#יזםהשבוע פוסט חמישי דובי דובי דוברמן נתחיל מזה שאם אתם יודעים מי הוא דובי…

#יזםהשבוע פוסט חמישי דובי דובי דוברמן נתחיל מזה שאם אתם יודעים מי הוא דובי…


#יזםהשבוע

פוסט חמישי

דובי דובי דוברמן

נתחיל מזה שאם אתם יודעים מי הוא דובי דוברמן אתם זקנים לפחות כמוני. לאילו שלא יודעים מי הוא, ישנם סרטונים שלו ביו טיוב. שווה לראות ולחייך. אז מה קשור דובי לנדל”ן? כלום. זו הייתה הדרך שלי למשוך את תשומת לבכם לנושא של זהירות.

זה הפוסט הכי “שלילי” שלי אז תסלחו לי, אבל הדברים צריכים להאמר.

סיכון תמיד יהיה. בהשקעות אני מתכוון. בנדל”ן כמו בחיים תמיד משהו יכול לקרות ותמיד קיים אלמנט סיכון ומי שמספר לכם אחרת או שלא יודע על מה הוא מדבר, או שהוא משקר לכם. שתי הסיבות הן מספיק טובות על מנת לוותר על העסקה. זו פשוט לא המציאות. לא תמיד גם אפשר להתכונן לזה. אבל אפשר לצמצם את הסיכון ואם אפשר עדיף לפעמים לא להכנס לזה מההתחלה.

הסיכונים הרגילים כולנו מכירים: לא לקנות מעל המחיר בשוק, לוודא את מצב הבית בצורה טובה וכיו”ב. זה הוזכר ודוסקס מאות פעמים ואני מודה שלא בא לי להיכנס לזה שוב. אני אנצל את ההזדמנות להאיר על סיכונים פחות ברורים, ואני אגלה לכם סוד, מוכנים? אלה הסיכונים מהסוג היותר מסוכן. והם בדר”כ מתחבאים בניירת. עמוק בניירת. זו שלאף אחד לא בא לקרוא.

עכשיו אני לא עורך דין, ואני ממליץ תמיד להתייעץ באנשיי מקצוע (ראיתם איך כיסיתי את הת%*& שלי? The american way) אבל הניסיון עושה את שלו. אז נתחיל. אני אתרכז בשלושה שבעיניי הם השלושה הכי “פופולאריים”.

1. לחץ – בעיניי לחץ זה המקור מספר אחד לתקלות. במיוחד לחץ של זמן. זו הסיבה שאני לא חותם אף פעם על עסקאות time is of the essence ( עסקאות שזמן הסגירה מוגדר באופן מוחלט) לדוגמא. אנחנו בעסק שזמן נע בו לאט, אז כשיש לחץ זמן מבחינתי זה מיד דגל אדום. כמובן שיהיה מי שיקפוץ ויגיד “אבל אם אתה מוצא עסקה טובה צריך מהר מהר”. נכון. לא לזו הכוונה. הכוונה ללחץ שאין בו הגיון, כמו להעביר כסף לפני חוזה – סיטואציה אמיתית שמשקיע שדיבר איתי נתקל בה לפני מספר ימים. או להתחייב לסגור עסקה ביום מסויים. מה אם תהיו חולים? או לא מוכנים? או אלף ואחד דברים אחרים שיכולים לקרות? אז המלצה שלי, מלחיצים אותכם, בטח כשאתם בהתחלה, תוותרו. תבוא עוד עסקה.

2. חוזים – חוזים לא נועדו לעסקאות שהצליחו. כן חשוב שהם יהיו, אבל הם נועדו בעיקר לעסקאות שהתחרבנו. שהיחסים נהרסו, שהכסף הלך. כשלא בא לכם יותר. כשקרה משהו לא צפוי. קל לשבת לחלק מיליון דולר, הרבה יותר קשה לחלק חוב של חצי מיליון דולר. את זה אף אחד לא רוצה לקחת על עצמו. העניין הוא שאף אחד לא ממש רוצה לחשוב על זה. בטח לא בהתחלה כשכולם באופוריה, אבל זה בדיוק הזמן. למה?כי דברים קורים כל הזמן. זה לא עניין ל “לחשוב שלילי”. תחשבו חיובי כמה שבא לכם, מומלץ אפילו, רק תזכרו שיש צד אחר. אז תוודאו טוב טוב שברור בחוזה מה קורה כשהדברים לא נעים בכיוון שרציתם או כמו שחלמתם. מי מנהל את הפרוייקט/בניין במקרה של הפסד? האם אפשר להחליף אותו? לאן עובר הכסף ומי מאשר העברת כספים? כל כמה זמן אתם מקבלים דיווח על ההשקעה? דברים כאילו. הכל, טוב ורע, צריך להיות ברור, כתוב וחתום. ולא, לחיצת יד לא נחשבת “חוזה”.

3. ביטוח – כאן אני בעיקר פונה לחבר’ה של הפליפים ובנייה. משקיעים, יזמים ואלה שחולמים להיות כאלה. נושא ביטוח לעסקאות הללו, לפחות פה בניו יורק, הוא נושא מסובך ויקר. הייתי מוודא טוב טוב מה החוק באזור בו אתם פועלים. למעשה רוב חברות השיפוצים בניו יורק, גם אילו שרשום להם בגדול על הואן שהם “עם רישיון ומבוטחים” הן לא. **לא שאין להם ביטוח, יש להם, רק לא את הביטוח הנכון. לא מאמינים לי? תתקשרו לסוכן ביטוח או עו”ד המתמחה בביטוחים לבנייה ותשאלו.** הנושא כל כך מורכב שאני אפילו לא אנסה להסביר אותו, רק אומר שאם אתה יזם ולקחת קבלן בלי ביטוח נכון אתה יכול למצוא עצמך אחראי אישית לתשלום פיצויים לפצוע. אם הפציעה רצינית, שלא נדבר חס וחלילה מוות, זה יכול לקבור אותך ואת העסקה. אם אתם משקיעים בעסקה כזו אני ממליץ להיעזר במישהו חיצוני שיבדוק עבורכם את הנושא על מנת להגן על כספכם. אני יכול להגיד לכם שאף פעם משקיע לא שאל אותי על העניין. המקסימום היה שנשאלתי “אתה מבוטח?” והתשובה “כן” הספיקה. נחמד וקל עבורי, אבל טעות מצידו. נושא הביטוח כל כך יקר שיכול להפוך עסקה ללא כדאית, זה גורם לאנשים לעגל פינה בעניין. ראיתי את זה קורה הרבה יותר מידי פעמים, אז דיר באלק.

טוב נו, אני לא יכול לסיים באווירה שלילית, אז משהו חיובי. רגע, אני אחשוב על משהו. קפה ואני חוזר.

(מוזיקת רקע)

חזרתי. אם אני אי פעם מגיע לבקר אותכם אז טסטר צ’ויס בלי סוכר או קפה שחור. אבל בחייאתק, לא בוץ.

איפה היינו? משהו לא קשור אבל חיובי. שנסיים עם חיוך.

בין כל הדברים שעשינו, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, החיבוקים הפתיעו אותי הכי. כאשר השוק היה בתחתית של התחתית לאחר הקריסה הגדולה כולם היו מיואשים. מעטים ראו אור בקצה המנהרה, ואנשים רבים איבדו את כספם, עבודתם וביתם. בשלב הזה חלק גדול מהעבודה היה לעזור לבעלי בתים בכינוס נכסים למכור את הבתים. לרוב הם לא קיבלו כסף בכלל ולפעמים סכום סימלי. ממש לאבד הכל. עצוב. ואז התחילה תופעה שהפתיעה אותי. כשהיינו מגיעים לסוף הסגירה הם היו מחבקים אותי. בפעם הראשונה זה ממש הפתיע אותי. לקח לי שניה. העול שהשתחרר לאחר שנים של לחץ וסבל גרם להם להיות אסירי תודה והם הביעו את זה בחיבוק. זה היה נחמד, כיף שקרה וחוויה חיובית שנשארה איתי עד היום.


קישור לפוסט המקורי בפורום נדל”ן ארצות הברית בפייסבוק – עובד במחשב שולחני (לצפייה בפוסט יש להיות חברים שאושרו לפורום)

את התגובות המקוריות לפוסט ניתן לקרוא בתחתית דף הפוסט הנוכחי באתר או בקישור לפוסט בפייסבוק וכמובן שאתם מוזמנים להצטרף לדיון

Related News Real Estate Entrepreneurs

Responses