פוסט מבוא

#יזםהשבוע פוסט מספר 1

היי לכולם 👋

אני שלי זריהן קוחל, בת 41, גרה במושב שדה ורבורג,

נשואה לברד ואמא ליונתן (15.5) ויולי (12).

הדרך שלי התחילה הרבה לפני הנדל״ן.

בגיל 20 טסתי לטיול אחרי צבא באוסטרליה וניו זילנד.

וכשהכסף נגמר המשכתי עם חברות להוואי, לעבוד במכירות קוסמטיקה.

בדיעבד?

זו הייתה האוניברסיטה הכי טובה שיכולתי לבקש.

שם למדתי איך לנהל משא ומתן, איך לפתח חוסן, איך להבין אנשים באמת ואיך לעבוד קשה, לפעמים 12 שעות ביום ויותר.

וגם עשיתי אחלה כסף תוך כדי שגרתי במקום הכי יפה בעולם. 

שם גם פגשתי את Barad Zrien – בעלי, השותף שלי לחיים ולעסקים.

במקביל התחלתי לימודי משפטים באוניברסיטה בהוואי,

והעסק שלנו התחיל לצמוח.

פתחנו רשת חנויות, עברנו לעמק הסיליקון בקליפורניה, ובהמשך הרחבנו את הפעילות שלנו גם לשוק האסייתי.

בתוך כל זה נכנסנו לעולם הנדל״ן דווקא בישראל.

רכשנו קרקעות ובתים, השתתפנו במכרזים ובכינוסי נכסים,  עשינו פליפים וחלק מהנכסים השארנו כהשקעה מניבה.

אחרי לא מעט שנים בארה״ב,

עלה הרצון לחזור לישראל ולגדל כאן את הילדים.

היינו הרבה על הקו (בעיקר ברד),

והיינו נחושים לפצח את הנוסחה – לגור בישראל ולהרוויח בדולרים .

במקביל לעבודה על הקו ולפעילות הנדלנית שלנו בארץ, ניסינו גם השקעות באירופה (ברצלונה).

בברצלונה בהתחלה זה היה נראה טוב. שוכרים, הכנסות, יציבות…

אבל אז הגיע המבחן האמיתי.

שוכרים שהפסיקו לשלם והפכו לפולשים, תהליך פינוי שלקח כמעט שנה,

התנהלות מורכבת מול שפה, מנטליות ומערכת איטית.

שם הבנתי לעומק:

איכות השקעה נמדדת דווקא כשיש בעיה ולא כשהכל עובד חלק.

בשלב הזה קיבלנו החלטה ברורה:

חוזרים להשקיע במקום שאנחנו מכירים הכי טוב,  ארה״ב.

והפעם נכנסנו דווקא מהכיוון הפחות שגרתי:

התחלנו ברכישת קרקעות דרך מכרזים (Tax Sale).

התאהבנו בזה מהר מאוד.

משם המשכנו להעמיק, ללמוד ולפעול בעוד מגוון אסטרטגיות:

פליפים, רנטלים, BRRRR, קרקעות ועוד.

בנינו פורטפוליו רחב בDFW טקסס מתוך חשיבה לטווח ארוך .

לא “לעשות עסקה”, אלא לבנות יציבות אמיתית.

אני מאמינה שנדל״ן הוא הרבה מעבר להשקעה.

זו דרך לבנות ביטחון, חופש ואפשרויות בחיים.

בשבוע הקרוב אני הולכת לשתף כאן מהדרך שלי 🙂