איך (פור דה סייק) מתחילים?

#יזםהשבוע דן שמעוני

#פוסט2

את.ה רוצה משהו. אני יודע את זה..

יש משהו שממש בא לך לעשות.

וזה כבר תקופה שבא לך לעשות את זה אבל שמת בצד. לבנתיים. מורכב, קשה, מאתגר או סתם מפחיד. זה כרגע בצד.

שמת את זה בצד כי למה עכשיו?

למה עכשיו ולמה שזה יצליח. למה עכשיו ואיך עכשיו. ואיך מחר?

לא ידעת איך.. אז אמרת – טוב, לא עכשיו.

אז בואו נברר את האיך.

הרי זה משהו שבא לך לעשות.

יכול להיות נדל”ן, נכס, עסק, תחביב, קורס או שעון יד.

ביום הולדת 25 שלי התחלתי ללמוד נדל”ן.

ערב לפני כתבתי ביני לבין עצמי חוזה.

בחוזה כתבתי שגם אם זה לא הולך, אני דבק בנדל”ן במשך 5 שנים. לא משנה מה.

פיזית.

חוזה עם חתימה, תאריך, נקודות יציאה. חוזה אמיתי שנמצא אצלי במגירה.

אז איך מתחילים?

מתחילים בהתחייבות.

זה לא שמתחילים בלהבין איך להתחיל (!!)

זה לא שמתחילים בלמדוד את הצעדים לעבר היעד, את הסיכונים.

זה לא שמתחילים בללמוד את התחום.

מתחילים בהתחייבות. ואח”כ מבינים איך להשיג אותה.

זה לא שאתה לומד ואז מנסה ואז אם מצליח אתה מתחייב.

את קודם מתחייבת – ואז לומדת איך להגיע לאן שאת רוצה להגיע.

למעשה, השאלה של “איך להתחיל” היא הפוכה לגמרי.

או באנגלית “how to start”.

זה צריך להיות “start to how”. תתחילו, ואז תבינו איך.

אז התחלתי והרווחנו הרבה מאוד כסף בשנה הראשונה. הרבה מזל, הרבה שכל.

ואז היו עסקאות שכבר השקעתי עליהן כל כך הרבה זמן, וגם כסף ואנרגיה ומשאבים וקשרים (אוח הקשרים) והן לא קרו בסוף. והתסכול, והסימני שאלה ורציתי לפרוש. אבל מה נעשה, אני על חוזה. חוזה עם עצמי.

ובעסקה שאחרי זה שוב, הקושי הזה צף לי. והשקעתי הפעם פי כמה משאבים.

אבל אני על חוזה, עם עצמי. ואני קונה אותה בחמישי הקרוב יחד עם קבוצת משקיעים.

אתם יודעים את המספרים, אני מניח. ואתם יודעים את הסיכונים, אני מקווה.

המשחק הפנימי ביני לבין עצמי הוא המתכון שלי להצלחה. וכשהוא מסונכרן – ומחויב – הכל נהדר.

כי אנחנו הרי כאן, לטווח הארוך. והשאלה היחידה היא – האם נצליח להישאר בבריכה גם בעוד 5 שנים, 10 שנים, 30 שנים? ניפגש שוב מחר. מתרגש לקרוא את התגובות שלכם. שתפו בהכל.