לבוא פתוח
#יזםהשבוע צחי שנרך #פוסט2
ב 2014 עשיתי את צעדיי הראשונים בנדל”ן ארה”ב.
עשיתי חיל בפליפים בבאר שבע ושמעתי על הפליפים המדהימים יותר שעושים בארה”ב ותמיד חלמתי להיות איש עסקים בינלאומי אז יאללה אני גם בפנים. (כשהייתי נער שיתפתי חבר בפנטזיה הזאת אז הוא ענה לי בזלזול – כן ממש… פיצוחי צחי אמריקה)
חברתי לאורן לוין והתחלנו לגשש, בדקנו קצת באינטרנט (טרום עולם הקבוצות בפייסבוק), קצת עם חברים, פגישה עם עורך דין מנוסה וסדנה חד יומית אצל רפי מזרחי והיידה לפיניקס, אריזונה והנה “פיצוחי צחי אמריקה” קורם עור וגידים.
מהיכרותי עם עולם הפליפים בארץ ידעתי שאם יש משהו שיכול להרוס בוודאות קניה של נכס זה שהמוכר ידע שאני מקצוען ושאני הולך להרוויח כסף מהנכס שלו. או כמו שאומרים בארץ: אני הולך להרוויח “עליו”.
גם במכירה זה תקף – אם הקונה ירגיש שהרווחתי עליו או שעשיתי עליו קופה אז כל החשק יירד לו.
בארץ תמיד השתדלתי לעבוד עם מתווכים ולא ישירות מול המוכרים או מול הקונים ונהגתי להתחמק משיחות היכרות של “אז מה אתה עושה בחיים?” (מה אני אגיד? “קונה בתים בזול מאנשים שלא מבינים את מלוא הפוטנציאל שיש לבית שלהם, משביח ומוכר במחיר מקסימלי לקונים שמוכנים לשלם יפה על בית משופץ”?)
כך, עם הגישה הישראלית הזו, התחלנו לראות נכסים בארה”ב.
באחד הנכסים שראינו בפיניקס, פגש אותנו המוכר בעצמו יחד עם הברוקר ,שהיה גם השותף המקומי שלנו, והוא הציג אותנו בפני המוכר בהתלהבות, פחות או יותר במילים האלו:
שני החבר’ה האלו באו מישראל לעשות כסף בנדל”ן, הם יקנו את הבית שלך ב 110,000$ ישפצו ב 60,000$ נוספים וימכרו ב 240,000$!!
אני נהיתי לבן! הסתכלתי על אורן במבט של “WTF, מה בדיוק הטמבל הזה עשה עכשיו??” הרי אין סיכוי שעכשיו המוכר הזה ימכור לנו את הבית שלו אם הוא יודע שאפשר להרוויח כמה עשרות אלפי דולרים מהבית שלו… עכשיו ה”סוד” העסקי יצא לאור, והוא ישקיע קצת כסף וימכור את הבית בעצמו משופץ וירוויח בעצמו את מה שאנחנו תכננו – מה הוא פראייר??
וכמו שאני חושב את זה לעצמי ועצמי משדר את זה במבט לאורן, הגיע החלק השני. התשובה של המוכר, שהייתה מפתיעה אפילו יותר מדברי הטמבל שהציג אותנו.
המוכר הסתכל עלינו ואמר: “איזה יופי! כל כך כיף לראות חבר’ה צעירים (כנראה שאז עוד נחשבתי צעיר, למרות שכבר היו לי 4 ילדים. אורן, דרך אגב עדיין צעיר) שלוקחים את עצמם בידיים ועושים כסף…”
הרגשתי כמו דורותי. אני כבר לא בקנזס, אני באריזונה. הם לא רק מדברים בשפה אחרת – הם גם חושבים אחרת.
קיבלתי פה כמה שיעורים מאוד חשובים:
1. בארה”ב שלא כמו בארץ, כולם רוצים שתרוויח, מפרגנים ומכבדים אותך על זה שאתה מצליח.
2. כל אחד מתעסק בעבודה שלו ולא מחפש הרפתקאות רק כי אפשר לעשות מזה כסף. זאת תובנה מאוד משמעותית לישראלי שפועל בארה”ב (לא רק בנדל”ן) ושואל את עצמו “אז למה הם לא עושים את זה בעצמם?” התשובה היא “ככה”.
3. לסמוך על האינטואיציה שלי – גם אם במקרה הזה הברוקר/שותף צדק וההצגה הזאת שלנו למעשה תרמה לביצוע העסקה, עדיין הוא התברר כטמבל – כמו שהרגשתי בהתחלה.
4. השיעור הכי חשוב הוא שלא משנה כמה ניסיון וידע יש לי בנדל”ן בארץ, בשוק חדש שום דבר לא רלוונטי וצריך לבוא פתוח ללמידה ממש מהבסיס.
הדברים החשובים שאני יכול להשתמש בהם ושקיבלתי אותם מהניסיון שלי בארץ הם “הביצים” לסגור עסקה,.ההבנה שיש דברים שחייבים ללמוד תוך כדי תנועה ולפעמים ההתקדמות חשובה יותר ממציאת הנכס המושלם, ההבנה שבנדל”ן אתה יכולה להשקיע מיליון – אבל אתה לא באמת מסכן מיליון, אלא רק את עלויות המכירה ואולי ירידת ערך קטנה.
ומסתבר, בדיעבד, שגם לזהות טמבלים…
נ.ב: גם להנות מהדרך
Responses