בואו נדבר על הצד הלא מדובר של עולם הנדל”ן.

#יזם_השבוע David Levy
#פוסט5

הכיף של אחרי פרויקט נדל”ן.
קודם כל, בשבילי יש את הריגוש של לקחת פיסת אדמה שהיא שוממה כמו ארוחה בלי בשר ולהפוך אותה למשהו מיוחד. הכיף האמיתי מתחיל כשאנשים עוברים לגור בפרויקט. פתאום, היצירה שלך היא לא רק ערימה של בלוקים וקרמיקה, היא קהילה חיה ונושמת. אתה סוג של אמן יזמי, אם יש דבר כזה, אבל במקום קנבס – אתה משתמש בבטון והרבה מאוד זיעה (הרבה לא יודעים, אבל בלוקים מוחזקים בעיקר ע”י זיעה של יזמים. המלט זה תרמית)
שאתה מסיים אתה מתחיל לראות כל מיני דמויות מסתובבות – הבחור ששכח שחולצה זו גם אופציה, הגברת שתמיד מתלוננת על הרעש, וכמובן, השכן הקרינג’ שבוהה מהחלון. כולם רקמה אנושית אחת גדולה.
זה לא רק הדמויות שהופכות את הנדל”ן למהנה – זה הרעיונות שאתה מעלה במהלך הבנייה. אתם אולי חושבים שאתם סתם בונים פרויקט, אבל אז אתם מבינים שאתם יכולים להוסיף מחסן, חנייה אפילו פינת ליטוף. אוקיי, אולי לא פינת ליטוף, אבל אתם מבינים את הרעיון. החלק הטוב ביותר הוא כשאתה רואה את הרעיונות האלה מתעוררים לחיים ולמעשה עושים את ההבדל ולך יש סיפור לספר על כל פינה וכל קיר בפרויקט.
יש קסם אמיתי שקורה כשאתה רואה איך היצירה שלך מקרבת בין אנשים. לפני שבנית את הפרויקט, זה היה רק אתר שומם. אבל עכשיו, זה מקום שבו אנשים באים לצחוק, לצעוק, לנהל שיחות וליצור זיכרונות. זה כאילו שאתה יוצר עולם קטן בתוך עולם, וזו הרגשה די גזעית.
עכשיו, אם אתם הטיפוסים הקשוחים, ואתם לא בקטע הלאבי-דאבי של רקמה אנושית וחיבוק עצים, תדעו שגם לכם יש מקום (שאנחנו אוהבים אותכם כמו שאתם) ושהחלק המספק מכולם הוא הידיעה ששינית את התמונות ב- Google Earth. כן, כן, כשמסתכלים למטה מהחלל, אפשר לראות את המבנה שבניתם. זה כמו להשאיר את החותם שלך על העולם, אלא שבמקום לגלף את שמך בעץ, אתה שם אותו ב- Google Earth. וזה הולך להישאר שם עוד הרבה שנים. זו פיסת ההיסטוריה הקטנה שלך, קפואה בזמן לנצח נצחים.
עד כאן על הצד הלא כל כך מדובר של עולם הנדל”ן – הכיף שאחרי הפרויקט. הדמויות, הרעיונות והצחוק. אה, והעובדה שאתם מונצחים ב-Google Earth.
בתמונות – שומרים על העצים ו”מגלפים” את השם על הקרקע עם הרבה עצים אחרים….????‍♂️