“צירוף מקרים הוא דרכו של אלוהים להשאר אנונימי”

#יזםהשבוע גל בנימיני #פוסט1 פתח הדבר

אלברט אינשטיין
“אתה לא תאמין” אמר. יכולתי להרגיש את הרעד בקולו. “השתחררתי הרגע מכלא 4”.
“נו, ופתחת?” שאלתי
“לא, אבל הם לקחו לי את הטלפון. מחקתי את הכל, אבל לא ניראה לי שתהיה להם בעיה לשחזר” אמר.
“הבנתי….” השבתי וניתקתי.
בדיוק אמא שלי אספה אותי מהרכבת אחרי שבוע בצבא. היא בכלל לא שמה לב לדרמה שהתחוללה. מזל שהייתי במושב האחורי.
שלושה ימים אחר-כך אני בחקירה של מצ״ח. “אני מבקש להתייעץ עם עורך דין” אמרתי.
מה שלא אמרתי להם הוא שכבר נערכתי עם עורך דין בסוף השבוע.
בכל מקרה, אחרי זמן קצר, הוא הוציא אותי מזה, בכל זאת החשד היה שעישנתי כמה שאכטות בסופ״ש. אממה, אז רק הבנתי שאני הוא זה שצריך לשלם עבור ה’תענוג’ המפוקפק הזה. לא באמת היה לי אומץ לבקש מההורים שלי שישלמו.
התחלתי לעבוד בסופי השבוע. שילוב של טבח וברמן. די מהר, התאהבתי בעבודה שלי. בדיעבד, ‘צירוף המקרים’ הזה הוא שהכניס אותי לעולם המסעדנות והאירוח. זה מה שהפך אותי להיות איש עסקים בגיל ממש ממש צעיר.
כשהשתחררתי, חשבתי לפתוח עם חבר בר קוקטיילים. “זה הרעיון הכי גרוע ששמעתי בחיים” אמר לנו היועץ העסקי שפנינו אליו עם תכנית מפורטת ומודל הכנסות אינטראקטיבי שבניתי.
שבועיים לאחר מכן, אני מקבל טלפון ממנו “התרשמתי ממך מאד לטובה” אמר וסיפר לי על קבוצה שאותה הוא מלווה
“הם מחפשים מנהל למתחם חדרי הקריוקי שבבעלותם. חשבתי ישר עליך” הוסיף. בשנת 2018, כשאני בן 23 בלבד, ואחרי שהוכחתי את עצמי נכנסתי איתם כשותף במתחם. ברגע ההוא, הבנתי שנועדתי לעסקים.
בינואר 2020 מתחילים לדבר על וירוס מסתורי שנכנס לעולם. בינתיים, אף אחד לא באמת מבין מה קורה. בטח שלא מנבאים מה יהיה.
במרץ, המצב הופך לטירוף מוחלט. הממשלה מחליטה על סגר כללי. כעסק שמארח אנשים, אני חוטף את הפצצה כבר בהתחלה.
אחרי שבועיים של שתיית וויסקי בימים ובכייה על מר גורלי נופל לי האסימון שאני צריך להתאפס.
יצרתי קשר עם מרצה שלי מהתואר שבמהלך השנתיים האחרונות ניסיתי לעניין אותו בכל מיני השקעות שיזמתי ושאלתי אותו על מה הוא עובד עכשיו. קיוויתי שאולי איתו תצמח השותפות הבאה מתוקף היותו יזם נדל״ן בעשור האחרון.
מספר ימים לאחר מכן אני מקבל טלפון.
“אני רוצה שתהיה אחראי על הזרוע השיווקית של אופרציית הנדל”ן שלי” אמר הקול בצד השני של הקו. זה היה הוא.
“כן” עניתי לו בלי היסוס. ״את הכלים ארכוש בעצמי״ אמרתי לעצמי בתום השיחה..
במהלך החודשים הבאים סייעתי לאותו מרצה שהפך למנטור לאפיין, להקים וליישם את האסטרטגיה השיווקית בחברה שלו שתכליתה הייתה לבצע השקעות נדל״ן בשותפות עם משקיעים ישראלים.
את הלילות בשלושת החודשים הבאים ביליתי בלמידה ואת הימים השקעתי בהטמעת החומר באופרציה שלו. עשיתי כל מה שיכולתי כדי לבנות את עמודי הנחיתה הממירים ביותר, לשלוח דיוורים מסקרנים שיגרמו לקורא לפתוח את המייל ולגרום להם להשאיר פרטים ולהצטרף לפול המשקיעים שלו.
עם הזמן, הבנתי שמה שמושך אותי הוא הנדל״ן עצמו. מצאתי את עצמי מתלווה לשיחות שלו עם מתווכים, עורכי דין ובעלי מקצוע. במקביל, הוצאתי את השיווק לאאוטסורסינג. מעולם לא אהבתי להתעסק בזה.
תוך זמן קצר, ביצעתי מספר גדול של עסקאות במילווקי, וויסקונסין. ידעתי לבנות את הצוות הנכון ויצרתי סיסטם שמקשר ומחבר ישראלי, אנשי מקצוע אמריקאים ושוכרים משלמים. ידעתי, גם למכור חלק מהם בזמן ולגרוף את הרווחים.
אז נעים מאד. שמי גל בנימיני ואני יזם. עוד לא בן 28 וכבר הספקתי להתנסות, להצליח ובעיקר להכשל. לאורך השנים גיליתי שיש לי עירנות ל’צירופי המקרים’ ואמירה של מילה אחת היא המפתח. המילה היא ‘כן’.
במהלך השבוע הקרוב אתן לכם הצצה לחוויות המקצועיות בעיניים של בחור צעיר ורעב ואשתף אתכם בדרך שעברתי, ובחוויות המאלפות שעזרו לי להתפתח ולתפכח. התלבטתי כיצד להציג בפינכם את חווית ״יזם השבוע״ שלי והחלטתי שהפוסטים ברובם יהיו סיפורים אישיים וספציפיים שמהם הסקתי תובנות כלליות שמשרתות אותי עד היום, מקווה שתהנו!

Related News Real Estate Entrepreneurs

Responses