יתרון לא הוגן

#יזםהשבוע גיא גלנטי #פוסט2

יתרון לא הוגן

את הפוסט הקודם סיימתי אחרי קצת טיולים בעולם וחזרה לארץ לעבודה בשיפוצים.

בזמן שחברים שלי למדו לתארים במחשבים, עריכת דין, רפואה והנדסה אני עשיתי תואר ראשון בלסחוב שקי מלט, לפרק קירות, להחליף צינורות ולצבוע דירות.

החברים ניסו לדבר איתי. להעיר אותי. לאפס אותי.

גיא- אתה זורק את העתיד שלך. מה תעשה בלי תעודות? בלי מקצוע רציני? מה תעשה כשלא תוכל לעבוד יותר בידיים?

הם דאגו לי, במידה מסויימת של צדק. אמנם עשיתי סכומים יפים למישהו בלי השכלה. בזמנו זה היה 700 עד 1200 ש”ח ליום עבודה. אבל מה הלאה?

היה לי סוד.

אבל רגע לפני.

היו כמה יתרונות לעבודה בשיפוצים

יכולתי לחיות טוב, כי הרווחתי טוב

התרגלתי לעבודה הקשה וזה בנה בי יכולת התמדה

הייתי בכושר שיא

ובנוסף הצלחתי לחסוך כל חודש

ואת כל הדברים האלה אהבתי מאוד.

אבל הסוד הגדול שלי היה audiobooks

התחלתי לשמוע ספרים על התפתחות אישית, עסקים ויזמות.

כל יום תוך כדי שאני סוחב שקי מלט במעלה המדרגות, ושקי פסולת במורד המדרגות שמעתי באוזניות שלי את האנשים הכי חכמים שחיו אי פעם מעבירים לי את השיעורים הכי חשובים בעולם, בקצב שלי.

לפעמים הם דיברו מהר מידי, אז החזרתי אחורה.

לפעמים לאט מידי, אז שמתי מהירות פי שניים.

הרחבתי את הסילבוס לכל תחום שעיניין אותי ונראה לי רלוונטי.

השקעות, ניהול, שיווק, מכירות, פילוסופיה והיסטוריה

שברתי קירות תוך שאני מאזין ל Republic של אפלטון

צבעתי דירות עם The 4 hour workweek של טים פריס

ומרחתי שפכטל עם Competitive Strategy של מייקל פורטר

כל יום, 10-12 שעות של השכלה טהורה, ישירות לאוזן.

לא יודע לעשות מה שלא אוהב.

הקללה והברכה שלי כל החיים הייתה שפשוט סירבתי לעשות את מה שאני לא רוצה לעשות.

שילמתי על זה מחירים, אבל זה תמיד בא עם תשוקה למה שאני עושה.

לא היה לי מבחן להתכונן אליו. למדתי כי זה באמת עיניין אותי, ורק רציתי ללמוד עוד כל הזמן.

צברתי המון ידע תיאורטי אבל הרגשתי שאני לא מצליח ליישם אותו מספיק

ואז קראתי את הספר The E-myth של מייקל גרבר והכל השתנה.

על זה בפוסט הבא.