ממשיכה לשפוך אור על עיצוב בתים לפליפים ככלי מכירתי.…
# יזמית השבוע פוסט 3
ממשיכה לשפוך אור על עיצוב בתים לפליפים ככלי מכירתי.
בעצם זה כלי על סף ההיפנוטי כשהתוצאה הינה לקוח קצה מתלהב שליבו נכבש ממראה הבית.
היום רציתי להתמקד בבית שעיצבתי לפי שיטת פרופיילינג
שלמיטב ידיעתי המצאתי ממוחי הקודח ואיך זה יכול לעזור כשמעצבים לפליפים
כשפגשתי את רחל לקוחתי המדהימה שבדיוק קנתה בית בירושלים במגדלי הולילנד הידועים לשימצה, אמרתי לה ממש כמו מגדת עתידות צועניה מעל לכוס קפה:
“אני רואה אותך בזהב”.
היא מיד נעתרה לפרופיילינג
הינהנה בהתלהבות גורפת וכמעט התעלפה מאושר.
שינסנו את מותנינו וכיסינו את הבית שהיה לפני זה דוחה כמו בציור אילוסטראציה, בשלמת זהב ענוגה.
יכלתי לעשות קופי פייסט עם זאנר העיצוב הזה ולכסות בו את כל בתי המגדלים.
זה הטעם של פחות או יותר מרבית חתך האוכלוסיה שמתגורר שם ולכזו נראות הם משתוקקים.
אני מאמינה שלכל דג יש את הפיתיון האקסלוסיבי לו וישראל ממש ברורה לי על בוריה:
אני יכולה לשבת פחות מחמש דקות עם אדם ובמרבית המקרים ישר אדע איזה ז’אנר עיצוב יעשה לו את זה.
משם אני כמובן דוחפת לעבר עיצוב יותר נועז ועז ממה שהלקוח יכל לדמיין.
מקווה שכשאגיע בבוא העת (מותנה במצבי הבריאותי) לארהב אצליח לפענח מהר מהו הטעם של האמריקאים בסביבה עליה אני מפוקסת
אני לא מדברת על טעם שטחי גנרי, אלא להכנס לרובד העמוק של ההשתוקקות.
ברור לי שכשמגיעים לבית מדהים פעולת הרכישה הופכת לmust have ממצב של nice to have.
את התגובות המקוריות לפוסט ניתן לקרוא בתחתית דף הפוסט הנוכחי באתר או בקישור לפוסט בפייסבוק וכמובן שאתם מוזמנים להצטרף לדיון
מיוחד מאד!