בעקבות שיחה/ אימון אתמול בערב עם אחד המתאמנים שלי:…
בעקבות שיחה/ אימון אתמול בערב עם אחד המתאמנים שלי:
מדברים על ליזום עסק חדש.
הוא אומר כן אני עובד על זה אבל "אין לי ביטחון עצמי"
וואלה אני אומר – לאף אחד אין. גם לי לא.
נשמע מוזר לא?
מי שמכיר אותי יגיד שיש לי המון ביטחון עצמי.
אז למה אמרתי לו את המשפט הזה? שאין לי ביטחון עצמי.
סתם כדי לעודד אותו?
לא.
זה נכון במידה מסוימת שיש לי הרבה ביטחון עצמי.
אבל רק בדברים שכבר עשיתי. לעשות עוד מאותו דבר יש לי ביטחון מלא.
ולשמחתי עשיתי המון דברים עד עכשיו אז יש לי ביטחון עצמי בהרבה דברים.
אבל מה עם הדברים חדשים שאני עושה, הגדולים יותר ויותר, המאתגרים יותר והמסובכים יותר, והלא ידועים עד הסוף?
שם אני חוזר לחוסר ביטחון עצמי וככה כולם. תזכרו – כולם. לא רק אתם. כולם.
אפשר לקרוא לזה חוסר ביטחון, או חשש, או פחד, או רתיעה, או לחץ. לכולם יש את זה.
אבל כשאני רוצה לגדול, אני עושה דברים מחוץ לאזור הנוחות שלי.
יוזם דברים.
אומר כן לדברים.
מנסה דברים.
מאתגר את עצמי.
נותן לאחרים לאתגר אותי.
תזכרו שכל מי שעושה משהו מחוץ לאזור הנוחות עושה את זה בלי ביטחון עצמי מלא. תמיד יהיה פער בבטחון עצמי בדברים שלא עשינו עדיין לדברים שכבר עשינו.
בשביל מישהו אחד זה לקפוץ מהשקעה של מאה אלף דולר להשקעה של מליון ואחרי זה ל10 מליון.
ובשביל מישהו אחר זה לקפוץ מלשיר במקלחת ללשיר בבמה פתוחה ואחרי זה להופיע במועדון ואחרי זה אולי בפסטיבל. כל צעד, לצעד הבא, הוא מפחיד.
ולמישהו אחר זה יכול להיות לצאת לדייט
או להכין הרצאה
או להרים טלפון לבקש טובה
או להגיד מה הוא חושב
לאלה שחושבים – "אה להוא יש הרבה ביטחון עצמי אז ברור שהוא מרים את העסק הזה, אבל לי אין הרבה ביטחון עצמי."
זה בשבילכם:
שמעתי כבר מהרבה אנשים מצליחים וגדולים את המשפטים האלו:
* אתה יודע כשחתמתי על החוזה ההוא תכלס רעדו לי ה__________
* כשעליתי על הבמה הייתי בשוק אבל עשיתי את זה.
* הייתי במשא ומתן והגשתי הצעה שרציתי אבל לא הגיונית, הזעתי שם, ותכלס – קיבלו אותה!
* כשהתחלתי את הפרויקט לא היה לי מושג איך אני מסיים אותו.
* עשינו את ההשקה של המוצר למשקיעים וכולם אמרו לא. אתה יודע איך הרגשתי?
אני ממליץ לכולם ללכת עם הדברים שלכם, ולזכור שהפחד זה חלק מזה, להמשיך ללכת למרות הפחד.
אחרי כמה זמן, מה שהיה מפחיד כבר לא מפחיד.
ואז?
עושים משהו יותר מפחיד
גם היותר מפחיד נהיה שוב רגיל וכבר לא מפחיד…
וככה ממשיכים ומתקדמים.
מוציאים את עצמכם מאזור הנוחות.
צעד אחר צעד.
כל אחד בהתאם לאזור נוחות שלו, ואז היציאה מהאזור הזה שוב ושוב.
הרבה אנשים שיכולים לפרוש מהעבודה שלהם לא פורשים כי האתגר זה כיף, הפחד זה כיף, העשייה, היציאה מאזור הנוחות.
לכל בן אדם בעולם, לא משנה כמה הוא מוצלח במשהו ומנוסה, תמיד יש את השלב הבא, ובשלב הזה הוא שוב חוזר לחוסר ביטחון.
תודה שקראתם, ומקווה שתעשו את הצעד שלכם, משהו שאתם רוצים, ותזכרו שלכולם זה קשה.
ההבדל הוא לא בין מי שקשה לו למי שלא.
אלא בין מי שמחליט שאם הוא פוחד זו סיבה מספיק טובה לא לעשות.
לבין בין מי שמחליט לעשות משהו למרות שהוא פוחד.
מי אתם הולכים להיות?
לבן אדם בתמונה (אני) יש ביטחון עצמי או אין?
עכשיו אתם יודעים את התשובה.
כן בדברים שאני מכיר ????
תמונה על ידי האחד והיחיד, חבר טוב, וצלם אדיר: שחר ליבני
קישור לפוסט המקורי בפייסבוק – עובד במחשב שולחני (לצפייה בפוסט יש להיות חברים שאושרו לפורום)
פוסט יפה מאוד..
רבדים רבדים האדם הנפלא הזה!!!
פוסט נפלא