paradygmat

#יזםהשבוע השבוע יורי ברקן #פוסט2 

paradygmat

ההגדרה של פרדיגמה: תבנית מחשבה המגדירה את העמדה של אדם (או של קבוצה חברתית) ומשפיעה על תפיסת המציאות שלו ועל הדרך שבה הוא רואה את העולם. 

בקיצור ובשפה פשוטה, פרדיגמה זה דפוס חשיבה, התוכנה שבה תוכנתנו מהרגע שבו התחלנו לאסוף מידע על העולם והקוד שקודד אצלנו במוח מהגיל הכי צעיר שיש. 

כמו שציינתי בפוסט הקודם, אני גדלתי בבית מאד אוהב אבל גם מאד אנטי קפיטליסטי. 

כמו בספר אבא עשיר אבא עני של רוברט קיוסקי, לי יצא להחשף רק “לצד העני” וכל חיי כמעט גדלתי על חשיבה שכסף יודעים לעשות רק העשירים (וגם זה ברמאות כניראה) ופשוטי העם כמונו חייבים תואר אקדמי כדי ללכת לעבוד עבור בוס כל יכול ולקוות שבגיל הפנסיה אפשר יהיה לפרוש ולהתחיל לעשות חיים בחסות ביטוח לאומי.

דפוס חשיבה כזה יכול לדבוק בנו לא מעט זמן, או אפילו כל החיים אם לא נשנה אותו. כשעברתי לארה”ב ידעתי שבגדול יש לי 3 דרכים להכנסה גבוהה: עסקים, נדל”ן, שוק ההון. 

עסקים ניסיתי, יצאתי בשן ועין. שוק ההון ניסיתי (שנה שלמה) למדתי, קראתי, הבנתי אבל ידעתי שזה לא באמת יציב וייקח המון שנים באמת להתמקצע ולראות רווחים משמעותיים. נשאר  תחום הנדל”ן. 

אבל אז הפרדיגמה Kicked in big time

דפוס חשיבה של “העשיר”/היזם: מינוף, גיוס הון, הלוואות, מציאת משקיעים.. אין כסף? מה הבעיה? OPM – Other People’s Money baby 

דפוס חשיבה של “העני”/האדם הפשוט: מאיפה לי עכשיו כסף להשקיע בנדל”ן? זה מסוכן מאד, מה אם יעבדו עלי?? מה אם השוק יקרוס שוב? 

שינוי פרדיגמה זה בהחלט אפשרי אבל זה לוקח זמן, אנרגיה, קריאת ספרים (קריטי) ולדעתי הכי חשוב, שינוי הסביבה החברתית. 

האדם שעורר בי את ייצר הסקרנות לעולם הנדל”ן (שעליו אדבר בהמשך) היה אומר לי “אם תסתובב עם חמישה עצלנים, אתה תהיה השישי, ואם תסתובב עם חמישה אנשים מצליחים.. אתה תהיה השישי”.

שזה מוביל אותי לפוסט הבא: העסקה הראשונה שלי כמשקיע!