#יםמהשבוי Post 4 - Mo bhóthar chun neamhspleáchais Nollaig 2012, ón oiriúntóir aer atá thart timpeall orm i mo chubicle...

# Fiontraí na Seachtaine פוסט 4 – הדרך שלי לעצמאות

דצמבר 2012 , מהמזגן שעוטף אותי בקיוביק שלי החלומות נראים ורודים. העולם שבחוץ נראה קוסם. ארוחת הצהריים עם החבר'ה של המשרד ב 12:30 היא שיגרה קיימת ולא משהו מוערך במיוחד.

להרבה אנשים החלום הזה קיים בראש. להפוך להיות עצמאי , להיות יזם. שלא תטעו – הדרך שעברתי בשנים האחרונות היא מדהימה, אני מברכת על כל רגע ואני ממש לא רוצה לחזור לאותו משרד בחברת ההייטק שבה עבדתי חמישה ימים בשבוע. ולא בגלל שיש לי משהו נגד החברה או האנשים. זה היה מקום מעולה לעבוד בו ואנשים מקסימים. אבל אני הרגשתי בכלא.

הפוסט שלי היום לא עוסק דווקא בנדל"ן אלא ביזמות ובחופש. אני רוצה לתת לכם תמונה של מה זה להיות יזם ועצמאי. הדברים שלא מספרים לכם.

נתחיל במה שמשותף לכל העצמאים בישראל , כעצמאי אתה צריך לדאוג לעצמך לרואה חשבון ישראלי, סוכן ביטוח , להתחיל להתנהל (בעזרת אנשי מקצוע כמובן ) מול גופים כמו ביטוח לאומי מס הכנסה מע"מ וכו'. זה לא כיף גדול אני חייבת לציין. שלא לדבר על ימי חופש או מחלה שזה משהו ששייך לעולם השכירים. משהו שאנחנו מקבלים כמובן מאליו. עצתי למי ששכיר ויכול להרשות לעצמו – תהנו מזה !

ליזם נדל"ן ובמיוחד למי שעובד עם משקיעים יש עוד הרבה עניינים שהוא צריך לדאוג להם. למי שמתחיל לפעול בתחום הנדל"ן ברור שהוא צריך לעסוק בנדל"ן. אבל יחד עם זה מגיעה חבילה שאתה לומד עליה תוך כדי תנועה. אקסלים על גבי אקסלים של ניהול פרוייקטים, ניהול כספים , מיסים מיסים ועוד מיסים, ביטוחים, מסמכי שיווק ותוכניות עסקיות, פוסטים בפייסבוק, פגישות עם משקיעים , הסכמי משקיעים , שותפויות ,עבודה מול עורכי דין ועוד .

ועכשיו נדבר קצת על הצד הריגשי.

כל יזם מכיר את רכבת ההרים הרגשית שעוברת עליו. רגע אחד אתה הצלחה מסחררת מלא בגאווה ורגע אחד אתה מרגיש כישלון. סיפרו לי על זה אבל זה לא כמו להרגיש את זה. בתחילת הדרך היו כל הזמן הלבטים האלו , בעיקר ברגעים כשהרכבת נמצאת למטה ולפני שהיא מתחילה את סיבוב ה 360 החדש שלה , "האם עשיתי את הדבר הנכון ?" " מה חשבתי לעצמי?" "אני חסרת אחריות" "אני או אמיצה מאוד או טיפשה מאוד" וכו'

להיות לבד. כשאתה מתחיל את הדרך כעצמאי אתה מבין ששגרת היום שלך היא לא קבועה וחלק גדול מהזמן אתה מבלה עם עצמך. להיות עם עצמך זו יכולה להיות חוויה נהדרת אבל זה שריר שללא ספק היה מנוון בתחילת הדרך והיה צריך לאמן אותו. היום אני מברכת על הרגעים האלו , אלו רגעים נדירים בתקופה שאנחנו חיים בה, של לנשום רגע לתוך עצמך , לחשוב על הדרך שעברת ולדייק את המקום שאליו אתה הולך.

לילות ללא שינה , אצלנו לפחות כאשר אנחנו עובדים בפרוייקטים בהם מדובר בכסף שלנו אנחנו רגועים. פרוייקט אחד יצליח יותר ואחד אולי יצליח פחות. אבל כאשר אנחנו עובדים עם כסף של משקיע , האחריות היא עצומה. בשביל אותו משקיע הפרוייקט הזה זה אולי הפרוייקט היחידי ששם בו את מיטב כספו ואנחנו רואים לנגד עיננו את המשימה שהפרוייקט יצליח להשיג את הרווח המקסימלי ושהמשקיע יוכל לישון בשקט בלילה.

אצלנו נוסף גם האתגר של לעבוד עם בן הזוג. כשאתה לוקח קורס זוגי בנדל"ן עם בן הזוג אתה לא מבין שבאותו הרגע הוא הופך להיות שותף עסקי שלך לכל דבר ועניין. צריך לדעת איך להתנהל בתוך הדבר הזה ולהבדיל בין מתי אנחנו זוג ומתי אנחנו שותפים עסקיים. ולא להפוך את כל הבית למשרד כולל הילדים שבתוכו. אבל לזה אני אקדיש פוסט בנפרד.

בשלב הזה אתם בטח חושבים לעצמכם אז למה בעצם לעשות את זה?

כי עם כל הקשיים והאתגרים שתיארתי לכם בא סיפוק עצום. אצלי יש שני ערכים שמאוד חשובים לי ביום יום. הראשון זה החופש שלי. והשני זה יצירה.

כשכירה סבלתי מכך שאין לי את החופש על הזמן שלי ולא את החופש להחליט מה לעשות. ומבחינתי זה שווה הכל.

הילדים נהנים מהורים שנוכחים בבית שזה היה אחד התסכולים הגדולים שלי כשהייתי שכירה.

בנוסף לקחת פרוייקט נדל"ני וליצור יש מאין זה תמיד מרגש. זה תחום שדורש יצירתיות רבה והשמים הם הגבול,

מעניין לנו מאוד ואנחנו מרגישים עשייה משמעותית.

והאמת שאין כמו ללכת לים או לבית קפה עם השותף שלי ולהפוך כל מקום שמתחשק לנו למשרד שלנו.

מוזמנים לשתף בתגובות מה מעלה אתכם למעלה ומה מוריד אתכם למטה כיזמים וגם כמשקיעים. מה שמדהים אותי תמיד לגלות זה כמה אנחנו דומים בסופו של דבר !