“אל נא תחתוך את החבל כל עוד אתה יכול להתיר את הקשר.” ~ פתגם הודי

#יזםהשבוע יהב שפינרד #פוסט4

כמשקיע נדל”ן וכמי שמלווה משקיעים, אחת התובנות העמוקות ביותר שלי על השקעות הגיעה דווקא מההפלגות הארוכות באוקיינוס השקט.

בתפקידי כסגן מפקד סטי”ל, הייתי רגיל לקצב מטורף – מעל 70 פקודים, משימות מבצעיות, והטלפון שלא מפסיק לצלצל. ואז הגעתי לאוקיינוס – שם הכל השתנה. 

אין קליטה, אין שיחות, אין התראות. פתאום אתה נכנס למוד של זרימה איטית שבו כל יום מרגיש כמו נצח. צ’קליסט המשימות היומי שלך מצטמצם עד כדי כך שמצאתי את עצמי מחלק משימות פשוטות כמו גזיזת ציפורניים – ידיים היום, רגליים מחר… כי מה כבר נעשה מחר?

מה זה לימד אותי על השקעות?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאני רואה בקרב משקיעים (במיוחד בשוק ההון, אבל גם בנדל”ן) היא עודף פעילות. בדיוק כמו בהפלגה ארוכה, לפעמים הדבר הנכון ביותר הוא פשוט… לא לעשות כלום.

כמה דוגמאות מהשטח:

– משקיעים שכותבים בתוכנית העסקית “להחזיק בדירה 7 שנים” ומוכרים אחרי 3

– קפיצה מהזדמנות להזדמנות במקום להתמקד ולהתמיד

– חוסר סבלנות שמוביל להחלטות פזיזות

לכל פעולה יש מחיר – הן מנטלי והן כלכלי. גם אני, שחי את שוק הנדל”ן ופוגש עשרות עסקאות בחודש, לימדתי את עצמי שלפעמים הדבר הנכון ביותר הוא פשוט להמתין בסבלנות.

כמו שאמר וורן באפט – “אנחנו לא צריכים להיות יותר חכמים מכל השאר, אנחנו צריכים להיות ממושמעים יותר מכל השאר”

אז הנה התובנה שלי אחרי 13 חודשי הפלגה והמון שנות ניסיון בנדל”ן: סבלנות היא לא רק מידה טובה, היא אסטרטגיית השקעה. 

ההזדמנות תגיע, ואם כבר הגיעה – אל תמהרו להזדמנות הבאה. יכול להיות שהרכבת עוד לא הגיעה לתחנה הסופית.

בתמונות: אני מתרשם מהסבלנות של פסלי המואיז באיי הפסחא ובצד השני מנצל הזדמנות להרצות ל400 איש בכנס על נדל”ן