התרסקות הבורסה של 2008
עקבו אחר ציר הזמן הזה כדי להבין מדוע השוק נפל בנפילה הגדולה ביותר בהיסטוריה
מפולת הבורסה של 2008 התרחשה ב-29 בספטמבר 2008. מדד הדאו ג’ונס ירד ב-777.68 נקודות במסחר תוך יום. עד להתרסקות הבורסה של מרץ 2020 בתחילת מגיפת ה-COVID-19, זו הייתה הנפילה הגדולה ביותר בהיסטוריה.
השוק התרסק, בין השאר, משום שהקונגרס דחה תחילה את חוק היציבות הכלכלית לשעת חירום משנת 2008, הידוע בכינויו הצעת החוק לחילוץ הבנקים. אבל הלחצים שהובילו להתרסקות התפתחו במשך זמן רב.
ב-9 באוקטובר 2007, הדאו הגיע לשיא שלו לפני המיתון ונסגר ב-14,164.53. עד 5 במרץ 2009, הוא ירד ביותר מ-50% ל-6,594.44.
למרות שזה לא היה אחוז הירידה הגדול ביותר בהיסטוריה, זה היה אכזרי.
שוק המניות ירד בכמעט 90% במהלך השפל הגדול. אבל זה לקח כמעט ארבע שנים. ההתרסקות של 2008 ארכה רק 18 חודשים.
הטבלה שלהלן מדרגת את 10 ההפסדים הגדולים ביותר ביום אחד בהיסטוריה של הממוצע התעשייתי של דאו ג’ונס:
ציר הזמן שלהלן מסביר בדיוק כיצד קרתה מפולת הבורסה ב-2008:
2007
מדד הדאו פתח את השנה ב-12,474.52. הוא עלה למרות החששות הגוברים לגבי משבר משכנתאות הסאב-פריים. ב-19 בדצמבר 2006, משרד המסחר האמריקאי הזהיר כי היתרי הבית החדשים של אוקטובר היו פחותים ב-28% מהשנה הקודמת. אבל כלכלנים לא חשבו שההאטה בדיור תשפיע על שאר הכלכלה. למעשה, הוקל להם שנראה ששוק הנדל”ן התחמם יתר על המידה וחוזר לקדמותו.
אבל ירידת מחירי הדירות גרמה למחדלים במשכנתאות סאב-פריים.
עד אוגוסט 2007, הפדרל ריזרב הכיר בכך שלבנקים אין מספיק נזילות כדי לתפקד.
הפד החל להוסיף נזילות על ידי רכישת משכנתאות סאב-פריים של הבנקים. באוקטובר הזהירו כלכלנים מפני השימוש הנרחב בהתחייבויות חובות מובטחות ובנגזרים אחרים.
כשהשנה התקרבה לסיומה, הלשכה לניתוח כלכלי (BEA) תיקנה את אומדן הצמיחה שלה גבוה יותר. היא אמרה כי התוצר המקומי הגולמי של המדינה גדל ב-0.5% ברבעון השלישי. ההערכה הקודמת שלה אמרה שהיא הצטמקה ב-0.5%. נראה היה שכלכלת ארה”ב יכלה להתנער ממיתון דיור ומגבלות הנזילות של הבנקים. הדאו סיים את השנה רק מעט מהשיא שלו באוקטובר, 13,264.82.
2008
בסוף ינואר, ה-BEA עדכן את אומדן צמיחת התמ”ג שלו ברבעון הרביעי של 2007 הוא אמר שהצמיחה הייתה רק 0.6%. הכלכלה איבדה 17,000 מקומות עבודה, הפעם הראשונה מאז 2004 הדאו התנער מהחדשות ונע בין 12,000 ל-13,000 עד מרץ.
ב-17 במרץ התערב הפדרל ריזרב כדי להציל את בנק ההשקעות הכושל, בר סטרנס (Bear Stearns). הדאו ירד לשפל תוך יום של 11,650.44 אך נראה היה שהוא מתאושש. למעשה, רבים חשבו שההצלה של בר סטרנס תמנע זאת. במאי, הדאו עלה מעל 13,000. נראה היה שהגרוע מכל נגמר.
ביולי 2008, המשבר איים על הסוכנויות בחסות הממשלה פאני מיי ופרדי מק. הם דרשו חילוץ ממשלתי. משרד האוצר הבטיח להערכת 25 מיליארד דולר מההלוואות שלהם וקנה מניות של פאני ופרדי. רשות הדיור הפדרלית ערבה ל-300 מיליארד דולר בהלוואות חדשות. ב-15 ביולי ירד הדאו ל-10,962.54. הוא התאושש ונשאר מעל 11,000 למשך שארית הקיץ.
ספטמבר 2008
החודש התחיל עם חדשות מצמררות. ביום שני, 15 בספטמבר 2008, הכריזו ליהמן ברדרס על פשיטת רגל. הדאו ירד ביותר מ-200 נקודות.
ביום שלישי, 16 בספטמבר 2008, הפד הודיע כי הוא מחלץ את ענקית הביטוח American International Group Inc. הוא העניק הלוואה של 85 מיליארד דולר בתמורה להון עצמי של 79.9%, ולמעשה לקח בעלות. ל-AIG נגמר המזומן. היא התקשתה לשלם חילופי ברירת מחדל שהנפיקה כנגד ניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) שנכשלו.
בימים שלאחר קריסת ליהמן, קרנות שוק הכסף הפסידו 196 מיליארד דולר. זה המקום שבו רוב העסקים מחנים את המזומנים שלהם בן לילה. החברות נכנסו לפאניקה, ועברו לשטרות אוצר בטוחים יותר. הם עשו זאת כי שיעורי הליבור היו גבוהים. הבנקים העלו את הריבית כי הם פחדו להלוות אחד לשני. ב-17 בספטמבר 2008 ירד הדאו ב-449.36 נקודות.
ביום חמישי, 18 בספטמבר, 2008, השווקים התאוששו ביותר מ-400 נקודות. למשקיעים נודע על חבילת חילוץ חדשה לבנק.
ביום שישי, 19 בספטמבר, 2008, הדאו סיים את השבוע ב-11,388.44. זה היה רק מעט מתחת לפתיחתו ביום שני.
הפד הקים את ה-Aset-Backed Commercial Paper Money Market Mutual Liquidity Facility. הוא הלווה כסף לבנקים לקנות ניירות ערך מסחריים מקרנות שוק הכסף. הודעת הפד אישרה כי שוקי האשראי הוקפאו חלקית ונמצאים במצב פאניקה.
ביום שבת, 20 בספטמבר 2008, שלחו השר הנרי פולסון ויו”ר הפדרל ריזרב בן ברננקי את הצעת החוק לחילוץ הבנק לקונגרס. הדאו קפץ בסביבות 11,000 עד ה-29.
בספטמבר 2008, הצביע הסנאט נגד הצעת חוק החילוץ. הדאו איבד 777.68 נקודות במהלך המסחר תוך-יום גם השווקים העולמיים נכנסו לפאניקה:
בורסת Ibovespa בברזיל נעצרה לאחר ירידה של 10%.
מדד ה-FTSE של לונדון ירד ב-5.3%.
הזהב הגיע כמעט ל-900 דולר לאונקיה.
הנפט ירד ל-95 דולר לחבית.
כדי להחזיר את היציבות הפיננסית, הפד הכפיל את חילופי המטבעות שלו עם בנקים מרכזיים זרים באירופה, אנגליה ויפן ל-620 מיליארד דולר. ממשלות העולם נאלצו לספק את כל הנזילות לשוקי האשראי הקפואים.
אוקטובר 2008
הקונגרס העביר לבסוף את הצעת חוק החילוץ בתחילת אוקטובר, אך הנזק כבר נגרם. משרד העבודה דיווח כי הכלכלה איבדה כמות עצומה של 159,000 מקומות עבודה בחודש הקודם. ביום שני, 6 באוקטובר 2008, ירד הדאו ב- 800 נקודות, נסגר מתחת ל-10,000 בפעם הראשונה מאז 2004.
הפד ניסה לתמוך בבנקים באמצעות הלוואות של 540 מיליארד דולר לקרנות שוק הכסף. הקרנות היו זקוקות למזומנים כדי לעמוד במטח מתמשך של פדיונות. מאז אוגוסט, כ-500 מיליארד דולר נמשכו משווקי הכסף הפריים.
ג’יי.פי מורגן צ’ייס ניהל את מתקן מימון המשקיעים בשוק הכסף (MMIFF) של הפד. הוא רכש עד 600 מיליארד דולר של תעודות פיקדון, שטרות ומסמכים מסחריים שהגיעו לפירעון תוך 90 יום. 60 מיליארד הדולרים הנותרים הגיעו משווקי הכסף עצמם. אבל הם גם רכשו את הנייר המסחרי מה-MMIFF.
הפד הוריד במהירות את ריבית הפד ל-1%.29 אך ריבית ההלוואות של בנק ליבור נשארה בשיא של 2.58%. הפד גם תיאם חילוץ בנקאי עולמי של הבנק המרכזי.
הדאו הגיב בצניחת 15% לאורך החודש. עד סוף אוקטובר, ה-BEA פרסם חדשות מדאיגות יותר. הכלכלה התכווצה ב-0.3% ברבעון השלישי. המדינה הייתה במיתון.
נובמבר 2008
החודש התחיל עם עוד חדשות רעות. משרד העבודה דיווח כי הכלכלה איבדה 240,000 משרות. באוקטובר. תוכנית החילוץ של AIG גדלה ל-150 מיליארד דולר. ממשל בוש הודיע שהוא משתמש בחלק מהחילוץ של 700 מיליארד דולר כדי לקנות מניות בכורה בבנקים של האומות.
שלושת יצרניות הרכב הגדולות ביקשו חילוץ פדרלי. עד 20 בנובמבר, 2008, מדד הדאו צנח ל-7,552.29, שפל חדש. אבל מפולת הבורסה של 2008 עדיין לא הסתיימה.
דצמבר 2008
הפד הוריד את ריבית קרנות הפד ל-0%, רמתו הנמוכה בהיסטוריה. הדאו סיים את השנה בשיעור מחליא של 8,776.39, ירידה של כמעט 34% בשנה.
2009
ב-2 בינואר 2009, הדאו טיפס ל-9,034.69. המשקיעים האמינו שממשל אובמה החדש יוכל להתמודד עם המיתון עם צוות היועצים הכלכליים שלו. אבל החדשות הכלכליות הרעות נמשכו. ב-5 במרץ 2009, הדאו צנח לתחתיתו של 6,594.44.37
זמן קצר לאחר מכן, תוכנית התמריצים הכלכליים של הנשיא ברק אובמה הפעילה את הביטחון הדרוש כדי לעצור את הפאניקה. ב-24 ביולי 2009, הדאו הגיע למישור גבוה יותר. הוא נסגר ב-9,093.24, והביס את השיא שלו בינואר. לרוב, מפולת הבורסה של 2008 הסתיימה.
אחרי
המשקיעים נשאו את הצלקות הרגשיות מההתרסקות במשך ארבע השנים הבאות. ב-1 ביוני 2012, הם נבהלו בגלל דו”ח משרות של מאי ומשבר החוב של האירו. מדד הדאו ירד ב-275 נקודות. תשואת מדד האוצר ל-10 שנים ירדה ל-1.47. תשואה זו הייתה השיעור הנמוך ביותר מזה יותר מ-200 שנה. היא סימנה שהאמון שהתנדף במהלך 2008 לא ממש חזר לוול סטריט.
ב-2013, הבורסה התאוששה סופית. מחירי המניות עלו מהר יותר מהרווחים, ויצרו בועת נכסים. הדאו המשיך לקבוע שיאים גבוהים יותר עד פברואר 2018. פחדים מאינפלציה וריביות גבוהות יותר שלחו את הדאו לתיקון הארוך ביותר מאז 1961. כמו נפילות רבות אחרות בבורסה בעבר, הוא לא הוביל למיתון.
התיקון הסתיים באוגוסט 2018, והדאו הסתיים ב-2018 ב-23,327.46. ב-2019 הוא קבע שיא של 27,359.16 ביולי. אז הוא החל לרדת עקב חששות לגבי מלחמות סחר שיזם הנשיא דונלד טראמפ.
מתי קרס שוק המניות ב-2008?
ירידת השוק שכללה את ההתרסקות של 2008 החלה שנה קודם לכן באוקטובר 2007. משיא אוקטובר 2007, השוק בילה כמעט שנה בירידה איטית, ואז התרחשה מפולת מניות ב-29 בספטמבר 2008. ההפסדים הללו נמשכו לאורך השנים עד שהם הגיעו לתחתית במרץ 2009.
כמה זמן לקח להתאושש מהתמוטטות המניה ב-2008?
לקח למניות בערך חמש שנים להתאושש מהירידה בשוק שכללה את ההתרסקות ב-2008. מדד הדאו ג’ונס התאושש לשיא אוקטובר 2007 במרץ 2013.
האם שוק המניות יכול להתרסק שוב?
כמובן. שוקי המניות הם שיקוף של מצב הכלכלה והציפיות של אנשים לגבי צמיחה ושגשוג עתידיים. אם מתרחשים אירועים קיצוניים כמו אסון, מלחמה או מגיפה, הם עלולים לגרום לאנשים להיות בפאניקה ולגרום להתרסקות. שפל כלכלי חמור יכול לעשות את אותו הדבר. כתוצאה מכך, קריסות הן חלק קבוע מהשווקים, אם כי נדירות.
Responses