Kaj je torej pravo premoženje?

#יםמהשבוי #אוהדציבוטרו #Post5

אז מהו הנכס האמיתי ?

סיפור אמיתי שלי, צלילת עומק ראשונה אחרי ההסמכה.

דמיינו שאתם בעומק 20 מטר, מסביבכם רק מים ודגים, שקט מוחלט, הכול כחול עמוק.

הקרקעית אי שם 10 מ’ מתחתיכם ואתם מחכים לבן זוג לצלילה שמתעכב בירידה למים. נהנים מהדגים מסביב ומהשֶקט, המקום השני הכי שקט בעולם אחרי צניחה הוא במים, שָקט בתוך המים. עצמו עיניים לשנייה ודמיינו את הסיטואציה.

מבט מהיר לשעון שמראה כי כבר חלפו 7 דק’ ועדיין הבן זוג בושש להגיע. מגניב מבט חטוף מעלה ומגלה שהוא מתחיל ירידה, שמח וטוב לב אני מעמיק עוד קצת , לעומק 30 מ’ וממתין שם. מציץ למעלה לאמוד את המרחק ממנו ורואה אותו תקוע אי שם, גבוה מעליי.

הדופק מתחיל להאיץ, מציץ לשעון ורואה שמחוג החמצן יורד מ70 – לא טוב ! (100 מוגדר כזמן טוב לחניית ביניים בדרך חזרה לחוף, בדרך כלל בעומק 5 מטר).

“אין לי ברירה, אני לבד, אין אף אחד, אין לי אוויר, אין לי ברירה “

(אין לי אוויר, טליה ברנדמן)

אני בעומק 30+ מ’ וכמעט בלי אוויר- שיט, איך זה קרה לי?

מתעשת על עצמי, לוקח כיוון אליו ועולה הכי מהר שיכול (אומר לעצמי שנטפל בהשלכות דקומפרסיה מאוחר יותר), מפסיק להציץ בשעון כשאני רואה את המחוג בתוך הטווח האדום ואני עדיין רחוק מהשותף. בשנייה האחרונה הגעתי אליו, חטפתי את ווסת החירום שלו (חמצן…) והתחלתי לנשום ולהירגע. איזה מזל, בזבזתי נשמה אחת נוספת….

למדתי המון מהאירוע. לא חזר יותר. כיום אני כבר מדריך צלילה מוסמך עם מעל 300 צלילות…

כתבתי תחקיר מפורט, מה קרה, למה קרה ואיך נשפר – הפצתי לשני החברים שצללו איתי והפקנו לקחים לצלילות עומק הבאות.

לכאורה, עולם הצלילה לא קשור לעולם הנדל”ן ( אולי למעט מחירים שיכולים לצלול ולעלות ) אולם בשניהם אנחנו יכולים לזהות נקודות תורפה שיכולות לשנות את המצב ומהצלחה להביא אותנו לכישלון.

נקודת התורפה בצלילה היא אוויר, אם אין לנו אוויר מתחת למים אז יש לנו בעיה גדולה.

בעולם הנדל”ן, אתמקד בעולם הרנטלים , מנהל הנכסים הוא נקודת התורפה שלנו.

יש המסתכלים על מנהל הנכסים כעל נטל, אירוע שצריך לחשוד בו כל הזמן, אני אומר – הפוך, תסתכלו עליו כעל הנכס האמיתי שלכם, לטפח ולשמר אותו קרוב אלינו כל הזמן.

מערכת היחסים עם מנהל הנכסים היא כזאת שצריכה להגיע מתוך אמון, כבוד הדדי ובאמצעות ערוץ תקשורת תקין ופתוח. בהינתן שנתון כלשהו במשוואה לא מתקיים או מתערער, זה הסימן הראשון שלנו שאולי הנכס כבר איבד מערכו וזה הסימן שלנו לחפש מנהל נכסים אחר. ייתכן מצב בו אנחנו מסתדרים עם מנהל הנכסים טוב מאוד, בעוד שיזם אחר לא, זה הכול אישי ומה שלא אישי – פרסונאלי.

יש המון פוסטים והסברים על מציאת מנהל נכסים טוב, הכול יפה בתיאוריה אך במציאות זה לא בדיוק כך וצריך להתפשר. לכן, אני מאמין שמציאת מנהל היחסים היא לא רק עסקית אלא צריך להתייחס אליה כמערכת יחסים לטווח ארוך, מערכת יחסים אינטרסנטית לשני הצדדים, כל צד בעל אינטרסים הפוכים ב180 מעלות, כאשר כל אחד צריך לצאת נשכר ממנה ולא לדרוך על האחר. זה לא אומר שאנחנו צריכים ללכת אחריו “על עיוור” אלא תמיד לבדוק ולבקר, גם כדי לעלות על טעויות שנעשו “בתום לב” וגם כדי לראות שהמערכת יחסים שלנו לא הסתיימה מבלי שעודכנו על כך….

יצא לנו להחליף מנהל נכסים, אירוע לא קל, לקח מס’ חודשים אך אחרי שהוחלף ההרגשה הייתה פי מאה טובה יותר, ההחלטה הייתה נכונה וטובה.

מאז גם המצב הפיננסי השתפר וגם אנחנו מרגישים שבאמת יש לנו שותף מעבר לים, שזה הכי חשוב כשאנחנו כאן יושבים רגל על רגל, 5,000 מייל ממנו….

אז כן, מנהל נכסים טוב הוא נכס אמיתי.

האם גם לכם יצא להחליף מנהל נכסים? שתפו בתגובות איך התהליך היה ואיך זה היום.

המשך שבוע נפלא וקדימה,

זה הזמן להתחיל לשתול יחד את עץ הכסף