ChatGPT לקח את העבודה שלהם. עכשיו הם מטיילים עם כלבים ומתקנים מזגנים.

טכנולוגיה המשמשת לאוטומציה של עבודות שחורות וחוזרות על עצמן. כעת, צ’אטבוטים של בינה מלאכותית באים אחרי צ’אטבוטים בשכר גבוה.

כאשר ChatGPT יצא בנובמבר האחרון, אוליביה ליפקין, קופירייטרית בת 25 בסן פרנסיסקו, לא חשבה על זה יותר מדי. לאחר מכן החלו להופיע מאמרים על אופן השימוש בצ’אט בוט בעבודה בקבוצות Slack פנימיות בסטארט-אפ הטכנולוגי שבו עבדה ככותבת היחידה של החברה.

במהלך החודשים הבאים התמעטו המשימות של ליפקין. מנהלים החלו להתייחס אליה כאל “אוליביה/ChatGPT” ב-Slack. באפריל היא שוחררה ללא הסבר, אבל כשגילתה שמנהלים כותבים על איך השימוש ב-ChatGPT זול יותר מתשלום לקופירייטר, הסיבה לפיטוריה נראתה ברורה.

“בכל פעם שאנשים העלו את ChatGPT, הרגשתי חסרת ביטחון וחרדה שזה יחליף אותי”, אמרה. “עכשיו בעצם הייתה לי הוכחה שזה נכון, שהחרדות האלה היו מוצדקות ועכשיו למעשה הייתי מחוסר עבודה בגלל AI.”

כמה כלכלנים חוזים שטכנולוגיית בינה מלאכותית כמו ChatGPT יכולה להחליף מאות מיליוני משרות, בארגון מחדש קטקליזמי של כוח העבודה המשקף את המהפכה התעשייתית.

עבור חלק מהעובדים, ההשפעה הזו כבר כאן. אלה שכותבים תוכן שיווקי ומדיה חברתית נמצאים בגל הראשון של אנשים שהוחלפו בכלים כמו צ’טבוטים, שלכאורה מסוגלים לייצר חלופות הגיוניות לעבודתם.

מומחים אומרים שאפילו בינה מלאכותית מתקדמת אינה תואמת את כישורי הכתיבה של אדם: אין לה קול וסגנון אישיים, ולעתים קרובות היא מוציאה תשובות שגויות, שטותיות או מוטות. אבל עבור חברות רבות, הקיצוץ בעלויות שווה ירידה באיכות.

“אנחנו באמת בנקודת משבר”, אמרה שרה ט. רוברטס, פרופסור חבר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס המתמחה בעבודה דיגיטלית. “AI מגיע למשרות שהיו אמורות להיות חסינות לאוטומציה.”

איכות הבינה המלאכותית עלתה במהירות בשנה האחרונה, מה שהוליד צ’טבוטים שיכולים לנהל שיחות זורמות, לכתוב שירים ולהפיק קוד מחשב. ממהרים להכניס את הטכנולוגיה למיינסטרים, חברות עמק הסיליקון דוחפות את המוצרים הללו למיליוני משתמשים ולעתים קרובות מציעות אותם בחינם.

AI ואלגוריתמים הם חלק מעולם העבודה במשך עשרות שנים. במשך שנים, חברות מוצרי צריכה, חנויות מכולת וחברות לוגיסטיקה של מחסנים השתמשו באלגוריתמים חזויים וברובוטים עם מערכות ראייה מבוססות בינה מלאכותית כדי לסייע בקבלת החלטות עסקיות, לבצע אוטומציה של משימות מסוימות ולנהל מלאי. מפעלי תעשייה ומפעלים נשלטו על ידי רובוטים במשך רוב המאה ה-20, ואינספור משימות משרדיות הוחלפו בתוכנה.

אבל לגל האחרון של בינה מלאכותית יוצרת – המשתמש באלגוריתמים מורכבים שאומנו על מיליארדי מילים ותמונות מהאינטרנט הפתוח כדי לייצר טקסט, תמונות ואודיו – יש פוטנציאל לשלב חדש של שיבוש. היכולת של הטכנולוגיה לצמצם פרוזה שנשמעת אנושית מציבה עובדי ידע בשכר גבוה על הכוונת להחלפה, אמרו מומחים.

“בכל איום אוטומציה קודם, האוטומציה הייתה אוטומציה של העבודות הקשות, המלוכלכות החוזרות על עצמן”, אמר איתן מוליק, פרופסור חבר בבית הספר לעסקים של וורטון באוניברסיטת פנסילבניה. “הפעם, איום האוטומציה מכוון באופן ישיר למשרות המרוויחות ביותר, היצירתיות ביותר ש… דורשות את הרקע החינוכי ביותר.”

במרץ, גולדמן זאקס חזה ש-18% מהעבודה ברחבי העולם עשויה להיות אוטומטית על ידי AI, כאשר עובדי צווארון לבן כגון עורכי דין נמצאים בסיכון גבוה יותר מאלה העוסקים במקצועות כגון בנייה או תחזוקה. “מקצועות שבהם חלק ניכר מזמנם של העובדים מבלה בחוץ או בביצוע עבודה פיזית אינם יכולים להיות אוטומטיים על ידי AI”, נכתב בדו”ח.

הבית הלבן גם הרתיע, ואמר בדו”ח מדצמבר כי “ל-AI יש פוטנציאל להפוך משימות ‘לא שגרתיות’ לאוטומטיות, ולחשוף חלקים גדולים חדשים של כוח העבודה להפרעות פוטנציאליות”.

אבל מוליק אמר שמוקדם מדי לאמוד עד כמה ה-AI תהיה משבשת לכוח העבודה. הוא ציין שעבודות כמו קופירייטינג, תרגום ותמלול מסמכים ועבודה משפטית נמצאות בסיכון במיוחד, מכיוון שהן כוללות משימות שנעשות בקלות על ידי צ’טבוטים. ניתוח משפטי ברמה גבוהה, כתיבה יצירתית או אמנות עשויים שלא להיות ניתנים להחלפה באותה קלות, הוא אמר, מכיוון שבני אדם עדיין מתקדמים על AI בתחומים אלה.

“תחשוב על AI כפועל באופן כללי כמתמחה ברמה גבוהה”, אמר. “משרות שמתוכננות בעיקר כעבודות התחלתיות כדי לפרוץ אותך לתחום שבו אתה עושה משהו שימושי, אבל זה גם סוג של אבן דרך לשלב הבא – אלו סוגי העבודות שנמצאות בסכנה”.

אריק פיין ניהל את עסק כתיבת התוכן שלו במשך 10 שנים, וגבה 60 דולר לשעה כדי לכתוב הכל, מתיאורים של 150 מילים של שטיחי רחצה ועד עותק אתר אינטרנט עבור חברות קנאביס. בן 34 מבלומינגדייל, אילינוי, בנה עסק יציב עם 10 חוזים מתמשכים, שהיוו מחצית מהכנסתו השנתית וסיפקו חיים נוחים לאשתו ולבנו בן השנתיים.

אבל במרץ, פיין קיבל הערה מהלקוח הגדול ביותר שלו: השירותים שלו לא יהיו נחוצים יותר מכיוון שהחברה תעבור ל-ChatGPT. בזה אחר זה בוטלו תשעת החוזים האחרים של פיין מאותה סיבה. כל עסקי הקופירייטינג שלו נעלמו כמעט בן לילה.

“זה חיסל אותי,” אמר פיין. הוא הפציר בלקוחותיו לשקול מחדש, והזהיר ש-ChatGPT לא יכול לכתוב תוכן עם רמת היצירתיות, הדיוק הטכני והמקוריות שלו. הוא אמר שהלקוחות שלו הבינו את זה, אבל הם אמרו לו שזה הרבה יותר זול להשתמש ב-ChatGPT מאשר לשלם לו את השכר השעתי שלו.

פיין נשכר מחדש על ידי אחד מלקוחותיו, שלא היה מרוצה מהעבודה של ChatGPT. אבל זה לא מספיק כדי לקיים אותו ואת משפחתו, שיש להם קצת יותר משישה חודשים של מסלול פיננסי לפני שיגמר להם הכסף.

כעת, פיין החליט להמשיך בעבודה שבינה מלאכותית לא יכולה לעשות, והוא נרשם לקורסים כדי להיות טכנאי HVAC. בשנה הבאה, הוא מתכנן להשתלם להיות שרברב.

“מסחר יותר מוגן בעתיד”, אמר.

חברות שהחליפו עובדים בצ’אטבוטים התמודדו עם מעידות בפרופיל גבוה. כאשר אתר חדשות הטכנולוגיה CNET השתמש בבינה מלאכותית כדי לכתוב מאמרים, התוצאות היו רצופות שגיאות והביאו לתיקונים ארוכים. עורך דין שהסתמך על ChatGPT לצורך תסקיר משפטי ציטט מקרים פיקטיביים רבים. והאגודה הלאומית להפרעות אכילה, שפיטרה אנשים שמאיישים את קו הסיוע שלה ולפי הדיווחים החליפה אותם בצ’טבוט, השעתה את השימוש בטכנולוגיה לאחר שחילקה עצות חסרות רגישות ומזיקות.

רוברטס אמר שצ’אטבוטים יכולים לייצר טעויות יקרות ושחברות שממהרות לשלב את ChatGPT בפעילות “מקדימות את המאוחר”. מכיוון שהם פועלים על ידי חיזוי המילה הסבירה ביותר מבחינה סטטיסטית במשפט, הם מוציאים תוכן ממוצע לפי עיצוב. זה מספק לחברות החלטה קשה, היא אמרה: איכות מול עלות.

“עלינו לשאול: האם פקסימיליה מספיק טובה? האם חיקוי מספיק טוב? זה כל מה שאכפת לנו ממנו?” היא אמרה. “אנחנו הולכים להוריד את מדד האיכות, ולאיזה מטרה? שבעלי החברה ובעלי המניות יכולים לקחת חלק גדול יותר מהעוגה?”

ליפקין, הקופירייטרית שגילתה שהיא הוחלפה ב-ChatGPT, שוקלת מחדש את העבודה המשרדית לחלוטין. בתחילה היא נכנסה לתוכן שיווקי כדי שתוכל לפרנס את עצמה בזמן שהיא המשיכה בכתיבה יצירתית משלה. אבל היא גילתה שהעבודה שרפה אותה והקשתה לכתוב לעצמה. כעת, היא מתחילה לעבוד בתור דוגווקר.

“אני לגמרי לוקחת הפסקה מעולם המשרדים”, אמרה ליפקין. “אנשים מחפשים את הפתרון הזול ביותר, וזה לא אדם – זה רובוט”.