סוף סוף קיבלנו הורדת ריבית. הנה מה שההיסטוריה אומרת שיקרה בהמשך

אז סוף סוף קיבלנו הורדת ריבית – ובגדול.

לאחר ההכרזה על המהלך ביום רביעי, יו”ר הפדרל ריזרב, ג’רום פאוול, אמר כי גורמים רשמיים קיבלו את ההחלטה הזו לשמור על כלכלת ארה”ב ב”מצבה הטוב” הנוכחי.

האם זה יסתדר? רק הזמן יגיד, כמובן, אבל ההיסטוריה האחרונה לא גורמת לזה להיראות כאילו זו הזדמנות בטוחה בשום אופן.

הנה מבט על מה שיכול לקרות לכלכלה במונחים של שוק העבודה, האינפלציה והסבירות למיתון כעת, כאשר הפד הוריד את ריבית ההלוואות בשמיים.

 רקורד מיתון: מעורב

לעתים קרובות, הפד מוריד את הריבית מכיוון שהוא צופה שהתנאים הכלכליים יחמירו באופן דרסטי בעתיד הקרוב והוא רוצה לרכך מראש את המכה, מתוך ידיעה שלפעמים אינו יכול למנוע מיתון לחלוטין.

אז בהקשר זה, זה לא צריך להיות מזעזע יותר מדי שהמיתון מתחיל לעתים קרובות לאחר שהפד הוריד את הריבית.

לא כולל הורדות הריבית שהתרחשו במהלך המגיפה, לפד היו שישה מחזורי קיצוץ מאז 1990. החל מהנקודה שבה הפד החל לקצץ, הכלכלה נקלעה למיתון 18 חודשים מאוחר יותר בממוצע.

אבל זה טווח רחב: למשל, לאחר שהפד החל להוריד את הריבית ביולי 1995, עברו 69 חודשים עד להתרחשות מיתון. עם זאת, מיתון החל מיד כאשר הפד הוריד את הריבית ביולי 1990 ורק חודשיים לאחר שהוריד את הריבית בינואר 2001.

אבל זה בהחלט לא סימן מנחם לכך שמדד מיתון אחד מהבהב כרגע.

שיעור האבטלה: בדרך כלל עולה

בממוצע, במשך ששת המחזורים הללו, שיעור האבטלה עלה ב-1.4 נקודות אחוז בשנה לאחר שהפד הוריד את הריבית.

אך אלמלא המגיפה שהתרחשה פחות משנה לאחר הורדת הריבית של הפד באוגוסט 2019, סביר להניח ששיעור האבטלה לא היה עולה בכמעט חמש נקודות אחוז עד אוגוסט 2020.

לדוגמה, שנה לאחר הורדת הריבית של הפד ביולי 1995, שיעור האבטלה נותר ללא שינוי ב-5.5%. ושיעור האבטלה היה למעשה נמוך יותר בספטמבר 1999 בהשוואה לספטמבר 1998, כאשר הפד החל במחזור קיצוץ.

בארבעת המקרים האחרים, שיעור האבטלה היה גבוה לפחות בנקודת אחוז בשנה לאחר שהפד הוריד את הריבית.

אינפלציה: אין מגמה ברורה

הפד משחק כרגע במנהל סיכונים. מכיוון שנראה שהכלכלה תישאר במצב תקין, החשש הגובר הוא האם הפחתת הריבית תגרום לאינפלציה לעלות.

מושלת הפד, מישל באומן, שהצביעה בעד קיצוץ קטן יותר של רבע נקודה בניגוד לקיצוץ של חצי נקודה שפקידים אחרים הצביעו עבורו, אמרה בהצהרה ביום שישי כי היא מודאגת שהקיצוץ הגדול יותר עלול לעורר “שלא לצורך” את הביקוש, ועלול להוביל לאינפלציה נוספת.

החששות תקפים, בהתבסס על מחזורי קיצוץ בעבר. לדוגמה, לאחר קיצוץ הפד ב-1996 ו-2007, קצב האינפלציה השנתי, כפי שנמדד על ידי מדד המחירים לצרכן, עלה בלמעלה מנקודת אחוז שנה לאחר מכן. אבל במקרים מסוימים, הפד למעשה מוריד את הריבית על מנת לאפשר לאינפלציה להאיץ אם המחירים עולים לאט מדי מכיוון שהצרכנים עשויים לדחות רכישות.

אבל בכמה מקרים אחרים, האינפלציה התקררה באופן משמעותי. חלק מהסיבה לכך היא ששיעור האבטלה בדרך כלל עלה כאשר האינפלציה התקררה. הסיבה לכך היא שכאשר צרכנים מובטלים, הם נוטים לקצץ בהוצאות, מה שאומר שעסקים לא יכולים להעביר מחירים גבוהים יותר.