אם לא נופלים לא לומדים לרוץ

#יזםהשבוע #אוהדציבוטרו #פוסט3

אם לא נופלים לא לומדים לרוץ

אפתח בתודות לכל מי שפנה אלי בפרטי ולכל מי שהגיב לפוסטים הקודמים, מקווה שעזרתי בתגובות שלי

אני רוצה להקדיש את הפוסט היום לכל מי שתקוע בשלב כזה או אחר.

בפוסט קודם סיפרתי איך התגלגלתי לנדל”ן, לקראת סיום תקופת הקבע ופרישה מצה”ל, והרגשתי שמשהו עוצר אותי, כמו מעצור שאני לא מצליח להתגבר עליו.

“זה מתחיל מדמיון וממשיך למציאות…” (זה מתחיל בצעד, עדי אברהמי) –

עכשיו זה הזמן לנגן את השיר ברקע.

ממש רציתי להתחיל לעשות השקעות ולייצר את העסקה הראשונה,

אבל היה את הפחד הזה ש:

“זה רחוק”

“יעבדו עלי”

“אני בטח אגמגם להם באנגלית”

“אני בטח לא יודע מה אני עושה”

ועוד…

ואוסיף לזה שאני מאוד יסודי ושואף למצוינות, דבר אשר לא עוזר לעניין צריכת המידע האינסופית…

אז איך כן קופצים מהגדר, משחררים את הפחדים ומתחילים את הצעד הראשון?

התשובה שוכנת אצל כל אחד מאיתנו במקום אחר (כל אחד והפחד הייחודי שלו), תמיד שעושים משהו בפעם הראשונה זה מאתגר, המוח שלנו רץ קדימה ואחורה לחפש סיבות ל “למה לא”.

זה מאוד טבעי שנרצה להגן על עצמנו מהיציאה מאזור הנוחות שלנו, יחד עם זאת, אז איפה כל הכיף בחיים?

ההרגשה של העשייה בפעם הראשונה היא הרגשה שלא ניתן לחזור עליה, אני זוכר את האופוריה אחרי הסולו הראשון שלי, את תחושת ההנאה שהציפה אותי אחרי הצלילה הראשונה, לחוות את לידת הילד הראשון ועוד….

אז מה עשיתי?

הפתרון שעבד טוב עבורי הוא להירשם לתוכנית ללימוד נדל”ן בארה”ב,

הדבר הכי חשוב עבורי היה שתהיה לי מעטפת נוחה ומחבקת שתעזור לי בכניסה לאזור ה”אי נוחות”.

“פוסע צעד קטן, נושא עיניו אל הבאות…..”

אחרי כחודשיים בקורס, שי ואני התחלנו לבנות צוות, כאשר המתווך הוא האיש הראשון שחיפשנו.

מצאנו מתווך נמרץ בשם אנטוניו, עשה רושם טוב, הביא לנו עסקאות כמו שביקשנו, בפרמטרים שהגדרנו והרגשנו שאנחנו על הגל, מזל של מתחילים.

לא לקח יותר מדי זמן עד שהתחלנו לחוש בבטן שמשהו לא מסתדר שם, קשה להצביע על הנקודה הספציפית, אך תחושת הבטן הייתה לא טובה. השותף שלי, בעל כישורי הבילוש במרשתת, גילה שמנהלת הנכסים שהוא מנסה לשדך לנו באובססיביות היא מקושרת אליו (למרות שהוא התחייב שאין להם קשר) ויש חוסר התאמה בין הדברים שהוא והיא אומרים על הנכס, שהנכסים שהוא מציע לנו הם ממש שבורים ולא כך הוא מציג לנו אותם ועוד.

בקיצור, הבנו שיש לנו “חתול בשק”.

בעצה אחת, ניתקנו את מערכת היחסים איתו מיידית והמשכנו הלאה. אירוע לא קל, קצת כמו להתרסק על הפרצוף אחרי שתפסת גל מושלם, כשהחיוך עדיין היה מרוח על הפנים.

נקודת משבר. מרגישים נבגדים ומאוכזבים. בראש מתחילים לשמוע את השד הקטן הרע: האם השיטה עובדת בכלל? אולי זה לא מתאים לנו, למה נכנסנו לעסק הזה וכו’

משנים MODE, חושבים פרקטית. תחקיר מסודר: מה היה? למה היה? איך משפרים?

בום ! פתאום הכול נראה אחרת. לקחנו 3 נק’ עיקריות, ממשיכים קדימה, כוח מלא !

מאז עברו לא מעט עסקאות, יש לנו כבר מספר מתווכים וצוות חזק שמלווה אותנו, ומדי פעם מרעננים שורות ומוסיפים/ נפרדים מאנשי צוות נוספים. הכי חשוב הוא לשמר את מערכות היחסים ותמיד להישאר עם אצבע על הדופק.

הלקח נלמד: להמשיך לעשות ולהאמין בדרך

מצרף תמונה של הנכס הראשון שרכשנו ואחת המתווכות שלנו, עם הנכס שלנו שנמכר.

ולא לשכוח,

“וזה מתחיל בצעד, זה מתחיל בחלום…..”

שבוע נפלא וקדימה,

נתחיל לשתול יחד את עץ הכסף