פוסט #1: נעים להכיר

#יזםהשבוע חררדו ויסבאום #פוסט1

היי, לכולנו לא פשוט להתרכז ביצירת תכנים שאינם קשורים למצב המדינה בתקופה הרגישה הזו, אבל אני סבור שחייבים להמשיך, כי זה חלק מהחוזק של העם שלנו.💪

ובנימה אישית, לא פשוט לי…..יושב לי כבר חצי שעה מול המקלדת. הכנתי לעצמי קפה, מוסיקת רקע נעימה, כל התנאים קיימים, אבל האצבעות מסרבות להתחיל להקליד… ואני אחד כזה שתמיד יש לו מה להגיד…מה גם שאני מרגיש קצת אנלפבט בשלוש שפות (עוד מעט תבינו למה)

ובכל זאת, בואו נתחיל כמו שצריך:

שלום חברים!

נעים להכיר, שמי חררדו ויסבאום. אתם רואים, מתחיל מסובך עם שם ארגנטינאי שובר שיניים (בספרדית כותבים Gerardo אבל את ה-G מבטאים כמו “ח”). רוב האנשים בשלב זה מחליטים שמסובך להם מדי ומדביקים לי כל מיניי כינויים מצחיקים ולפעמים אפילו קצת מעצבנים.

אבל לפני שנמשיך בהכרות, אני רוצה לספר לכם למה אני כאן כדי שתוכלו להחליט אם שווה לכם להמשיך לקרוא את מה שיש לי להגיד. אני עוסק פול-טיים בנדל”ן בארה”ב כבר יותר מ-4 שנים. יש לי מספר נכסים ב-ג’קסונוויל וכבר שנתיים עוסק בהשקעות מולטיפמילי, האחרונה של 32-יחידות. אבל אני מרגיש מומחה לשום דבר, גורו של אף אחד, מודל לכלום. אני פשוט צברתי קצת ניסיון ופרספקטיבה אשר מקווה שיוכלו להוות השראה למי שנמצא צעד מאחוריי או ללמד משהו אפילו קטן למי שנמצא כמה צעדים לפניי, לפתוח את העיניים, לראות דברים מנקודת מבט טיפה שונה. אולי אצליח להגביר את המוטיבציה אצל כמה מהחשדנים והחוששים. אני אכתוב לא רק על נדל”ן אלא גם על מיינדסט וחשיבה ארוכת טווח.

אם הצלחתי לסקרן אתכם והחלטתם להמשיך איתי, אז בואו נכיר.

אז שוב, שמי חררדו, בן 53, נולדתי בבירת ריבת-החלב, הבשר והכדורגל ועליתי לארץ המובטחת עם משפחתי כשהייתי בן 18. אני מלאאאאא שנים בארץ, תעשו חשבון, אבל איך שאני פותח את הפה אני עדיין נשמע כאילו עליתי לארץ לא מזמן. פעם נורא התביישתי במבטא שלי, עכשיו פחות… נשוי בפעם השנייה לקרן (איתה בפעם הראשונה, הבנתם, נכון?). יש לי 4 ילדים, יובי (26) שהתחתנה לא מזמן, עדן (21), עמית (20) מהנישואין הראשונים של קרן אבל מרגישה כמו שלי, וליאמי (10) המשותף של שנינו. חולה על המשפחה שלי!!!

אחרי חצי שנה כרפתן בקיבוץ בזמן שאני לומד עברית באולפן, הצפנתי לחיפה כדי ללמוד במכינה ולאחר מכן הנדסת חשמל בטכניון. כבר אז התחיל לצוף אצלי הדחף היזמי ובזמן הלימודים ניהלתי ותפעלתי ביחד עם חבר את אחד המזנונים במעונות הסטודנטים. לקראת סיום התואר התחלתי לחפש עבודה בתחום שלמדתי. בזמן שרוב החברים התראיינו בחברות גדולות כמו אינטל ו-IBM, אני התקבלתי לסטארט-אפ קטן בתחילת דרכו בשם “גלילאו”. לימים החברה הונפקה בנאסד”ק ולאחר מכן נמכרה לענקית האמריקאית “מארוול”. ביליתי שם 14 שנים בכל מיניי תפקידים, פיתוח, ניהול פיתוח, ואפילו לאחר שסיימתי תואר שני במנהל עסקים בטכניון, נדדתי עד לסיליקון וואלי לשנתיים כדי לעסוק בשיווק.

פאסט פורוורד כמה שנים קדימה, לאחר שנתיים בחברת “צורן” בתור מנהל עסקים, ולאחר מספר מיזמים שאני הקמתי (מוצלחים יותר ומוצלחים פחות) מוצאתי את עצמי בהכי לואו-טק שאפשר: מנהל מיזם לפיתוח עמידון למקלחת לנכים. בשלב מסויים הכסף מההשקאות נגמר, הייתי חייב לסגור את החברה ומצאתי את עצמי נושק ל-50 וללא כיוון להמשך. מלחיץ!

יום אחד, אני מכין סנדוויצים לבית ספר ולעבודה (זה אחד התפקידים שלי בבית) ובחצי אוזן אני מקשיב לתוכנית הבוקר של אברי גילעד שמתנגנת ברקע. באותו בוקר הוא ראיין זוג בשם עמית והגר. הם דיברו על איך להגיע לחופש כלכלי מנדל”ן. לא ממש הצלחתי להקשיב לכל הפרטים אבל משהו ישר הדליק אותי!!! בדיעבד, לולי אותה כתבה, אולי הייתי עוסק עכשיו באפייה או משהו אחר (אולי תבינו למה בהמשך).

קיצר, איתרתי אותם, יצרתי קשר וקבעתי פגישה ביחד עם אישתי. בגדול הם עוזרים לאנשים להיכנס לעולם השקעות הנדל”ן תוך כדי קידום בפרוייקטים של מולטיפמילי. אז זהו, כמו כל דבר שאני נכנס אליו, אני חייב ללמוד אותו לעומק, אבל ממש לעומק. אחרי מלא מפגשים, וובינרים, “אבא עני אבא עשיר” ועוד כל מיני ספרים החלטתי להיכנס כמשקיע פסיבי בשני פרוייקטים: הראשון במישיגן, ארה”ב, והשני בספרד.

במקביל המשכתי ללמוד את הנושא. עד היום אני לא יודע להסביר למה אבל התחום תפס אותי בצורה מטורפת, כמו ששום תחום אחר לא עשה לי את זה בעבר. מהר מאוד הבנתי שה”פסיבי” פחות מתאים לי ואני רוצה להיות אקטיבי, הכי אקטיבי שאפשר!

מפה מתחיל להיות מעניין אבל תצטרכו להמתין לפוסט הבא, תישארו איתי!

נ.ב. בכל יום אספר בסוף הפוסט משהו אישי שלא קשור לנדל”ן כדי שתכירו אותי קצת יותר ואולי תבינו את הרקע למה שאני מספר לכם.

אספר היום שאני לא ארגנטינאי טיפוסי: לא אוכל הרבה בשר ולא רואה כדורגל. אם כבר בשר, מעדיף בהרבה המבורגר טוב או נקניקיות על פני אסדו. לגבי כדורגל, כמובן שהמונדיאל קדוש אבל חוץ מזה, לא צריך להתלהב. לאחרונה הבן שלי בן ה-10 הצליח לסחוב אותי קצת לתחום ואפילו הלכנו לראות שני משחקים בסמי עופר 🙂

Related News Real Estate Entrepreneurs  

חברות נדל”ן נבחרות

Responses