פוסט היכרות:

שלום לכולכם, אתחיל בכך שזה כבוד גדול עבורי לכתוב בפורום הזה, ואני מתרגש לחלוק איתכם את המסע שלי לעולם הנדל״ן, מקווה שאוכל לתרום לכם במשהו אם בידע, אולי השראה אולי בכוח, ואולי שילוב של כל השלושה.

אז קוראים לי לאון, מכרמיאל במקור, בן 39 נשוי למורן ויש לנו 2 בנים מדהימים יהלי (בן 5), וריי (בן 3). אנחנו חיים בפלורידה באזור פורט לוטרדייל, כ-40 דקות ממיאמי.

אם תהיתם לגבי השם, לאון זה קיצור של לאוניד. וכמו כל ילד סובייטי מבית טוב, המסלול שלי לעולם האקדמאי היה סלול, ואחרי הצבא התחלתי תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת בראודה. בלימודי התואר סבלתי מכל רגע, ובאותם רגעים לא יכולתי לשאת את המחשבה שאני הולך להעביר את חיי מאחורי שולחן, ברומן מתמשך מול מסך מחשב, בשביל משכורת קבועה ועוד שמישהו ינהל אותי ויכתיב את סדר יומי (היום רק לאישתי יש את הזכות הזו).

כמובן שאין בזה פסול, זה פשוט לא היה בשבילי…

תמיד אהבתי אנשים שחושבים מחוץ לקופסא, כאלו שהצליחו בדרך שלהם.

אני יוצא מנקודת הנחה שרובכם הגדול (אם לא כולכם) קרא את הספר-״אבא עשיר, אבא עני״ ובמבט לאחור, אפשר להגיד שהספר הזה שינה את חיי.

אני קראתי אותו אחרי הצבא, וידעתי כבר אז שאני רוצה הכנסה פאסיבית, ולהפוך לאיל נדל״ן.

לאחר סיום השנה הראשונה לתואר, הקפאתי את לימודיי וטסתי לארה״ב למכור מוצרי ים המלח. אחרי 3 חודשים חזרתי משם אחר, שונה, מודע יותר לאפשרויות, וכמובן מסונוור לגמרי מאמריקה. עמוק בפנים ידעתי שאת התואר שלי אני כבר לא אסיים. סחבתי עוד סמסטר ופשוט קמתי ועזבתי, ממש ככה באמצע השיעור.

לא ידעתי לאן פניי מועדות, לא ידעתי איך אני אעשה את זה, אבל ידעתי שאני לא יכול להמשיך לבזבז את חיי וללכת כנגד הרצון האמיתי שלי.

והפחד, הפחד מהמחשבה שאתבונן לאחור ואתחרט בערוב חיי, על שלא העזתי להגשים את חלומותיי, הניע אותי, הניע אותי בכוח גדול מאוד- להעז!

כך המסע התחיל…

בפוסטים הקרובים אחלוק איתכם חלקים מהמסע שלי, ההתמודדויות, ההקרבה, השיעורים הכואבים, וגם ההצלחות וכמה קיצורי הדרך.

ברכות!