מָבוֹא

שלום לכולם, קוראים לי עמית שלפר, בן 25, מתל אביב.

# יזם השבוע פוסט 1 

השבוע אני לא אדבר רק על פליפים, יזמות ורנטלים,

אלא בעיקר על חבר’ה צעירים

שמחפשים את “הדבר הזה שהם רוצים לעשות בחיים”

ולא תמיד יודעים איך או מאיפה להתחיל.

מקווה שהפוסטים האלו השבוע יתנו קצת השראה .

קופץ רגע אחורה לגיל 21.

השתחררתי משירות בנח״ל בתקופת הקורונה.

בסוף הצבא תוך כדי שמירות בחברון הייתי מפיק מסיבות בתל אביב,

ביום השחרור נכנסתי כשותף לניהול בר בתל אביב.

המשכתי כמה שנים עמוק בתוך חיי הלילה.

לקראת הסוף די מציתי את התחום של החיי לילה, הרגשתי די אבוד ומדוכא שאני לא יודע מה אני באמת רוצה לעשות בחיים.

במקביל לעבודה חסכתי כסף במטרה לקנות דירה בישראל.

הסתכלתי בבאר שבע ואשקלון,

אבל הבנתי שאני לא רוצה להתחייב לנכס עם תזרים שלילי,

בטח לא כשאני עומד להתחיל לימודים ולגור בתל אביב 

אז ויתרתי על זה.

באתי מבית שבו ללמוד זה חובה.

אצלנו כולם עם תואר אחד לפחות.

עשיתי שלושה פסיכומטרי, נרשמתי לאוניברסיטת תל אביב,

והלכתי בדרך שהכרתי כי אני בן 23

וזה מה ש״אמורים״ לעשות בשלב הזה.

חצי שנה לפני תחילת התואר טסתי למזרח

שם החבר הכי טוב שלי לא הפסיק לחפור

שאני חייב לעשות קורס ולקנות נכס בארה״ב.

האנגלית שלי הייתה על הפנים ואמרתי שאין מצב שאני עושה את זה,

אבל הוא שכנע אותי שזה טוב ובסוף הלכתי על זה .

חזרתי לארץ, עשיתי קורס,

ובאוקטובר חודש לפני תחילת הלימודים טסתי לארה״ב.

קניתי נכס ראשון, ואז עוד אחד.

ובגדול? ממש התאהבתי.

היזמות, לגרום לדברים לקרות,

הלמידה האינסופית והעבודה עם האנשים התחברתי לזה בטירוף.

חזרתי לארץ והתחלתי ללמוד,

אבל לא הרגשתי שאני מממש את עצמי.

סבלתי בשיעורים.

אחרי שלושה חודשים הבנתי שזה לא זה.

עזבתי את התואר ושמתי אולאין

על מה שאני באמת אוהב לעשות (הנדל״ן)

ועל כל מה שבא עם הבחירה הזאת 

נדבר בהמשך השבוע.