פוסט מספר 3 – קצת על מיינדסט של יזם ומשקיע נדלן..
ישבתי לפני כשבוע בפאנל של יזמים מול קבוצה של אנשים שהתעניינו בעולם היזמות, ואחד מהם העלה שאלה מאוד מעניינת שחשוב לי להקדיש לה פוסט בפני עצמה כי בעיני זה הדבר הכי חשוב ביזמות ובהשקעות לטווח ארוך.
הוא שאל: "מה צריך כדי להיות יזם? האם זה רק לאנשים מסויימים?"
שאלה מעולה.
גם אני, כשרק התחלתי את הדרך, ועוד לא עשיתי עסקה אחת – היו לי הרבה חששות – 'מה לי ולנדלן?' 'האם אני באמת יכולה לקנות/לשפץ בתים במקום שאני לא רואה אותם?' 'אני בכלל מעולם השיווק, מרצה באקדמיה, מה הקשר?'
אבל דבר אחד (או שניים/שלושה) כן היה לי – רצון מאוד גדול ואמונה 'בית אחד אני בטוח אצליח לקנות'.. ממש יכולתי לדמיין את עצמי רוכשת ומשפצת. ממש כמו בטלוויזיה (-: (כן, היה לי גם ערוץ בית +..)
וגם – היה לי (ולמזלי יש לי עד היום) גב של קהילה, של אנשים שעושים את זה ביום יום.
הבחירה שלי היתה – למי אני מקשיבה – למי שלא עשה ומדבר מתוך החששות או למי שכן עשה ומדבר מתוך ניסיון אישי.
אני חושבת שללמוד את הידע/הכלים/המידע – זה החלק הקל. זה טכני, אנחנו לא מפצחים את האטום, ולאורך השנים ראיתי גם צעירים בני 14 שעושים נדלן.
הדבר המרכזי הוא להבין שהכל בראש.
אני מלווה יזמים מתחילים בתוכנית הליווי של פרוייקט X, ליוויתי כבר מעל ל- 100 איש, ואחד הדברים שמרגשים אותי כל פעם מחדש זה כשאנשים עוברים את השינוי התפיסתי. ומהסתכלות על בעיות מתחילים להסתכל על פוטנציאל, בעיקר שלהם. כשלמישהו יורד האסימון והוא קולט שהוא יכול לעשות משהו שבהתחלה נראה לו הכי מפחיד בעולם – והוא מתחיל לעשות ואפילו נהנה מזה – זה סיפוק אדיר.
אני מאוד מאמינה בנדלן, בעיקר בצבירת נכסים וביצירת מקור הכנסה שוטף. אני מאמינה שנדלן זה כלי מעולה לגרום לכסף לעבוד עבורך ולא לרדוף כל החיים אחרי הכסף (מניחה שכולנו כאן עם אותה האמונה). אני מאמינה שההפסד הכי גדול הוא להשאיר את הכסף בבנק ולא לעשות כלום כדי שיעבוד עבורך.
ואני חושבת שכדי להצליח גם כיזם וגם כמשקיע לטווח ארוך צריך את הרצון והאמונה שלאורך זמן הדברים מסתדרים לצד הרוגע והיכולת לא להכנס לפאניקה כשמשהו לא מסתדר (וזה בוודאות יקרה לאורך חיי היזמות וההשקעה). יש בלתמים, יש התקלות, יש תקופות שצריך להשקיע יותר, יש תקופות שדיירים לא משלמים (וזה נכון לכל אזור לא רק בארהב). לא צריך לפחד מזה.
צריך לעשות.
ברור שצריך לעשות את המכסימום כדי להקטין גורמי סיכון, להגדיל באפרים בתוכנית העסקית, אבל חייבים להבין שיש גבול והפתעות יכולות לקרוא.
למשל: טורנדו שהתעלל לי בנכס שעובר שיפוץ לפליפ או דייר שפתאום הפסיק לשלם ולקח לי 5 חודשים להוציא אותו מהנכס. מה אפשר לעשות?
עושים מה שצריך כדי לקדם ולהחזיר את הפליפ/הרנטל לפעולה שיחזור לעשות כסף , נושמים עמוק ולומדים מזה איך לשפר קדימה (למשל – בעקבות הדייר הזה התחלתי ברנטלים לעבוד באזורים שבהם חוקי הפינוי עובדים לטובת בעלי הנכסים וניתן לפנות תוך גג חודש במינימום עלות).
אל תסתכלו כל הזמן על הבעיות, תסתכלו על האתגרים ועל הפתרונות, תסתכלו לטווח הארוך, אל תקחו ללב כל תקלה קטנה, תאמינו שלאורך זמן – הנדלן מתקן את עצמו. תכינו plan b ואפילו plan c
אל תתנו לפחד לנהל אתכם, תהנו מהעשייה.
אני אוהבת לעבוד עם שותפים ועם משקיעים שמבינים את זה, אלו השותפים הכי טובים לדרך.
אם לא מנסים, בוודאות לא מצליחים.
לסיום, מצורף סרטון שאני מאוד אוהבת, וזו גם המנטרה שלי בחיים ובעסקים: במה אתם מתמקדים? זו הבחירה שלכם. ומה שתבחרו לשים עליו את הפוקוס – זה מה שיקרה וזה מה שתראו כל הזמן.
תהנו גם מהדרך וההצלחה תגיע!
אפשר קישור לסרטון?
כתוב יפה
פוסט מעולה מירב… ??????
מי שאומר שהוא יכול ומי שאומר שהוא לא יכול, שניהם בסופו של דבר צודקים.
???
???
סרטון מעולה! אני אראה לתלמידים שלי! תודה!