מה הזיז את הנוחות שלי?

#יזםהשבוע דקלה אסולין #פוסט2

אתחיל בכך שעצם כתיבת סדרת הפוסטים הזו היא יציאה מאזור הנוחות שלי ביג טיים!

אבל אם למדתי משהו בחיים, זה שהדברים הכי טובים יוצאים לי דווקא כשאני מעיזה. ולכן אני כאן, בניגוד לאינסטינקט הטבעי שלי, כותבת 6 פוסטים בשבוע אחד 😊

אני חושבת שהרבה לפני שהפכתי ליזמת, לפני שהפכתי אפילו למשקיעה, הייתי צריכה לאמץ את ההבנה שכדי שאוכל לחיות טוב, לדאוג לעתיד של המשפחה שלי ולהוריד את הרגל מהגז אני חייבת לשנות דיסקט.

גדלתי בחצור הגלילית – עיירת פיתוח בצפון עם נוף פסטורלי ואויר הרים (וזהו פחות או יותר), בבית בלי “גב כלכלי” ובלי הרבה אפשרויות להתפתחות אישית.

כל מה שהכרתי היה הרבה תקרות זכוכית שמעטים זכו לפרוץ.

אבל כבר מגיל צעיר מאד גיליתי שכשאומרים לי שאי אפשר, אני הופכת את ה”אפשר” לספורט אולימפי.

אז עשיתי כל מה שיכולתי כדי לשבור את תקרות הזכוכית, אחת אחרי השניה.

והן בהחלט התנפצו להן…, עשיתי תואר ראשון במשפטים, התמחות באחד המשרדים המובילים בתחום הבנקאות, שם גם המשכתי מספר שנים כעורכת דין, על הדרך צברתי השכלה של 4 שנות לימודי שמאות מקרקעין בטכניון (למה לא, שיהיה), ובהמשך עברתי לעבוד במערך אשראים מיוחדים בבנק אגוד, ודי מהר התברגתי בתפקידי ניהול.

באמת האמנתי שהשגתי הכל. משכורת טובה, קריירה ויציבות תעסוקתית והמון חברים טובים ואהובים שהיו חלק מהנוף היום יומי שלי במקום העבודה.

והיה לי נוח מאד. נוח כזה של כלוב זהב…

אבל ככל שהשנים עברו והשקעתי ימים ארוכים מדי בהשגת המטרות המקצועיות שלי, הבנתי שאני דורכת במקום במימד הכלכלי. פול גז בניוטרל.

מעבר לאובדן הכמעט מוחלט של החופש האישי שלי והקדשתו למעסיק שלי, הבנתי שלא אוכל לדאוג כך לעתיד הכלכלי של הילדים שלי ולתת לכל אחד מהם נקודת פתיחה כלכלית טובה בחיים.

והרי העתיד של הילדים זה מה שדוחף אותנו, נכון?

אז בדיוק בנקודת צומת בקריירה כשניסיתי להבין לאן אני הולכת ולאיפה אני רוצה להגיע ובייחוד איך לייצר עוד הכנסה בלי להיתפס שוב לשגרה מטורפת, פגשתי יזמית נדל”ן שהכירה לי את עולם השקעות הנדל”ן בארה”ב.

בפעם הראשונה אולי בחיי המקצועיים החלטתי לעצור והבנתי שה”נוח” מעכב ומגביל אותי .

ולמרות שזה היה עולם חדש ואפילו קצת מבהיל, בהיותי חובבת אתגרים (וסופר הישגית – ראו ספורט אולימפי לעיל) חברתי לשרי שותפתי, שהיא בכלל אחות על מלא כבר שנים ועו”ד מומחית נדל”ן, וביחד הסתערנו על ארה”ב (טוב, על סינסינטי אוהיו) ועשינו פליפים מדהימים.

בשנים האחרונות אנחנו בונות את תיק הנכסים המניבים שלנו במילווקי שמייצר לנו הכנסה שוטפת ואנחנו מגדילות את ההון בהתמדה.

במקביל לבניית הפורטפוליו שלנו התחלנו לפני כשנתיים וחצי לעזור למשקיעים לייצר כסף מהשקעות מניבות ובינתיים בלי לשים לב (לא באמת 😊), יש לנו ולמשקיעים שלנו כמה עשרות דלתות במילווקי.

כששרי ואני מנהלות את שיחות העומק שלנו על נדל”ן ועל החיים (3-4 פעמים ביום, בקטנה), אנחנו תמיד אומרות שאם היינו יודעות, כשהכרנו בלימודי המשפטים לפני הרבה הרבה שנים (המספר המדויק שמור במערכת), את מה שאנחנו יודעות היום ומעיזות כבר אז, במקום לבזבז את הזמן במירוץ העכברים, היינו היום נחות על איזה אי עם מוחיטו ביד בזמן שהכסף עובד בשבילנו.

אבל אז, אנחנו גם נזכרות שבלי הדרך שעשינו, על כל האתגרים והמהמורות בה ובלי לדחוף את עצמנו כל פעם למים העמוקים, לא היינו מי שאנחנו היום.

כתבו לי בתגובות – מה הטריגר שהוציא אתכם מאזור הנוחות לעולם השקעות הנדל”ן?

נתראה מחר 😊