עם או בלי?
“נדל”ן זה קודם כל אנשים / נדל”ן עושים עם אנשים….” המשפטים המדויקים האלו חוזרים על עצמם בכל פוסט שני ברשת ולרב מתייחסים לאנשי המקצוע שלנו ולמשקיעים שלנו.
הפעם אשתף מזווית אחרת. שותפות. כוונתי לשותפות הגרעינית שלי, לא לשותפויות שנוצרו בשטח הקשורות לפרויקט/קבלן/יזם מקומי.
לפני כשלוש שנים החלטתי לקפוץ למים כמשקיעה ולהשקיע אצל Shahar Hakmon.
במקביל לתהליך ההשקעה התחלתי ללמוד את התחום ומיותר לציין שנדלקתי, התרגשתי, גמעתי את חומרי הלימוד והיה ברור לי שלשם אני הולכת.
לא הייתי בטוחה איך אני משלבת את זה עם העבודה שלי, האם זה יתגמל אותי כלכלית, כמה אוכל להגיע לשטח, האם בכלל צריך להיות בשטח או שזה יכול להיות מנוהל מהארץ, בקיצור 999 שאלות שאני מניחה שעולות לכל מי שנכנס לתחום חדש.
במקביל לתהליך ההשקעה התחלתי ללמוד את התחום ומיותר לציין שנדלקתי, התרגשתי, גמעתי את חומרי הלימוד והיה ברור לי שלשם אני הולכת.
לא הייתי בטוחה איך אני משלבת את זה עם העבודה שלי, האם זה יתגמל אותי כלכלית, כמה אוכל להגיע לשטח, האם בכלל צריך להיות בשטח או שזה יכול להיות מנוהל מהארץ, בקיצור 999 שאלות שאני מניחה שעולות לכל מי שנכנס לתחום חדש.
אבל דבר אחד היה לי ברור מתוך היכרות עמוקה עם עצמי – שאני לא עושה את זה לבד.
לא כי אני לא יכולה, לא כי אני לא סומכת על עצמי, אלא כי מבחינתי, תמיד עדיף ביחד.
בערך 4 דקות אחרי ההשקעה שלי אצל שחר הבנו (שחר ואני) שיש פה בסיס לחיבור מעולה וחברנו לשותפות שעד היום מוכיחה את עצמה. (גילוי נאות לגבינו- לא היה לי אתגר של אמון ביזם, כי אנחנו מכירים עוד מלפני ולכן עם השלב הקשה ביותר, לדעתי, לא נאלצתי להתמודד).
בערך 4 דקות אחרי ההשקעה שלי אצל שחר הבנו (שחר ואני) שיש פה בסיס לחיבור מעולה וחברנו לשותפות שעד היום מוכיחה את עצמה. (גילוי נאות לגבינו- לא היה לי אתגר של אמון ביזם, כי אנחנו מכירים עוד מלפני ולכן עם השלב הקשה ביותר, לדעתי, לא נאלצתי להתמודד).
הביחד עבורי זו היכולת להיות 90% מהזמן בסיעור מוחות עם מישהו שחולק איתי את השאיפות, מטרות והאינטרסים, וזו מתנה!
ביום יום אנחנו עובדים יחד במשרד ומדי חודשיים/שלושה אנחנו טסים למספר שבועות, ושם בשטח היתרון של השותפות הכי בולט מבחינתי.
קבלת ההחלטות, פתרון הבעיות, הנעת התהליכים היא על טורבו. (אני לא טוענת שאם אין שותף זה לא קורה, מזכירה שאני רק משתפת מתוך החוויה האישית שלי).
ביום יום אנחנו עובדים יחד במשרד ומדי חודשיים/שלושה אנחנו טסים למספר שבועות, ושם בשטח היתרון של השותפות הכי בולט מבחינתי.
קבלת ההחלטות, פתרון הבעיות, הנעת התהליכים היא על טורבו. (אני לא טוענת שאם אין שותף זה לא קורה, מזכירה שאני רק משתפת מתוך החוויה האישית שלי).
קחו לדוגמא יזמים שנמצאים בשותפות, אבל בכדי לצמצם עלויות / להתייעל, מחליטים לטוס לחוד. הזמן שלוקח להם להתעדכן בנעשה בשטח, להתגבר על פער הזמנים, לדסקס את האפשרויות העומדות בפניהם… בקיצור הבנתם. (אני בטוחה שיזם שטס לבד ונמצא בשותפות, מן הסתם הרבה פעמים לוקח על עצמו החלטות באופן עצמאי. אני גם ערה לחלוטין ליתרון -שזה מאפשר נוכחות גבוהה יותר בשטח כי יש רוטציה ביניהם).
דרך אגב, אני מניחה שיזם שעובד לבד לא באמת מדלג על שלב ההתלבטויות, שאלות, תהיות ותהליך קבלת ההחלטות, אלא פשוט מקיים את השיח עם עצמו ואולי עם קולגות בסביבתו או אנשי מקצוע.
אז עבורנו, הביחד עובד טוב יותר.
יתרון חשוב נוסף בעייני הוא ה- אישרור.
במקרה שלנו, שחר ואני הפכים מוחלטים. אין אותנו בגרסאות שונות יותר.
בצורת החשיבה שלנו, בתפיסה שלנו את המצבים, בכישורים שלנו, בהתנהלות שלנו, בפתרון הבעיות אפילו באופן שבו אנחנו חוברים לאנשים.
בסופו של יום, כשאנחנו עובדים יחד אנחנו יודעים שכל החלטה שקיבלנו או פעולה שעשינו עברה את שנינו, כלומר נבדקה פעמיים על ידי שני מוחות שונים לחלוטין.
בתחום כל כך רווי הפתעות, התהליך הזה נוסח בי תחושת ביטחון (יחסית כמובן, בכל זאת נדל”ן).
ומה קורה כשאנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה, גם אחרי שיח ומסע הסברה? עם הזמן זה נהיה לנו קל יותר, אנחנו מודעים לחוזקות שלנו ויודעים מתי הרגע לסגת.
אז מי פה עובד עם שותף/ים? ספרו איפה הכרתם או איזה אתגר שצלחתם.
דרך אגב, אני מניחה שיזם שעובד לבד לא באמת מדלג על שלב ההתלבטויות, שאלות, תהיות ותהליך קבלת ההחלטות, אלא פשוט מקיים את השיח עם עצמו ואולי עם קולגות בסביבתו או אנשי מקצוע.
אז עבורנו, הביחד עובד טוב יותר.
יתרון חשוב נוסף בעייני הוא ה- אישרור.
במקרה שלנו, שחר ואני הפכים מוחלטים. אין אותנו בגרסאות שונות יותר.
בצורת החשיבה שלנו, בתפיסה שלנו את המצבים, בכישורים שלנו, בהתנהלות שלנו, בפתרון הבעיות אפילו באופן שבו אנחנו חוברים לאנשים.
בסופו של יום, כשאנחנו עובדים יחד אנחנו יודעים שכל החלטה שקיבלנו או פעולה שעשינו עברה את שנינו, כלומר נבדקה פעמיים על ידי שני מוחות שונים לחלוטין.
בתחום כל כך רווי הפתעות, התהליך הזה נוסח בי תחושת ביטחון (יחסית כמובן, בכל זאת נדל”ן).
ומה קורה כשאנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה, גם אחרי שיח ומסע הסברה? עם הזמן זה נהיה לנו קל יותר, אנחנו מודעים לחוזקות שלנו ויודעים מתי הרגע לסגת.
אז מי פה עובד עם שותף/ים? ספרו איפה הכרתם או איזה אתגר שצלחתם.
Responses