת להתחבר, והיות ותמיד אהבתי והאמנתי בלהתחבר לאנשים, לא לקח הרבה זמן והתחלתי לצלם עבור מעריב ו NRG שאיתם עבדתי עוד לפני וצילמתי כל אמן גדול שביקר בארץ והופיע החל ממדונה, מטאליקה, אוזי, סקורפיונס,ליידי גאגא ועוד.

אבל זה אף פעם לא הרגיש זה לגמריי, התחלתי לצלם בהפגנות מאחורי הגדר, של ערבים, יהודים ולהתחבר לקבוצות שלהם. שמאלנים, ימניים, כל מי שרק היה מוכן לתת לי להקשיב לו ולספר את הסיפור שלו, הייתי שם עם המצלמה והאוזן הקשבת.

כבר בגיל 20 תוך כדי הצבא ביליתי כחודש יום יום במקלט של פליטים בדרום תל אביב ותיעדתי את העליה והקשיים שלהם והקליטה (זה היה בדיוק תחילת הגל הגדול ועוד לא ככ הבינו מה לעשות ואיך להתייחס אליהם).

התחלתי להתקדם ולא אתחיל לפרט כי אפשר לדבר רק על זה שעות, צילמתי בגבול עזה, בכפרים ערביים, בהפגנות שירו לידינו, שזרקו עלינו אבנים, גז מדמיע (אין כמו לנשום בצל כדי להעביר את ההרגשה הנוראית) ועבדתי עם כמה וכמה סוכנויות צילום בארץ וברוסיה.

אף פעם לא עניין אותי הפן הכלכלי והכסף המועט שהיו משלמים לי על כל צילום שכזה שהתפרסם בעשרות מקומות ואף פעם ממשיכים להתפרסם,

בגיל 21-24 כשאתה גר אצל ההורים ולא צריך לדאוג לדברים מסביב זה קל, עם הזמן הקמתי עסק לצילום חתונות קיים ופעיל עד היום, עסק לצילום ושיווק לעסקים ועבדנו עם כמה מהחברות הגדולות בארץ, ועסק ייבוא של מוצר חשמלי כלשהו,

ואני מת על זה, מת על היכולת שלי לדבר עם אנשים, להתעסק במכירות, בשיווק ולנהל אנשי צוות ולדעת תכלס אני יכול לנשום בשקט כי הולך לנו מעולה.

אבל איפשהו שם בגיל 26 אמא שלי שכבר אז עבדה בחברת נדלן ויזמות בארץ התחילה להנחיל לי מידע ומחשבות על לקנות דירה, כמו בערך כל הורה במדינת ישראל.

בתור מי שגדל בלוד והכיר כל סוג דירה קיימת שם, בגיל 27 בערך קניתי את הדירה הראשונה שלי, בגלל שהכרתי את השכונה, האזור, המחירים וכו, קשה זה לא היה ועם קצת הון והרבה זמן שהשקעתי ומאות דירות שבדקתי קניתי דירה ראשונה להשקעה, דירת דופלקס שמגיעה מחולקת מהקבלן, עשינו שם קצת שיפוץ וגרנו בדירה התחתונה (3 חדרים) ויכולנו להשכיר את הקומה העליונה בקלות, מה שכיסה לנו את עלות המשכנתא וגרם לי לאט לאט להבין עד כמה אני נהנה מזה.

תמיד ידעתי שאני אוהב את זה ומתישהו ארצה להתעסק בזה והינה אחרי כמה שנים החלטתי לעשות קורס השקעות נדלן בארה״ב עקב הרבה חברים שהכרתי וראיתי שהשקיעו ומשקיעים בארה״ב, מפה לשם התחילה קורונה, 98% מהקורס לא עשו עם זה כלום וה2 אנשים היחידים שהמשיכו זה אני ועוד חבר שאנחנו בקשר ועובדים כל הזמן על עסקאות עד היום ונשארנו בקשר מעולה.

הקורונה עשתה את שלה ו3 עסקים שממחזור של 5 ספרות בחודש לסגירה מוחלטת של להתקיים ממענקים ומחשבות על העתיד גרמו לי רק לרצות את זה יותר.

מפה לשם בעזרת מנטור הצלחתי לקבל כיוון, רכשנו מאז כמה דופלקסים באזור אוהיו, למדתי מזה חברות ניהול בארה״ב ואיך לנהל אותם, למדתי מזה דיירים בעייתיים (למרות שכבר שהתעסקתי איתם בארץ ומהניסיון שלי, זה קשה פי 3), ומזה מנטליות אמריקאית, לאחר הנכס הראשון שקניתי כרטיס וטסתי לשבועיים על ״ללמוד ברגליים״, האמנתי בזה מאוד עוד כשהייתי משקיע בארץ בכמה דירות שיצא לי להחזיק ולעזור לחבר׳ה לקנות, והאמנתי בזה גם בארה״ב, במהלך השבועיים האלה באוהיו ראינו עשרות בתים, הכרתי המון אנשים שאיתם אני עובד ופועל עד היום ובעיקר חשבתי על מה הלאה.

לאחרונה בגלל הניסיון שלי במכירות (בכל זאת עסק של צילום חתונות שמגיע בממוצע ל100-120 פגישות מכירה בשנה ) והאהבה שלי לדבר ולהקשיב לאנשים,

הגעתי להתעסק בהול סלינג באזור אוהיו, אומנם אנחנו יחסית חדשים בהול סלינג אבל כרגע בכמה חודשים בודדים הקמנו צוות שכולל 4 עובדים , ושותפה מקומית שעוזרת לי המון .

סגרנו על חוזה דופלקס מדהים שבדיוק היום יש בו OPEN HOUSE ובניין בן 6 יחידות שבתקווה יצא למכירה כבר השבוע ועוד כמה סינגלים שאנחנו מחכים לשווק.

יצרנו מערך שבסופו של יום קודם כל הוא בשביל הפורטפוליו שלנו ורק אז על מנת לשווק לקהל הרחב,

אז חפרתי קצת ומקווה שלהבא אכתוב קצת פחות, אז מה יהיה לנו השבוע,

חשבתי על מה לא אמרו כאן ומה אני יכול לחדש,

אדבר קצת על תוכנית עבודה, על איך בונים תכלס תוכנית ריאלית ולא רק זורקים רעיונות ״הכנסה פסיבית״ כמו הרבה מקומות שראיתי,

נדבר קצת על מכירות, איך מתחברים תכלס לאנשים שלכם, איך בוחרים את תוכנית ההשקעה הנכונה לכם,

נדבר קצת על עסקאות, על עסקאות מעולות, על בלתמים בדרך, ועל איך לשלב את כל זה עם ילדים משפחה ועסק נוסף.

אנסה לכתוב קצת מהניסיון האישי שלי, ולעניין מפוסט לפוסט, ואז נוכל להיפרד כחברים ואם מישהו יקח לפחות משהו אחד לעצמו מהפוסטים שלי וזה ישנה משהו בעשיה שלו, אני את שלי עשיתי ?