מה הקורונה לימדה אותי על משקיעים

#יזםהשבוע שני עמרם #פוסט3 

ישנם כמה סוגי משקיעים. יש את המשקיע שלמד לפרטים, יודע איך הדברים עובדים, מכיר את המערכות ונעזר בחברת הניהול לטובת ניהול הנכס וגביית שכירות גרידא. לרוב ההתנהלות התקשורתית מול משקיע מסוג זה תהיה מאוד תכליתית, קצרה ועניינית. מנגד, יש את המשקיע שלא מכיר את השוק המקומי על היבטיו הרגולטוריים והתרבותיים. אצל המשקיע הזה, החיבור לנכס בדרך כלל הוא תוצאה של איש אמון שנמצא עבורו בשטח וכן של קיומו של נכס שעלותו זולה מזו שהוא מכיר בישראל – במקרה הזה, מטבע הדברים התלות תהיה גדולה ובמקרים מסוימים תגרור לתסכול בקרב המשקיע. 

לצורך הדוגמא, בתקופת הקורונה וכדי לא לייצר הצפה של מחוסרי דיור ברחובות, העיריה הקפיאה את הליכי הפינוי. בשכונות בהן המשרד בו עבדתי ניהל נכסים, דיירים רבים חדלו לשלם שכירות. במקביל, העיריה העניקה מענקים כספיים שהתבססו על מצבו התעסוקתי, המשפחתי והבריאותי של הדייר. חלק מהמקרים היו אלה מענקים שנשלחו ישירות אל חברת הניהול וכך היו מועברים למשקיע, ובחלק אחר של המקרים – היו המענקים משולמים ישירות לדייר שלא התחשק לו לשלם את חובו. המצב הזה שהתארך חודשים ארוכים יצר מצב בלתי נסבל לפיו בעלי הדירות שחיים בישראל מממנים את המחיה לדייר בפילדלפיה. 

כאן, לא חוזה השכירות שעזר אלא יצירתיות בבניית מתווה תשלומים שיתאים לכל הצדדים, תקשורת איכותית עם הדייר והמשקיע כדי להציל את ההתקשרות ביניהם ולתווך את המצב המורכב למשקיע בישראל. חוסר הבנה של המצב החוקי הזמני שנוצר כמו גם את מוסר התשלומים של חלק מהדיירים באזורים מסוימים הוא שיצר תסכול גדול אצל המשקיע. וזה רבותיי, תסכול שאין בכוחה של חברת ניהול למזער, טובה ככל שתהא. 

שני שיעורים משמעותיים נלמדו בהקשר הזה. האחד, אופי ההשקעה צריך להתאים למשקיע. במידה שבוחרים לרכוש נכס, האחריות על למידת האזור, השוק והאוכלוסייה היא על המשקיע. אם איש האמון אינו מתווך את הדברים מספיק טוב אזי שעל המשקיע לעבוד קשה יותר כדי לאסוף את המידע וזאת כדי להבין את היקף הסיכונים ולקבל החלטה ממקום מושכל ומדויק עבורו. על איש האמון / איש השטח לתווך את המידע על כל צדדיו ובשום אופן לא למכור את הרעיון למשקיע כאילו היה זה בר מים. שיקוף מלא של אופן ההשקעה על כל היבטיה היא קריטית וחשובה והיא זו שבמידה רבה תהפוך את אותה השקעה למוצלחת או לא. 

הסיבה לכך היא פשוטה – האחריות החוקית של המשקיע, רוכש הנכס, היא עליו בלבד.

מכל מקום, בעבודתי זו שוב מצאתי את עצמי עובדת קשה עבור שחקנים אחרים והפעם התסכול היה גדול יותר, שהרי עזבתי משפחה, חברים ומדינה שיקרה לליבי והחוויה שהיתה היא כישלון על אף שכר לימוד לא מבוטל. הבנתי שעם ארגז הכלים, האמביציה והיכולות שלי אני מוכנה לצאת לדרך עצמאית. 

מכירים את זה שעומדים על המקפצה, מוכנים לקפוץ ולא מצליחים לזוז? אז ככה. לא ידעתי איך, ידעתי שחווית ה”כישלון” הזו היא למידה שתיקח אותי הלאה. ואז הכרתי את דניאל